דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

רייניץ אברהם (צבי) ז"ל

@alt@

גיל
בן 22 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
סיני

תאריך עברי:
טז אדר א תשל

תאריך לועזי:
22/02/1970

בן שמואל וחיה (הלה). נולד בתשעה באב תש"ח (15.8.1948) בתל-אביב. התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי על-שם אחד העם. הוא היה בעל רצון עז ללמוד ולהוסיף דעת ואמנם עשה חיל רב בלימודים. לאברהם-צבי לא היו חברים רבים כי הקפיד מאוד בבחירת חבריו. יחד עם זאת אהב את כל חבריו ללימודים ועזר להם, בייחוד למי שנזקק לעזרה בלימודיו. הוא היה ביישן, צנוע ולא הולך בגדולות. הוא הצטיין בספורט ובעיקר בכדור-סל. הוא אהב גם מוסיקה וחיבב שירי-דת כושיים אמריקניים. כשהיה בן 12 נתייתם מאביו ומאז נהיה עצמאי והשתדל להיות בלתי-תלוי בזולת, כדי שלא ליפול למעמסה - ובייחוד על אמו. אהבת-אב לא ידע איפוא ואמו עשתה כמיטב יכולתה להעניק לו אהבה זו והוא ידע להעריך זאת היטב. כאשר סיים אברהם-צבי את לימודיו בבית-הספר היסודי הלך לבית-ספר תיכון מקצועי "אורט-סינגלובסקי" ביד-אליהו. גם בבית-ספר זה היה חביב, חברותי, ונכון לעזור לזולת כדרכו בבית-הספר היסודי. אבי ניחן בכישרון בלתי-רגיל לשרטוט וסיים את בית-הספר בהצטיינות כטכנאי חשמל. היו לו ידיים טובות לעבודה אך הוא היה אומר: "אני לא אהיה פועל פשוט". תמיד שאף להגיע למשהו גדול וממשי והיה בטוח בעצמו, שיש ביכולתו לעשות זאת. אבי גויס לצה"ל בראשית אוגוסט 1967.

כאשר סיים את הטירונות יצא לקורס ממושך ובו הוכשר להיות חשמלאי-טנקים. בעבודה הצטיין בחריצותו ובאחריותו. תמיד היה ראשון לכל דבר. דרגותיו הוענקו לו לפני שאר חבריו לקורס וכן היה הראשון שסמכו עליו ושלחו אותו לעבודת-חוץ. הוא ביקש להיות מוצב ליד ביתו, משום שרצה להיות בקרבת אמו, שאהבה מאוד. עבודתו הייתה קשה ומפרכת ועל אף כאבי הגב שהציקו לו לא ביקש להשתמט ממנה ולא התאונן על כאבים ועל אי-נוחות. הוא התבלט בכושר-עבודתו המעולה ועלה בדרגה. למרות מצבו המשפחתי ומצב-בריאותו ירד לסיני כדי למלא את תפקידו שם. אמנם לא היה מוכרח לרדת שמה אך רצונו ויזמתו דחפוהו לכך. בסיני נתגלתה במיוחד דאגתו לזולת, לנוחיותם ולשלומם של חבריו. באחד הימים נפצע קשה, אך ביקש שלא להודיע לאמו על מצבו הקשה כדי שלא תדאג לשלומו. הוא אמנם החלים מפצעיו אבל עדיין נשאר חלש ופגיע. למרות זאת הסכים לחזור לסיני. "ראיתי את המוות", אמר פעם, לאחר שנפצע. ביום ט"ז באדר א' תש"ל (22.2.1970), מת בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. שמו הונצח על-גבי לוחות הזיכרון לחללי בית-הספר אחד-העם ובית-הספר "אורט" יד סינגלובסקי.

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים