מייזלס גל ז"ל

גל נולד ב- 13.9.72 ה' בתשרי תשל"ג בקרית אתא.

למד בילדותו במוסדות שונים: 79'- 83' בית הספר היסודי יבנה ממ"ד ק.אתא (א'-ו').

86'- 87' חטיבה ממ"ד אמי"ת ק. אתא (ז'-ח').

88'- 92' כיתות ט'-י"ג ישיבת טכניקום כפר צבי סיטרין.

 91/7 טירונות בבסיס ניצנים, בין סיום התיכון ללימודי הטכנאות י"ג.

92'- התגייס לצה"ל לשירות סדיר בחטיבת שריון 188 כמכונאי טנקים. לקראת סיום הסדיר עבר קורס MLRS ביחידה חדשה השייכת לתותחנים. לשירות קבע נכנס באפריל 1995 ושירת בסדנת נפח שברמת הגולן. בארבעת החודשים האחרונים סופח לבסיס "גיבור" בק. שמונה - חודשים אלו עשה בלבנון כמכונאי המוצבים - בופור ודלעת.

גל התחנך בתנועת הנוער "בני עקיבא". את כל מרצו השקיע בתנועה, בתור חניך מכיתה ד'-י' השתתף באופן פעיל מאוד בפעולות, טיולים, מחנות קיץ ועוד. בכיתה י"א החל להדריך את שבט נבטים/ ניצנים (ד'-ה'). גל היה מעבר למדריך, הוא היה חבר ואח בשביל חניכים אלו ועד יומו האחרון שמר איתם על קשר, ייעץ להם והדריכם, אם זה בבחירת מקום לימודים או בשיבוץ בצבא וכמובן שהיתה חשובה לו מאוד הכוונתם בתחום הדת. גל אהב מאוד לנגן - בילדותו ניגן בגיטרה, ובזמן האחרון קיבל אורגן, ועל אף שלא ידע לקרוא תווים, הצליח לנגן לאחר ניסיון של 5 דק', בעיקר שירים וניגונים חסידיים. גל אהב לרקוד בחתונות, לשמח חתן וכלה ועשה זאת בשמחה רבה ומכל הלב. אין חתן שלא היה על כתפיו- "מצווה גדולה להיות בשמחה" - היה המוטו שלו ותמיד היה חיוך על פניו.

לצידו של גל היו המון חברים, אדם שהכיר פעם אחת כבר נשמר בליבו ונכנס למאגר החברים שלו: יש אספני בולים, יש אספני תמונות וגל היה אספן חברים. תמיד דאג, תמיד שאל לשלומם, מה חדש, מי צריך עזרה ובאמת מתוך התעניינות לדעת מה קורה בחייהם. לפני כל חג דאג להתקשר ולאחל חג שמח לכל חבריו מכל קצות הארץ והשתדל שלא לפסוח על אף אחד.

גל אהב ספורט, לצפות בכדורגל וכדורסל, לא החמיץ שום משחק של מכבי ת"א בכדורסל. כמובן אהב לשחק גם כדורסל, אך מרוב התלהבות תמיד חזר פצוע.

גל נישא לגלית ב- 27.8.95, א' באלול תשנ"ה לאחר חמש שנות חברות. את גלית הכיר בבני עקיבא בקרית אתא. לאחר נישואיו עקר מקרית אתא לקצרין, בשל הקירבה לבסיס, וידע תמיד שביום מן הימים יחזור לקרית אתא בסמוך להוריו, אשר אותם כיבד.

מגל היה ניתן ללמוד הרבה על מצוות כיבוד הורים.

היום האחרון: גל היה אמור להכנס ללבנון רק ביום חמישי, אך כבר ביום שני קיבל טלפון לקרית אתא (שם שהה עם אשתו בסוף השבוע וביום ראשון ושני) שהוא צריך להקדים ולחזור. באותו יום ארז את הדברים ותוך כדי נסיעה קיבל טלפון שכניסתו נדחית למחר; לא היה מאושר ממנו על היום הנוסף שנשאר לו לבלות עם אשתו. ביום שלישי ביקש מאשתו, גלית, שלא תלמד באותו יום, אלא שתהיה איתו ותבלה איתו כל היום - מה שנראה בזמנו כבקשה מוזרה מאוד, היות ועבורו הלימודים של גלית היו מעל הכל.

גל יצא בשעה 00:14 מהבית, נסע לכיוון מחניים ומרגע זה נותק איתו הקשר - הפלאפון שלו לא היה זמין כל היום והוא לא התקשר הביתה, לכן כשנודע דבר האסון ידעו הוריו ואשתו שגל נמצא בין הרוגי המסוקים.

גל הותיר אחריו הורים - פנינה ואריה, רעייה - גלית, שני אחים - אילן ודוד וחמישה אחיינים.

יהי זכרו ברוך.

ערב הנצחה לזכרו שנערך על ידי צוערי קורס הקצינים
איכות הקול נמוכה - מצטערים