[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

ברקוביץ אסף ז"ל

@alt@

גיל
בן 40 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
חיפה

תאריך עברי:
ה כסליו תשסט

תאריך לועזי:
01/12/2008

ברקוביץ' אסף, אסי קראנו לו, נולד ב-ט' באב תשכ"ח, ב-3.8.1968 בבוקר יום שבת. בן שלישי במשפחה, אח צעיר לאריק וזהר, בן לאביהו ברקוביץ' וזיוה לבית לוביץ' מכרכור.
אריה ברקוביץ' מראשוני נתניה, בנם של מייסדי זכרון יעקב שעלו לקרקע בשנת 1882. סבתא פניה, עלתה ארצה בשנת 1924 מריגה בלטביה, הייתה זמרת באופרה של גולינקין בתל אביב. סבא אנשל לוביץ', עלה ארצה בשנת 1924 מגרודנו שבפולין בן 17 ובנה את הארץ. סבתו חנה, חניכת השומר הצעיר בליטא, עלתה ארצה בשנת 1929 והייתה ממקימי קיבוץ אפיקים ובית זרע.
בית ציוני חם היה ביתו, משפחה אוהבת ומחבקת, מכניסה אורחים ומרבה לטייל ברחבי הארץ. אסף גדל בנתניה, תלמיד מצטיין היה. בהיותו בן 6 שנים ביקש ללמוד נגינה בפסנתר, 6 שנים למד לנגן והיה מתמיד ומוכשר עד מות אביו.
בן 12 שנים היה כשנסע עם הוריו לטיול ממושך בארצות הברית. חצי שנה לאחר מכן קרה אסון במשפחה, בבוקר שישי גשום וסוער ד' בשבת תשמ"א ה-10.1.1981 מת אביו פתאום לעיני כל בני המשפחה, הלם נורא זה הכה במשפחה בעוצמה אבל באסף יותר מכל, בן 12 וחצי התייתם. לאחר מות אסף, בימי השבעה, שמענו רבות אודותיו וציטוטי דברים שסיפר על חייו: "אני חייב לשמור על הבריאות כדי שלילדים שלי לא יקרה מה שקרה לי".
בנעוריו היה חבר בזבולון, שם למד לשייט ולהכיר את הים. עם סיום לימודי התיכון למד כעתודאי, 4 שנים בטכניון בחיפה הנדסת מכונות ולאחר מכן יצא לשירות הצבאי לתקופה של 5 שנים.
בראשית שירותו הצבאי בתל השומר באגף מלגזות ערך והכין חוברת זהירות לשימוש במלגזות, שם שירת 3 וחצי שנים ועוד שנה ומחצה שירת בקריה. טרם שחרורו החל מסע שכנוע לחתום על שירות קבע, "לא רצינו לוותר עליו ושכנענו אותו לחתום קבע" סיפרו המנחמים. הוא החל לשרת בחיפה במש"א, כ-6 שנים שירת שם. טרם עזיבתו סיים בטכניון תואר שני בכלכלה.
בשנים האלו התחתן עם מרתה מולנר. אסי חזר לשרת בתל השומר בתפקיד רמ"ד רכב מבצעי, שלוש פעמים ביקר במפעל בארצות הברית כשהוא מתכנן ומשפר את הרכב לשימוש צה"לי. תפקיד נוסף שמילא בצבא היה בנס"א, תפקיד שעשה באהבה ובמסירות הלב.
התפקיד האחרון בחייו שאותו לא הספיק למלא, שבעה חודשים בלבד פיקד על המחנה בחיפה אליו חזר בשמחה. 7 חודשים הספיק לעבוד שם עד אותו ערב ארור, מר ונמהר – ה' בכסלו תשס"ט (1.12.2008), שבו נקטעו חייו. נהג שעבר שני רמזורים באור אדום פגע ברכבו כשיצא מבסיסו בחיפה. בן 40 היה אסף במותו. חודשים ספורים קודם לכן חגג עם שלושת חבריו המסורים והאהובים עליו, טיול גיל 40 בדרום אמריקה.
חובב אופנועים כאביו ז"ל וכאחיו, אופנוע היה ברשותו, והיה מצטרף לאחיו בטיולי אופנועים בארץ ובחו"ל, איתם נסע לאיטליה, לגרמניה, לארצות הברית ועוד. אסף היה יפה תואר ויפה נפש, חכם וטוב לב ובעיקר צנוע וענו. מעולם לא דיבר ולא סיפר על מעשיו.
לאחר מותו, ביום הולדתו ה-41 כשהוא כבר איננו, הוזמנה המשפחה למחנה בחיפה, תערוכת רכבים עוצבה בפנינו, אלו שטביעת אצבעותיו נתונה בהם, כמו השיפור ברכבי ההאמר, בזלדות, משאיות שונות ובעיקר רכב ה"זיבר" המסוגל לנוע בכל המקומות הבלתי אפשריים, את ה"זיבר" בנה אסי בעצמו מגרוטאות שהתגלגלו בחוצות המחנה, פרי מחשבתו ויצירתו. כמו כן, שמענו את שבחיו במחנה תל השומר כשהוזמנו לטקס חנוכת הבית של חדר הכושר שהוקם לזכרו של אסף שחינך ל"נפש בריאה בגוף בריא". שמונה עשרה שנים שירת אסף בצה"ל, ושמונה עשרה שנים גדל בביתו וארבע שנים מתוכם למד בטכניון.
אסף הותיר אחריו, אישה אלמנה מרתה ושלושה ילדים יתומים: אביה בת שמונה שנים, זיו בן השש וירון תינוק בן ארבעה חודשים, שלעולם לא ידע מה הוא אבא, אמא ושני אחים שבורי לב וכואבים.
אנשי נס"א הוציאו אלבום לזכרו של אסף בו תמונתו – נוטע במחנה עץ זית עתיק וציטוט מדבריו: "החושב לדורות נוטע עצים". לפיכך החלטנו להקים גן לזכרו במושב בורגתא שבו מתגוררת המשפחה ובמרכזו נטענו עץ זית עתיק. אסף אהב את המקום ולכן נקבר בבית העלמין של בורגתא.
"חבל על דאבדין ואינם משתכחים".

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online