כרוב ליאון ז"ל

ליאון, בן שמעון וקלרה, נולד בשנת תשי"א (1951) בטנג'יר שבמרוקו. בשנת 1961 עלה עם משפחתו ארצה. המשפחה התיישבה בחצור הגלילית. ליאון למד בבית הספר היסודי 'משכן' שבמקום ובבית הספר המקצועי 'צור' שם, במגמה של מסגרות מכנית. בשנת 1968 התקבל לפנימיית חיל החימוש ולמד בה חשמלאות רכב.

ליאון היה חבר בארגוני ספורט שונים ומגיל רך עסק באיסוף בולים. אולם, אהבתו הגדולה היתה שמורה לארצו. הוא התחנך בבית דתי מסורתי ובו ספג את ערכי היהדות: אהבת הארץ והאהבה לזולת. בעודו ילד במרוקו אילץ את הוריו להקדים את מועד עלייתם לארץ - שאם לא ייענו לדרישתו יעשה זאת בכוחות עצמו. ההורים נעתרו לו, ולאושרו של ליאון, בן התשע, לא היה גבול.

בחיים בארץ ראה זכות גדולה באפשרות לשרת בצה"ל - כבוד ומקור של גאוה. הוא היה אדם ישר וצנוע, טוב לב ובעל תודעה עמוקה של אחריות, במסגרת העבודה וביחסיו עם הזולת. ליאון היה נכון תמיד לעזור לזולת. הוא היה בן מסור ואוהב להוריו. וכל זאת בענוה וללא תלונה על עייפות או קושי.

בשנת 1969 גויס ליאון לצה"ל והוצב לחיל החימוש. בצבא הועסק במקצוע חשמלאות רכב, שרכש במסגרת הכשרתו הקדם צבאית ובמסגרת קורסים שעבר בעת השירות. מלבד שירות החובה שירת גם בצבא הקבע ונטל חלק במלחמת יום הכיפורים, בתעלת סואץ וברמת הגולן. במאי 1974 השתחרר ליאון מצה"ל בדרגת רס"ל. גם בצבא התבלט כאדם מסור ואחראי והיה בעל מקצוע טוב, חייל ממושמע ואמיץ לב.

ליאון נשא אישה, הקים משפחה וקבע את ביתו בתל אביב. בחייו האזרחיים עסק במקצועו ונקרא לפרקים לשירות מילואים.

בחודש יוני 1978 נקרא לשירות מילואים - וביום י"ב בסיון תשל"ח (17.6.1978) נפל בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחולון. השאיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים, שלוש אחיות ואח.