דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אפרימוב דניאל ז"ל

@alt@

גיל
בן 25 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
חיפה

תאריך עברי:
כד בתמוז תשנה

תאריך לועזי:
22/07/1995

 

נולד ב-19.6.70 בן למשפחה בת 11 ילדים, עלה ארצה עם משפחתו ב-17.11.76, למד בביה"ס יסודי "הדקל" כרמיאל ולאחר מכן ביה"ס תיכון אורט "הורוביץ", היה תלמיד מצטיין, היה נער בעל שאיפות נרחבות לעתידו, רצה להצליח.

תמך במשפחתו מגיל 16 גם בעזרה כלכלית וגם בעבודות הבית.

התגייס לצה"ל ושובץ לרמת הגולן, סיים בהצטיינות ובהצלחה את שירות החובה.

בתום שירות החובה קיבל הצעה לחתום קבע ולהמשיך לשרת בצבא בתפקיד בכיר יותר.

דניאל היה מאוד שאפתן ואהב ללמוד כמה שיותר דרך הצבא. הוגש ללימודים בתל-אביב סיים את לימודיו בהצלחה.

הגיע לדרגת רס"ל.

נהרג בתאונת דרכים בתאריך 22/7/95 יום שבת.

שירת 7.5 שנים בצה"ל.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 


 

מכתב תנחומים נוגע ללב  מהאחות אידה 15/4/12

אחי היקר

 חלפו להן כל כך מהר שבע עשרה שנה...
ולי לפעמים זה נראה כאילו לא חלפו בכלל!!!
כאילו זה היה אתמול יום שבת שישבתי לבדי בבית כשקיבלתי הראשונה במשפחה את הבשורה הנוראה.
הגעגועים אלייך רק גדלים והזיכרונות אינם מרפים (במיוחד לקראת החגים).
הכאב, הפצעים והעצב רק גדל ועוד אמרו לי הזמן ירפא.
כמה פעמים ישבתי וחשבתי לעצמי איך זה בדיוק קרה ?
מדוע החלטת לעלות על רכבך?
אך בכל פעם חזרתי בי .
אני באה לבקר אותך מדי שנה. אבל בליבי אתה חרוט וחקוק כל ימות השנה.
ישנם רגעים כשאני עוצמת את עיניי שומעת אני את קולך הרגוע, את הצחוק שלך.
רואה את עינייך השקד הגדולות מביטות בעיניי ומדברות אליי ללא מילים.
ישנם רגעים שאני בוכה עלייך וישנם רגעים שאני צוחקת בגללך.
רציתי לספר לך המון עליי, עלינו המשפחה איך נוספו עוד ילדים קטנים וחמודים שלא הספקת להכיר.
מעניין מה היה קורה בחיינו לו היית כאן איתנו?
אך אני בטוחה שבמקום שאתה נמצא אתה צופה בכולנו ומודע בכל מה שעובר על כל אחד מאיתנו.
אידה מיכיילוב
אחות של דניאל אפרימוב ז"ל

מכתב נוסף מאחותו אידה    28.04.14

דניאל,

לב זהב שתמיד אהב

עכשיו אינו נמצא, עזב.

לב זהב שתמיד אהב עזב לעד

והשאיר אותנו כאן.

לב זהב שתמיד דאג ושמר,

עזב אותנו הלך ולא חזר.

שנים חלפו אך הכאב בלב נשאר,

שנים חלפו אך הכאב לא עבר.

זוכרת עדיין את השבתות שכולם היו באים,

זוכרת את הרעש שהיינו עושים.

זוכרת שהיית חוזר מבית הכנסת  במיוחד בחגים.

עם הטלית הלבנה , תמיד הייתה הילה סביבך.

השבתות לא אותם שבתות, הימים לא אותם ימים,

ואף חג הוא לא כמו החגים הקודמים.

אני פה מתגעגעת אלייך אחי.

אתה דמות בלתי נשכחת בעבורי,

דמות להערצה שאזכור כל החיים.

מתגעגעת אלייך אחי היקר,

מתגעגעת עד כלות הנשמה.

 

 

מכתב תנחומים שהתקבל מהאחות אידה בתאריך 1/5/19

אח מתוק שלי ,                                                                        

אהבתי כל כך את בואך הביתה בשבתות מהצבא, כי הענקת לי אהבה רבה,

תמיד היה בך רוך ואהבה, דיברנו ארוכות, ורק אותך יכולתי לשתף בדברים מסוימים .... דאגת לי מאוד ניסינו  לעזור אחד לשני , לתמוך, לעודד, והתמיכה שלך הייתה כל כך חשובה ומשמעותית בשבילי .

קשה לי מאוד לדבר עליך בעבר, כי אתה כל כך קיים ועודך בתוכי, בליבי ובנשמתי כל הזמן.

כששואלים אותי כמה אחים אנחנו, אני מעולם לא מוותרת עליך, ועונה כמובן שאנחנו 11 אחים.

אני נאבקת עם עצמי ועם העולם האכזר הזה על היותך וזיכרונך, ומקווה שאתה שומע אותי שם למעלה . שאנחנו אתך כל הזמן, אם לא במציאות, אז בתוכי, אוהבת אותך וחושבת עליך.

עצוב לי כל כך שאי אפשר לסיים אתך בחיבוק ונשיקה את מתוק שלי.

אחותך אידה

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים