[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

החימוש בפיקוד הדרום - מחש''פים לדורותיהם

@alt@

מצאנו לנכון לתעד את קורות חיי מפקדי החימוש בפיקוד, בגלל הוקרה לפועלם ללא לאות ובהקרבה אישית, על כך שבזכותם הגיע מערך האחזקה למחוזות רחוקים, על שאיפות ועל הגשמתם. כאשר הגענו לבית מפקדי החימוש לשעבר ונחשפנו לחוויות ולאירועים בתקופתם, עברנו חוויה מעצבת. בפרק זה נספר את קורות חיי כל מחש''פ, את האירועים המעצבים ואת השינויים הארגוניים בתקופתו. כאן המקום להודות למפקדים, על הסבלנות, על ההכנה המוקדמת ועל הראיונות המוצלחים.

ניסן מזרחי וקוראל מזוז

מפקדי חימוש פיקוד הדרום לדורותיהם

סא''ל נצר אהרון (ז''ל)

1963-1961

לשם

1969-1967

אל''ם יוסף ברוור (בר אור)

1972-1969

סא''ל פסח לבנת (ז''ל)

1974-1972

אל''ם יורם לונדון

1976-1974

אל''ם אברהם ניניו

1978-1976

אל''ם יצחק אילון

1980-1978

אל''ם שמעון רוזנטל (רז)

1982-1980

אל''ם יוסף אוחיון

1983-1982

אל''ם צבי נאמן

1985-1983

אל''ם ישראל שמילוביץ

1987-1985

אל''ם רון אברהם

1990-1987

אל''ם יחזקאל לולצ'י

1992-1990

אל''ם רפאל חצרון

1995-1992

אל''ם יהודה שלמון

1998-1995

אל''ם משה סלמן

2001-1998

אל''ם דוד אלמקייס

2004-2001

אל''ם צביקה קראוס

2007-2004

אל''ם צביקה גפן

2010-2007

אל''ם שחר גלעד

2013-2010

אל''ם אילן אליהו

2015-2013

 

סא''ל נצר אהרון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1961 - 1963

אל אל''ם אהרון נצר ז''ל הגענו בימיו האחרונים. גילינו מפקד שמתפאר בחיל החימוש, בעשייה הרבה, בתקופות בהם החל החיל את דרכו. אהרון תיאר את פעילות מערך האחזקה בפיקוד הדרום בשנות שירותו כמחש''פ (1961 - 1963), התרגשנו אתו ונפעמנו מהמעמד. כחודש לאחר הריאיון נפטר אהרון נצר - יהי זכרו ברוך.

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת ההתשה.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת יום הכיפורים ואות מלחמת ההתשה.

השירות הצבא

את שירותו החל אהרון בנוטרים והיה מפקד מחלקה בהגנה. בינואר 1948, לפני הכרזת המדינה התגייס אהרון לצה''ל. בתפקידו הראשון כקצין חימוש בחיל האוויר עסק בתחומים רבים ובהם: מתן מענה אחזקתי למטוסים לסוגיהם, ריכוז אמצעי הלחימה וניהול קורסי צניחה במישור הלימודי ובמיקומם. תפקידים נוספים אותם ביצע אהרון: מפקד גש''ח, מפקד יחש''ם דרום, מפקד ענף מפקדה ומפקד קורס קצינים בבה''ד 20.

מבסיס חיל האוויר שהיה ממוקם ברמלה הגיע אהרון לפיקוד הדרום ושירת בו עוד לפני שהוקמו יחידות. לפני הקמת היחש''ם הוקמה סדנת חימוש בבאר שבע, בתקופתו היו הימ''חים כוח החימוש להכשרת טנקים. בכהונתו כמפקד יחש''ם, הורחב היחש''ם והוקמו סככות עבודה רק''ם ורכב, הובאו אמצעים, הוקמו מתקני הרצה למנועים ומחלקות אופטיקה ואלקטרוניקה, בוצעו הכשרות מקצועיות בכלים הנדסיים לפי המלצותיו, השקפתו המקצועית וניסיונו האישי.

מתן מענה אחזקה בשגרה ולאחר לחימה כלל החזרת הצל''ם לכשירות והתבסס על שיטת מענה פלוגתי שעבר מימ''ח לימ''ח. כל חודש ביקר בפיקוד הדרום הרמטכ''ל דאז, יצחק רבין ז''ל, ביחש''ם קיימו לכבודו מסדר כבוד והציגו את כשירות הצל''ם ואת ההיערכות והמוכנות ללחימה. חשיבות רבה נתן אהרון לפיתוח ולגיבוש כוח האדם, לכן ייסד קבוצת כדורגל ותזמורת ליחש''ם, הוקמו חדר אוכל משותף, ספרייה וחדר תרבות.

בפיקוד הדרום הוקמה חטיבה ממוגנת לקראת מלחמה אפשרית, המורכבת מארבע חטיבות שריון. במלחמת ששת הימים שירת אהרון בתפקיד קצין חימוש הממונה על כשירות הטנקים. במלחמת יום הכיפורים הוכשרו 95 אחוזים מהטנקים, אהרון תיאר זאת כהישג ניכר.

אהרון כיהן כמחש''פ דרום תחת פיקוד מפקדי הפיקוד אלוף צביקה זמיר והאלוף ישעיהו גביש. המטרה העיקרית הייתה מיצוב הפיקוד והעלאת הכוננות והכשירות ללחימה בכל תרחיש אפשרי, זאת בפיתוח ובהרחבת הפיקוד בהקמת יחידות חדשות, בהקמת גדודי חימוש בחירום (גש''ח), בהקמת ימ''חים ובהבנת הצורך למענה מיטבי ללוחמים.

 

 

אל''ם יורם לונדון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בין השנים 1974 - 1976

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומבצע ''זעם האל''.

אותות

אות מבצע קדש, אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים ואות מבצע שלום הגליל.

השירות הצבאי

אל''ם יורם לונדון התגייס לחיל החימוש בשנת 1956.

שימש מפקד גש''ח עד שנת 1974 בעת שהייתה כפופה לסדנת גייסות 650 ובכפיפות מבצעית לאוגדה 252 (הגש''ח הוקם בגלל מלחמת ההתשה). האחזקה בגש''ח לא נתנה מענה אחזקה הולם (2 פלוגות ברפידים וסדנה לזחלמ''ים ביחש''ם דרום), קבוצת סיור קחש''ר באותה תקופה דנו בדילמה איך להתארגן מיטבית באחזקה בסיני, הוחלט להקים גש''ח נייח להתשה וגש''ח נייד לאוגדה 252.

במלחמת יום הכיפורים כיהן כמפקד חימוש גייס (גייסות שריון), מפקדת הגיס הפכה להיות מפקדת אוגדה 162. לקראת הצליחה נבנתה תכנית אחזקה הכוללת אחזקת ציר עכביש ולאחר הצליחה צומת צח. התקבל סיוע וגיבוי מהפיקוד כל המלחמה. בהמשך, כיהן יורם כעוזר קחש''ר לארגון וכסגן קחש''ר. אהרון הועלה לדרגת אל''ם (דרגה אישית) ומונה למפקד חימוש דרום, תפקיד אותו מילא עד מרץ 1976.

שנות כהונתו של אל''ם יורם לונדון אופיינו בשיקום החיל לאחר מלחמת יום הכיפורים שהייתה מהמלחמות הקשות ביותר של צה''ל. אחת המטלות הכבדות ביותר שקיבל הייתה להעמיד מחדש ובמהירות את הסד''כ בכשירות מבצעית וטכנית.

הפעילות הראשונה בה נקט יורם הייתה הפיכת הגש''ח ליחש''ם סיני בו ניתנה אחזקה לכל יחידות המרחב. היחש''ם נבנה כגוף היכול להחזיר לכשירות ואחזקה עד לגבול הקו הירוק. בשיפוץ ובשיקום מערכות הנשק ובהחזרה לכשירות בפרק זמן מינימלי עסקו אנשי החימוש ביחידות הפיקוד, הדבר דרש עבודה יום וליל, מצב קשה שהביא לקריסה מנטלית, עם זאת בשנת 1974 הצליח פיקוד הדרום לסיים את ההחזרה לכשירות.

יחש''ם דרום החל לבצע טיפולי ג' לטנקים מפיקוד המרכז וצפון, היה זה ההישג החשוב ביותר למערך האחזקה בפיקוד. בנובמבר 1975 הוקם מערך התחזוקה וחיל החימוש התכונן בהתאם, בתפיסות לחימה חדשות המתבססות על צוותי קרב משולבים וניידים. לאחר מכן עמד החיל בהצלחה מרובה בביקורת מבקר המדינה. חשיבות רבה ראה יורם באיוש היחידות בבעלי מקצוע ובתגבור היחידות לפי חשיבות ועדיפות. בתקופתו הוקמה חוליית ביקורת פיקודית ותפקידה היה בדיקת כשירות הסד''כ ביחידות המרחב.

 

אל''ם אברהם ניניו

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1976 - 1978

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מבצע יהונתן, מבצע ''זעם האל'', מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה ואות מלחמת יום הכיפורים

השירות הצבאי

בשנת 1945 עלה אברהם ניניו לישראל מבולגריה, בשנת 1957 התגייס לחיל החימוש.

תפקידים עיקריים אותם ביצע: קח''ש גדוד 46, סמג''ד גש''ח (הגש''ח הוקם במלחמת ההתשה), מפקד גש''ח, מפקד יחש''ם דרום, בהמשך עלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום, תפקיד אותו מילא עד יוני 1978. בתפקידו עסק אברהם בהסגת הכוחות מסיני לפי הסכמי ההפרדה וייצוב קו הגנה מסודר ומאורגן בסיני (רמון א').

השנה בה היה מפקד הגש''ח הייתה תקופה קשה ממספר סיבות; חוסר איוש תקנים, יחידות פרוסות בשטח, חיילים עבדו בין 12 לבין 18 שעות בכל המוצבים ובפריסות שונות. לאחר מלחמת ההתשה החלו בשגרת אחזקה לסד''כ בסדנאות וביחידות.

אברהם יצא לקורס פיקוד ומטה ושנה אחר כך התמנה למפקד יחש''ם דרום. משימותיו העיקריות היו; מיצוב שגרת טיפולים לסד''כ ושיפור התנאים והתשתיות. במלחמת יום הכיפורים פיקד על העברת הסד''כ ועל הגברת מוכנות לזחלמ''ים ולמשאיות חלקי חילוף, על הוצאת כיתות אחזקה מהיחש''ם לסיוע. לאחר המלחמה נאסף שלל רב, תשתיות וסככות שפורקו מהמצרים. בתקופתו כמפקד חימוש פיקוד הדרום העיד ניניו כי האתגר הגדול היה החזרת הכשירות לצל''ם.

 

אל''ם יצחק אילון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1978 - 1980

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה ואות מלחמת יום הכיפורים

השירות הצבאי

יצחק החל בבה''ד 20 כמכונאי טנקי אם־איקס ולאחר מכן מדריך, בהמשך ביצע תפקידים אלה: פיקד על קורס טנקים בענף רכב, מפקד פלוגת חימוש בבית הספר לשריון וממונה על הסדנא, קח''ש ביה''ס לשריון, קצין חימוש גייס, קח''ש אוגדה 162, הועלה לדרגת סא''ל ושירת בתפקיד קח''ש גייסות השריון, ראש ענף שדה במקחש''ר, הועלה לדרגת אל''ם וקיבל את תפקיד מחש''פ דרום, רמ''ח ארגון וסגן קצין חימוש ראשי.

יצחק תיאר את ההשתלמויות בהן השתתף במהלך תפקידיו בבה''ד 20. בשנת 1960 יצאה משלחת ללמוד על טנק הפטון בצרפת, לאחר מכן יצאה משלחת נוספת ללמוד על טנק הצנטוריון הבריטי בגרמניה. הראשונים בצה''ל שפגשו את הטנקים ועסקו ברכש היו אנשי חיל החימוש. בשנת 1967 יצא צביקה לארה''ב ללמוד על מנועי טנק הפטון.

בתפקידו כמחש''פ תיאר את התארגנות מערך האחזקה בפינוי סיני - הדבר חייב מענה בפינוי עצמו ובו בזמן התארגנות מחדש בבסיסים חדשים. לשם כך, הקצה יצחק קציני מילואים בדרגות סרן ורס''ן לתגבור כוחות האחזקה. הקצינים שימשו מלווים ומסייעים לקציני החימוש באוגדות ובגש''ח, מהלך זה איפשר למפקד הגש''ח גם לתת אחזקה מלפנים וגם לבצע דילוגים אחורה. בהמשך לפינוי נבנה יחש''ם 674 בחיון ובסיומו הוחלט על העברת הגזרה המזרחית מפיקוד המרכז לפיקוד הדרום.

הגזרה המזרחית הייתה אתגר לקציני המטה בגלל החיוב לשהות זמן רב בשטח, דבר מאתגר בתקופה זאת, בה לא היו אמצעי תקשורת מתקדמים. יצחק מתאר את האתגרים שהיו באחזקה בפינוי סיני בעיקר בגנרטורים, המגובים לטנקים והתקרים הרבים שנגרמו לכלי הרכב.

בתקופתו היה אלוף הפיקוד דן שומרון, הזכור כאדם פתוח. דבר מעניין שזכור לו הוא המפגש עם הפעילים הערבים בעזה, הכרת המנטליות ודרך החיים שלהם. בתקופתו היו רכבי יר''ם במגזר הבדואי, היו מפגשים רבים עמם והיחסים היו מצוינים.

 

אל''ם שמעון רוזנטל

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1980 - 1982

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

פינוי סיני, מבצע ליטני, מבצע שלכת, מבצע ''זעם האל''.

השירות הצבאי

בשנת 1963 התגייס שמעון רוזנטל לחיל החימוש.

 תפקידים עיקריים אותם ביצע: קח''ש אוגדה 36, רע''ן שדה במקחש''ר, עוזר קחש''ר לארגון וסגן קחש''ר.

בפברואר 1980 הועלה שמעון לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום תפקיד אותו מילא עד יולי 1982. בהסכם השלום בין ישראל לבין מצרים בשנת 1981, הסכימה מדינת ישראל להחזיר את השליטה בחצי האי סיני לידי מצרים ולפנות את תושבי חבל ימית מבתיהם ולשלם פיצויים לתושבים.

הפיקוד עסק בפינוי. אנשים רבים התנגדו ומקצתם סירבו להשלים עם החלטת הפינוי. בתפקידו עסק בפינוי היחידות הנותרות מסיני, משימתו העיקרית הייתה לתכנן בשלב הראשוני עזיבת סיני ומעבר לדרום, העברת סדנאות, ימ''חים ומתקני אחזקה. היה צורך להעתיק את היחש''ם מסיני ולבנות אותו מחדש במרחב חיון.

שמעון מספר על אירוע מעניין בתקופת פינוי חצי האי סיני: ''המצרים עצרו אוטובוסים של תיירים והכניסו אותם למחנה צבאי, התיירים שוחררו רק כשהיו בטוחים שישראל לא עושה להם ''תרגיל'' על החזרת האי סיני, בין העצורים הייתה אשתי''.

בתקופתו הוקמה פלוגת צמ''ה הראשונה ושאר הפלוגות צמחו וגדלו בשטחם ובמשאבים. בזמן זה היו הסתננויות מסיני והפיקוד עסק בהגדרת אבני גבול בגבול המצרי, התקיימה פעילות שוטפת נגד המסתננים. גזרת עזה באותה עת הייתה גזרה שקטה מאוד.

במהלך כהונתו כמחש''פ בוצעו שינויים אירגוניים בפיקוד: הקמת שני יחשמ''ים, הקמת פלוגת גבעתי בדרום והחלפת דגמים של טנקים ומג''חים. האמל''ח המרכזי באותה תקופה היה: טנקים, מג''חים, נגמשים, זחל''מים, תותחים ובעיקר צמ''ה.

 

אל''ם יוסף אוחיון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בין השנים 1982 - 1983

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע של''ג, אות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1955 עלה יוסף אוחיון ממרוקו. בשנת 1964 התחיל את שירותו הצבאי בקורס טיס ועבר לחיל החימוש.

תפקידים עיקריים אותם ביצע: מפקד סדנה בביה''ס לשריון, קח''ש גדוד שריון וקח''ש חטיבת שריון. רמ''ד תורה (כתב את תורת חיל החימוש בעיקר מבנה וארגון גש''ח נייד), קחש''א 252, מפקד יחש''ם דרום, הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום עד שנת 1983. קח''ש מפח''ש ומפקד בה''ד 20. לאחר פרישתו מצה''ל מונה לקצין חימוש גייס במילואים.

במלחמת יום הכיפורים שימש יוסף מפקד כוחות החימוש של מערך הצליחה בו פיקד על 200 אנשי חימוש. לאחר המלחמה דחה את לימודיו והתמנה לקצין אחזקה ורק''ם בפיקוד, בתפקיד זה מימש תכנית הכנסה להח''י של כ־80 אחוזים מהרק''ם בפד''ם.

עד המלחמה היו בגייס כל הכוחות המשוריינים, בארגון צה''ל מחדש, הועברו לפיקוד הדרום מערך שריון וטנקים רבים. חמ''ל הפיקוד הקדמי הוקם בג'בל מערה, אותו איישו פעמיים בשבוע, מרבית המלחמה הייתה בשטח.

בתחילת תפקידו כמפקד יחש''ם החלה הנסיגה מסיני, יוסף היה ממונה על סיני ועל ערבה (היחש''ם מנה אז 13 פלוגות). בתפקידו כמפקד חימוש פיקוד הדרום עסק יוסף בהקמת גש''ח נייד סדיר מכוחות הפיקוד ללחימה במבצע ''שלום הגליל'' ובהחזרה לכשירות בסיום המבצע.

 האמל''ח המרכזי באותה תקופה היה טנקים, תומ''תים, נגמשים וזחל''מים. יוסף הקים ביה''ס להשכלת יסוד ביחש''ם, למעלה מ300 חיילים לא ידעו קרוא וכתוב, בקידום ופיתוח שלהם ראה יוסף שליחות ומחויבות אישית. הרמטכ''ל דאז, רפול, הגיע ליחש''ם פעמיים בשבוע ובסיום כל מחזור היה מעניק אישית את התעודות לתלמידים.

יוסף הגדיר תכניות אופק לקצינים ולנגדים, יצר שיתופי פעולה טובים וכך גרם לתפוקה רבה בקרב חיילי, נגדי וקציני הפיקוד.

 

 

אל''ם צבי נאמן

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1983 - 1985

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום הגליל, אות השירות המבצעי ומבצע רגל עץ (1985).

השירות הצבאי

בשנת 1960 התגייס צבי לחיל החימוש. תפקידים עיקריים אותם ביצע: מכונאי טנקים בסדנת גיסות 650, ממח''ג בגדוד 82, מפקד סדנת הובלה בקסטינה, מפקד סדנת בית נבאללה, קצין חימוש מתקן אימונים 500, רע''ן אחזקה במרכז הובלה, רע''ן אחזקה וטנקים ב־אג''א, מפקד סדנא גייסית 650, לאחר איחוד סדנה גייסית 650 ויחש''ם 652 שימש מפקד יחש''ם מרכז עד 1983.

צבי הועלה לדרגת אל''ם ומונה קצין חימוש גייסות השריון ובתוך כך מילא תפקיד קח''ש גייס בלבנון. לאחר מכן מונה למפקד חימוש פיקוד הדרום עד שנת 1985.

במלחמת יום הכיפורים שימש כמפקד סדנה חטיבתית 274 שלחמה בחזית סיני. בין השאר הועמסו משאיות יר''ם עם ציוד רב שהוצא מהמחסנים ושלח לכוחות בשטח.

בתקופתו הקימו את חטיבת גבעתי על בסיס סיירת שקד והחלו לבסס אותה כחטיבת חי''ר בשנים 1983 - 1985. צבי עסק בהקמת אוגדה 162, תחילת ארגון אוגדה 440, ארגון וסידור יחש''ם דרום בתשתיות, בבינוי ובסככות עבודה, ארגון פלוגה ד'. בתקופתו הוקמו יחידות מעורבות ליהודים ולמיעוטים ובוצע ארגון מחדש לאוגמ''ר 80, הקמת ביה''ס לשריון וארגון אוגדה 252.

 

אל''ם ישראל שמילוביץ

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1985 - 1987

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת שלום הגליל.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום הגליל ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1966 התגייס לחיל החימוש, תפקידים מרכזיים בחייו: סגן מחש''פ עד שנת 1985, הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש דרום עד שנת 1987. ישראל שמילוביץ היה סגן אלוף הצעיר ביותר בפיקוד הדרום ( קיבל דרגה זאת בגיל 26). בתקופתו הקימו את חטיבת גבעתי 424 מאנשי סיירת שקד והחלו לבסס אותה כחטיבת חי''ר בשנים 1983 - 1985. בגלל הקמת החטיבה היו קיצוצים. לאחר מלחמת ההתשה סגרו את אוגדות 440 ו־252, הוקם יחש''ם ערבה שהתאחד עם יחש''ם דרום. לבקשתו נבנתה סדנת רכב ביחש''ם. ממחסנים של צבא בריטי הציע לשנות את היחש''ם למחסנים של שנות ה־80 והחלו במבצע.

האתגר המרכזי במחש''פ היה הקמת סדנת הרכב. בזמן זה בוצעו עבודות מטה על מנת לסגור את פיקוד הדרום ולאחד אותו עם פיקוד המרכז, אך את קיום פיקוד הדרום הצדיקה תמיד הפעילות בעזה.

האמל''ח המרכזי שהיה באותה תקופה היו טנקי מרכבה סימן 1 ו־2 וטרקטורים. מרכיבים באחזקת הצמ''ה עברו לאחזקה צבאית, בתחום הרכב קלטו משאיות פורד מאחזקת חוץ לאחזקה חומה בצה''ל. בתפקידו עסק ישראל בביסוס יחש''ם חיון ובהקמת מבנה מגורים במקום אהלים.

 

אל''ם רון אברהם

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1987 - 1990

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל והאינתיפאדה הראשונה.

אותות

אות מלחמת ששת הימים, אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום הגליל ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1967 התגייס רון אברהם לחיל החימוש כמכונאי שרמן, שירת בתפקידים: ממח''ג בשיבטה, במלחמת יום הכיפורים תיפקד כעוזר קצין חימוש באוגדה 146 - האוגדה נלחמה ברמת הגולן וירדה לסיני, קצין חימוש 460, מפקד קק''ץ, קצין חימוש אוגדה 611, רע''ן מפקדים, שירת כמפקד יחש''ם גב ההר עד שנת 1987, הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש דרום תפקיד אותו מילא עד שנת 1990. בהמשך שירותו ביצע רון תפקיד רמ''ח ארגון וסגן קחש''ר.

בזמן שירותו, פרצו מהומות ברצועת עזה (ספטמבר 1989) והתפשטו בזמן קצר גם ליהודה ושומרון. האלימות והמרד כונו עד מהרה ''אינתיפאדה'' בפי הפלשתינים, בעזה ישבה חטיבה וגדודי מילואים - גדוד בגזרה הצפונית, גדוד בעיר עזה וגדוד ברפיח. בפעילות השוטפת הייתה כמות הרכבים כ־4 כלי רכב ובתקופת האינתיפאדה כ־1200 כלי רכב. הפיקוד נדרש למגן את הרכבים מפני זריקות אבנים ולתקן כמות עצומה של נקרים בכלי הרכב, כ־150 נקרים ביום, החלפת הגלגלים התבצעה בשטח מסביב לשעון, היחש''ם שועבד לטובת תיקון הנקרים ואחזקה בגזרה. בזמן זה, בוצע מיסוד תחום האחזקה בעזה - מחטיבה לאוגדה בהיבט תקנים, אמצעים ומרכזי טיפולים, ברפיח התעצמה הפלוגה לסדנה ושירתו בה עובדים מהמקום.

בשטח ניצב צה''ל מול מאבק אלים, צבאי במהותו אך אזרחי באופיו, שהיה שונה מהפעילות החבלנית עימה התמודד בעבר. ה''אינתיפאדה'' חייבה את צה''ל לפתח דרכי חשיבה ואמצעים חדשים, כחלק מכך בוצעה אחזקה בשטח בנוי אשר הייתה אתגר לכוחות האחזקה..

באותה תקופה, היה ממונה פיקוד הדרום על האחזקה ליחידות המפח''ש (כיום זרוע היבשה) שכלל את בסיס האימונים בצאלים, באלי''ש ויחידות אחרות. באותה תקופה התקיימו יחש''ם הערבה, ויחש''ם עורפי בבאר שבע.

 

אל''ם יחזקאל לולצ'י

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1990 - 1992

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל ומלחמת המפרץ הראשונה.

אותות

אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום הגליל ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1968 התגייס יחזקאל לחיל החימוש, שימש כמפקד יחש''ם 674 עד שנת 1990, הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש דרום עד שנת 1992.

בזמן שירותו, פרצה מלחמת המפרץ, טילי סקאד פגעו במרכזי האוכלוסייה וגרמו להרוגים, פצועים ונזקים כבדים לרכוש. מחשש לנפילת טילים, נושאי ראשי נפץ כימיים, נצטוו כל תושבי המדינה להסתגר בחדרים אטומים, חיל החימוש עסק במיגון ובמענה אחזקה.

את מרב תפקידיו ביצע בפיקוד הצפון. יצא ללימודי פו''ם וכשסיים הוצב כקח''ש באוגדה 162 בפיקוד המרכז אך סירב (רצה להיות מוצב כסגן מחש''פ צפון), הוצע לו תפקיד סגן מחש''פ. תפיסתו הייתה עבודה ישירה מול הקח''שים במרחב בשינוי התנהלות ושיטות עבודה.

שלושה חודשים מתחילת תפקידו החלה האינתיפאדה הראשונה לאחר שנדרסו שני חיילים בעזה. הפיקוד נכנס לתהליך מואץ, בתקופתו היה הפיקוד קטן מאוד ולא ייחסו לו חשיבות גדולה, המיקוד היה בפיקוד הצפון. הכוחות לא היו בכמות מספקת ולכן הוזרמו כוחות סדירים וכוחות מילואים כמו גם; כוח אדם, חלפים והכשרות. כל צל''ם שהתווסף דרש אחריו שירותי אחזקה. ההתמודדות בעזה הייתה מול זריקות אבנים. הנחיית האלוף לחימוש הייתה מיגון כלי הרכב - כל אמצעי המיגון במצל''ח ''רוקנו'' לטובת משימת המיגון, מחלקת הייצור עסקה בייצור מיגוניות. תושבי עזה פיזרו מסמרים מכופפים שגרמו לתקרים ולכן נרכשו צמיגים משוריינים.

פיקוד הדרום התעצם בעקבות האינתיפאדה, הוקצו משאבים רבים (אמצעים וחלפים, צל''ם וכוח אדם). יחזקאל עבר לחיון כמפקד יחש''ם ערבה, בתקופתו היו המוטיבציה ומורל החיילים נמוכים. יחזקאל ראה אתגר וחשיבות בהעלאת המוטיבציה ובטיפול בפרט והחל בבניית מועדונים, בשיפוץ חדרים, שירותים וחדר האוכל, הקשיב ונתן יחס אישי לחייל, בזמן קצר הפכה היחידה למקום מבוקש וגדלו התפוקות.

בתקופתו החלו אימוני כוחות שריון - בא''ליש בצאלים הפכה למחנה אימונים צה''לי - בית הספר למ''כים עבר מהצפון לדרום.

יחזקאל החל את שירותו כמחש''פ בפיקוד הדרום באפריל 1990, בתפקידו כתב והתאים את התוכניות האופרטיביות לתרחישים האפשריים הצפויים לפיקוד הדרום. בשנת 1991 החלה מלחמת המפרץ הראשונה, העיסוק המרכזי בפיקוד היה בתכנון האופרטיבי. סגן הרמטכ''ל דאז, אהוד ברק היה גאה בהתארגנות הפיקוד ובמוכנותו.

בגבול מצרים הוברח אמל''ח, אוגמ''ר 80 עובתה ושוקמה והפכה לאוגדה חזקה, אוגדה 252 שימשה כאוגדת קו ליחידות סדירות. בתקופתו התעצם פיקוד הדרום וקיבל חשיבות ותמיכה רבה, חימוש פיקוד הדרום נחשב לעצמתי, מרכזי וחזק.

 

אל''ם רפאל חצרון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1992 - 1995

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מלחמת ההתשה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת שלום הגליל ומבצע ''דין וחשבון''.

אותות

אות מלחמת ההתשה, אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1966 התגייס רפאל לחיל החימוש, שימש בתפקידים: קצין חימוש גדוד 9 בסיני, מפקד פלוגה ביחש''ם, קצין חימוש חטיבה 14 בסיני, קצין אחזקה פיקוד הדרום, קצין חימוש באלי''ש ורע''ן שדה במקחש''ר. שימש כסגן מחש''פ דרום עד שנת 1985, הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום עד שנת 1995.

בסיום מלחמת יום הכיפורים החל את תפקידו כקצין חימוש בגדוד 9 משימת הגדוד הייתה הכשרת הטנקים, מלחמה קשה אשר הותירה ברפאל טראומה אדירה. לאחר המלחמה החלו בשיקום הגדוד מבחינה מורלית - היציאות הביתה היו בתדירות חודשית, הייתה חשיבות רבה לתמיכה ולליווי המשפחות השכולות.

בתפקידו כמפקד פלוגה 831 נתנה הפלוגה מענה אחזקה למג''ח האוגדה 252, מרכיב מרכזי בעיניו היה כוח אדם ולכן דאג להיות מעורב ולבצע ביקורי בית אצל חייליו. מלחמת שלום הגליל מצאה אותו כשהיה קצין חימוש 14. רפאל יצא למלחמה עם שלושה גדודי טנקים וגדוד חי''ר, מענה אחזקה ניתן בשטח ובמקומות שהוגדרו, בסיום המלחמה בוצעו טיפולי ב' - טיפולים יסודיים בכלים.

רפאל מילא מקום המחש''פ, אל''ם יחזקאל לולצ'י, כחמישה חודשים בהיעדרו מפציעה. במהלך כהונתו כמחש''פ דרום, התקיים מבצע ''דין וחשבון'' במבצע הופגזו רבות יעדי מחבלים מצפון לרצועת הביטחון. במבצע תמך החימוש בכוחות הלוחמים.

מפקד פיקוד הדרום ביקש מרפאל להכין עתודות וחטיבות כוח אם יידרש סיוע בניפוק.

שינויים ארגוניים בתקופתו: הקמת מרכזי טיפולים, עמ''ט להקמת תשתיות לגדר אלקטרונית בעזה, הקמת חוליית גדר קדמית, מיגון כלי רכב לירי, אחזקה לבק''ש - הקמת מעבדה ביחש''ם. אמל''ח חדש בתקופתו; מרכבה שתפקידו לשמור על כשירות הימ''חים שהוא הצל''ם המרכזי של פיקוד הדרום. רפאל חצרון ראה חשיבות רבה בטיפול בפרט אישית ומקצועית.

 

 

אל''ם יהודה שלמון

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1995 - 1998

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת שלום הגליל, מבצע ''ענבי זעם'', מבצע ''שירת הצפצפה''.

אותות

אות מבצע שלום הגליל ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1974 התגייס לחיל החימוש, עבר קורס מכונאי שוט קל, שירת בסיני בגש''ח  ביר־תמדה כמכונאי דרג ב', עשה קורס קציני חימוש ושירת בתפקידים שונים כמו גם; קצין חימוש שארם אטור ואילת, קצין חימוש גדוד 195, קח''ש חטמ''ר ערבה, קצין חימוש חטיבת הנגב, קח''ש אוגדת אילת, עוזר קצין חימוש 252 בלבנון, קצין חימוש חטיבה סדירה 14, קצין חימוש אוגדה 252 בקציעות, מפקד יחש''ם חיון וסגן מחש''פ דרום. הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום עד שנת 1998. בהמשך שירותו כיהן אל''ם יהודה שלמון בתפקיד מפקד בה''ד 20, בשנים 1998 - 2002.

יהודה החל את תפקידו הראשון בפיקוד הדרום, כקצין חימוש גדוד 195 בסיני, תפקיד זה הביא למיצוי יכולותיו הניהוליות והפיקודיות בגזרות הבט''ש והיה חשוב להמשך הקריירה הצבאית.

בתקופתו התקיימה לראשונה בצה''ל השתלמות בפריסת הגש''ח באופן מלא ביצוע תנועות ושירות, לראשונה בצה''ל נראה גש''ח כבד בו 6 פלוגות פרוס ולאחר מכן מקצתו נוסע ומראה גש''ח תיקני בכוח אדם, ברכב, באמצעים ובחלקי חילוף מועמסים. בהשתלמות בוצעה פריסה מלאה של כל הפלוגות, היסע - נסיעת מבצעים, תיקוני שטח לכלים והשתלמות חילוץ. באוגדה 252 התקיימה ההשתלמות, את ההשתלמות הכינו מפקד האוגדה תא''ל גחטן וסא''ל יורם נחמן עם אנשי הפיקוד, היחש''ם והחייל. ההשתלמות הוגדרה מקצועית ומועילה ביותר לסגל הסדיר ולאנשי המילואים.

בלימודיו בפו''ם ברק במחזור א', בוצעה עבודת מחקר מעמיקה בניתוח תקלות לסד''כ שהשתתף במלחמת יום כיפור, לשם כך תוחקרו 300 קציני חימוש על האירועים ועל התקלות בגזרתם במהלך המלחמה. מול ארכיון צה''ל אומת המידע והוכחה התזה כי במלחמת יום הכיפורים בחזית הדרומית, תוקנו הכלים כולם בין פעמיים לבין שלוש פעמים, מכאן שבמלחמת יום הכיפורים בחזית הדרומית הגביר חיל החימוש עצמה וכוח.

בהמשך תיפקד כעוזר קצין חימוש באוגדה 252 בלבנון, בתפקידו בגבול הבט''ש הוקמו בניצנה עמודי מיגון הבנויים רלסים של רכבת [אשר פורקו ברפיח], כדי להגן על היישובים נגד חדירות מחבלים, כחצי שנה נמשכה פעילות זאת.

בתקופתו נקלטו באוגדה 252 טנקי מג''ח 6ג ולראשונה הרכיבו בפיקוחו על הטנקים ארטישוק באוגדה. אמל''ח חדש אשר נקלט במרחב הפיקוד: מרכבות סימן 1 ו־2,טנקי גישור ואמצעי ראיית לילה. לבעלי התפקידים בוצעו הסמכות, הכשרות והדרכות לאמל''ח החדש.

שינויים ארגוניים בתקופתו: תחילת חשיבה על פירוק יחש''ם ערבה, הקמת חטמ''ר נוסף בעזה והקמת מוצבים נוספים על קו גבול מצרים, עיצוב וחיזוק דרג א' במענה אחזקה בכל תוואי הבט''ש ומרכזי הטיפולים בפיקוד.

בזמן שירותו הועמסו כלל הפלק''דים והגש''חים, ביצעו תנועות ושירות והוחזרו חזרה לימ''חים וכך גם שני 2 הפלק''דים המהירים של חטיבה 460 ובית הספר לשריון ששהו והיו באחריות יחש''ם ערבה.

פיקוד הדרום היה ייחודי בגלל גודלו ובגלל תפקידיו המרכזיים. כל יחידות צה''ל התאמנו בבאלי''ש - ביה''ס לאימונים של חילות השדה, חיל אוויר, חיל הים, מודיעין ועוד. כוח האדם היה מקצועי, אנשים מיוחדים שעבדו מהלב וראו בחשיבות רבה את תפקידם, הדבר הוכח בביקורות שבוצעו במרחב הפיקודי.

 

 

אל''ם משה סלמן

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 1998 - 2001

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

 מלחמת יום הכיפורים, מבצע שלום הגליל והאינתיפאדה השנייה.

אותות

אות מלחמת יום הכיפורים, אות מבצע שלום הגליל ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1973 התגייס משה סלמן לחיל החימוש, שירת בתפקידים: עוזר קצין חימוש בבסיס התותחנים בשיבטה, עוזר קצין חימוש באוגדה 94. את הקריירה הצבאית בחר משה לסיים והשתחרר מצה''ל, אולם לאחר שלושה חודשים נקרא לשוב לצבא. שירת כקצין חימוש ראשון בחטיבה 820, קצין חימוש אגד ארטילרי 215 בלבנון, קצין חימוש שיבטה, קצין חימוש אוגדה 380 ומפקד יחש''ם 638 בגב ההר.

בשנת 1995 הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד יחש''ם דרום. משה ראה אתגר בעיצוב תדמית היחש''ם ובשיפור האיכות והשירות. בוצעו שינויים ארגוניים ושינויים בתהליכי העבודה, לשם הפקת לקחים ולשיפור השירות ליחידות הבט''ש והאימונים, נותחו מדדי הביצוע בסדנאות. בתקופתו היה יחש''ם דרום - היחש''ם הראשון בצה''ל שהוסמך כולו ל־ ISO9001. בשנת 1998 מונה למפקד חימוש הדרום תפקיד אותו מילא עד שנת 2001.

בתקופתו בוצעו שינויים ארגוניים בצבא כמו גם; צמצום המשאב האנושי, היחידות, סד''כ בסדיר ובמילואים והכפפת חטיבת גבעתי לאוגדה 560. איחוד יחש''ם דרום ויחש''ם הערבה היה השינוי הארגוני הגדול והחשוב בחימוש פיקוד הדרום. בנוסף לשם חיסכון והתייעלות סגרו ואיחדו סדנאות והקימו ענף הפעלה ביחש''ם.

 ברגישות רבה נעשה איחוד יחש''ם כדי שהפגיעה באנשי הקבע, בגלל הקיצוצים, תהיה מזערית ככל האפשר. משה ראה חשיבות רבה בהערכות לזמן חרום ובמתן מענה אחזקה הולם לבט''ש וליחידות האימונים במרחב הפיקוד, בקליטת כוח אדם בשיבוצו בהכשרתו ובטיפוחו.

בזמן שירותו פרצה האינתיפאדה השנייה ואירועי אוקטובר 2000. גזרת עזה הייתה במיקוד הצבא, באותה תקופה היו הפרות סדר גדולות ופיגועים נגד תושבי גוש קטיף ונגד שיירות צבאיות שליוו ואבטחו את התושבים.

אוגדת עזה התעצמה ותוגברה בחטיבות, ברק''ם ובאמצעי לחימה רבים ומגוונים כדי להתכונן מבצעית ולשמור על ביטחון התושבים באזור. לחימוש הפיקוד נדרש מאמץ אחזקה מוגבר כמו גם; מתן מענה ופתרונות אחזקה דחופים לרצועת עזה ולסביבותיה. באמל''ח המרכזי היו: נגמחו''נים, פומות, מרכבה סימן 1 ו־2 ומג''ח.

משה מציין כי תפקידו כמחש''פ תרם לו אישית לצבירת ידע ולניסיון ניהולי ומקצועי של מערכות גדולות ומורכבות. הוא מודה על הזכות שניתנה לו לעבוד עם אנשי חימוש פיקוד הדרום, שהפגינו מוטיבציה, ערכיות ושאיפה למצוינות ובעיקר אמינות. בתקופתו בוצעו גיבושים יחידתיים (פעילויות חברתיות) שתרמו לאיחוד ולרצון להמשיך ולשרת בצבא.

 

אל''ם דוד אלמקייס

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 2001 - 2004

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מלחמת שלום הגליל, מלחמת לבנון השנייה, מבצע חומת מגן, מבצע ''קפיצת מדרגה'', מבצע ''דרך נחושה'' ומבצע ''קשת בענן''.

אותות

אות מבצע שלום הגליל, אות השירות המבצעי ואות מלחמת לבנון השנייה.

השירות הצבאי

בשנת 1980 התגייס לחיל החימוש, שימש בתפקידים: קצין חימוש גדוד 74 שמשון (חטיבה 188), קצין חימוש חטיבה 7, מפקד פלוגה 704 שמשון (יחש''ם 651), קצין חימוש 366, מפקד יחש''ם 703, ראש ענף אחזקה באט''ל, מחש''פ דרום ומפקד בה''ד 20. בשנת 2001 הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום תפקיד אותו מילא עד שנת 2004.

בתקופתו הוחל בבניית תשתית הבט''ש בעזה, בוצעה פעילות משולבת בבט''ש עם נגמ''שים, הוכנסו נגמחו''נים לעזה (עקב אירועי המטענים), דיגום הפומות, בניית גדרות המערכת, הכנסת גדודי שריון לפעילות מבצעית.

הייתה עלייה רבה בתחום הצמ''ה והכלים הממוגנים. כל המבצעים בגזרת עזה בוצעו בכלים ממוגנים והעלאת כשירות הח''י בימ''חים. בזמן שירותו בוצעו שינויים ארגוניים כמו גם; סגירת אוגדות 560 ו־252, תהליך מורכב שדרש השקעה במיצוי המשאבים (כ''א, חלפים ואמצעים, תשתיות), איחוד יחש''מים דרום וערבה, הקמת מנועייה ביחש''ם.

הפיקוד הוסמך ל־9001 ISO, דוד האמין כי האיכות היא כלי לשליטה ולבקרה בתהליכי העבודה. בוצעו השתלמויות חילוץ במרחב הפיקודי - תורת החילוץ לחיל נכתבה בפיקוד הדרום. בוצעו פעילויות תרומה לקהילה בכל יחידות הפיקוד לשם חיזוק ותרומה לאזרחים. הפעילות הבולטת הייתה פתיחת אולם הספורט בבית ספר באופקים לאחר 22 שנים, בהן האולם נסגר (בשל ליקויי בטיחות). דאג להתפתחות ולטיפוח נגדים וקצינים.

 

 

תא''ל צביקה קראוס

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 2004 - 2007

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת לבנון השנייה, מבצע ימי תשובה, מבצע גשם ראשון, מבצע שמים כחולים, מבצע מכת ברק, מבצע הבאת ביכורים, מבצע גשמי קיץ ומבצע שינוי כיוון.

אותות

אות מבצע שלום הגליל, אות השירות המבצעי ואות מלחמת לבנון השנייה.

השירות הצבאי

בשנת 1982 התגייס צביקה לחיל החימוש, שימש בתפקידים: מדריך קד''ץ, מפקד פלוגת בית הילל, קצין חימוש אוגדת איו''ש. בשנת 2004 הועלה צביקה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום תפקיד אותו מילא עד שנת 2007. בהמשך שירותו מילא תא''ל צביקה קראוס תפקידי מפקד מצל''ח וקצין חימוש ראשי.

בחודשים הראשונים כמפקד חימוש פיקוד הדרום למד את הפיקוד ובו בזמן עסק בליווי פעילות מבצעית רחבה בגזרת עזה. בפעילות התגבשה התובנה כי יש לצאת מעזה והחלו מדברים על ההתנתקות.

איום נוסף בגזרת אוגדה 80 היה חדירת מסתננים. בעקבות האיום הוקם חטמ''ר שגיא ועוצבה מחדש הגזרה המערבית כדי לקלוט סד''כ חדש בפיקוד. באותם ימים, העיסוק המרכזי של הפיקוד היה משימת ההתנתקות, משימה לא קלה, תהליך מורכב ועמוס רגשית. בזמן ההתנתקות תוכננה בניית מכשול הגדר החדש.

בזמן שירותו של צביקה פרצה מלחמת לבנון השנייה, בתאריך 25.6.2006 נחטף החייל גלעד שליט לרצועת עזה ובעקבות כך יצא צה''ל למבצע ''גשמי קיץ'' בגזרת הדרום. כשבועיים לאחר מכן ב־ 2.7.2006 הותקף סיור של צה''ל בגבול לבנון, בו נחטפו החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר. אירועים אלה הביאו את מדינת ישראל ואת צה''ל להחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה.

שינויים ארגוניים בתקופתו: תפיסת האחזקה בחטמ''ר שגיא, תכנון ההתנהלות בעזה לאחר ההתנתקות, שינויים בתחום הטכנולוגי - הגנת המחנות, פיתוח ורכש אמל''ח חדש, הקמת גדוד איסוף באוגדה 80, ארגון מחדש של מערך האחזקה, חשיבה מחודשת על פעילות חטיבת גבעתי, עיצוב האלמ''ר בשדה תימן, מיקום אוגדה 252 וקרבתה למל''י, מענה מרחבי בצאלים.

בזמן שירותו מוסדה כל תפיסת האחריות הטכנולוגית בחימוש בפיקוד ובאוגדות. השינוי הוביל לייעול של ההתעצמות בטכנולוגיה ולשיפור מעמד קציני החימוש בכל הרמות. כמו כן הוקמה פלוגת אחזקה וטכנולוגיה בגדודי האיסוף בסמכות קצין החימוש, כדי לתת מענה לאנשי צוות החימוש והתקשוב מהחייל הפשוט עד לרמת הפיקוד. צביקה ראה זכות גדולה לשרת בכל גזרות הלחימה בצה''ל.

 

אל''ם צביקה גפן

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 2007 - 2010

מלחמות ישראל ואירועים מרכזיים

מלחמת לבנון השנייה, מבצע ''עופרת יצוקה'', מבצע ''חורף חם''.

אותות

מצטיין רמטכ''ל סדיר, אות השירות המבצעי ואות מלחמת לבנון השנייה.

השירות הצבאי

בשנת 1983 התגייס צביקה לחיל החימוש, שירת בתפקידים: קח''ש גדוד ביה''ס למ''כים, מפקד סדנה 831, עוזר קחש''א 162, קצין חימוש אוגדה 560, קצין חימוש אוגדת עזה, רמ''ח אחזקה, בשנת 2001 הועלה לדרגת אל''ם ומונה למפקד חימוש פיקוד הדרום, תפקיד אותו מילא עד שנת 2010. את רוב תפקידיו ביצע בפיקוד הדרום ובמרחבו.

במהלך תפקידו בנה צביקה מחדש את כשירות ''פלדה רכה'' - חילוץ לכודים מרק''ם. כשירות זאת נועדה לתת מענה ללכודים בכלי רק''ם הפועלים במרחב אזח''ע, תרגולת זו פותחה כלקח מעליית מספר טנקים על מטעני גחון והעובדה כי בצה''ל לא היה מענה נכון לחילוץ הלכודים מהכלי שעלה על מטען פותחה תרגולת זאת. כשירות זאת גובשה לפקודה מטכ''לית שהפעילה בו זמנית כוחות מהאוגדה ועד למטה הכללי. כמו כן נבנה באוגדה מענה בדמות רכב ייעודי לחילות לכודים, לטנקי חילוץ וכדומה.

בוצעו דברים נוספים לארגון מחדש של מערך האחזקה כמו גם; מיסוד המטא''מים (קציעות מחנה נתן) ומבצוע סופי של האלמ''רים. בוצע מיסוד מרכזי אחזקה במרחב אזח''ע, נבנה חמ''ל אחזקה ועוד. בתחום המבצעי בוצעו תרגילים פיקודיים חשובים אשר לימים הביאו לגיבוש תפיסת האחזקה לזירה המערבית, בוצעו תרגילים והתכוננות לפני כניסה לתעסוקה מבצעית של חטיבות לעזה. כמו כן נקבעה תפיסת הפעלת חמ''ל האחזקה החימושי בפיקוד.

במהלך תפקידו התקיים מבצע ''עופרת יצוקה'' ברצועת עזה, המבצע הפתיע את מערך האחזקה אך על אף זאת הצליח מערך האחזקה לתמוך תמיכה מרשימה ולתת מענה מיטבי. זמינות הכלים במבצע הייתה גבוהה מאוד.

בתקופתו פותח מנגנון ''הזרוע הדרומית'', מנגנון טיפול ופיתוח כוח אדם, בעיקר קצינים. הדבר תרם להבאת קצינים טובים למערך הפיקודי ונעשה כדי לפצות על חוסר בתפקידים מרמת סג''ם ועד לרס''ן הן ביחידות זרוע היבשה והן ביחידות פד''ם. מימוש המהלך הביא לשגשוג בכמות הקצונה ובאיכותה.

בתחום האמל''ח והטכנולוגיות הייתה קפיצת מדרגה אדירה, היציאה מעזה, שינויים בגזרה והוספת משאבים הביאו הזדמנויות חדשות. חימוש הפיקוד עסק בתחומים רבים כמו גם: מערך בלוני התצפית בעזה, עזה הפכה לשדה הניסויים הצה''לי, חוזק הקשר עם החט''ל והבנה שתפקיד רמ''ד טכנולוגיות הוא תפקיד הנדסי. גולת הכותרת הייתה פרויקט ''שעון חול'' שמולו נקבעה תפיסת אחזקה מלאה ונבנו כוחות אחזקה בהתאם. צביקה ראה בפיקוד הדרום, פיקוד המתנהל באווירה חמה ומשפחתית שהמשרתים בו רוצים לתרום.

 

אל''ם שחר גלעד

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 2010 - 2013

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ומבצע ''עמוד ענן''.

אותות

אות השירות המבצעי ואות מלחמת לבנון השנייה.

השירות הצבאי

בשנת 1986 התגייס לחיל החימוש שימש בתפקידים: מכונאי מרכבות, מדריך בבה''ד 20, ממח''ג גדוד 605,קצין חימוש גדוד 74, קצין חימוש גדוד 71 (הגדוד הראשון שביצע הסבה למרכבה סימן 3), ע/ קצין חימוש חטיבה 188, קצין אחזקה אוגדה 36, קצין חימוש חטיבה 188, עוזר קצין חימוש אוגדה 91, קצין חימוש אוגדה 366, קצין חימוש אוגדה 162, קצין חימוש אוגדה 36, מפקד בה''ח 6820 ומפקד יחש''ם דרום.

בשנת 2007 מונה שחר למפקד יחש''ם דרום, תפקיד ראשון בפיקוד הדרום. טרם הגעתו שמע שחר כי בפיקוד אווירה חמה והוא מהווה גאווה למשרתים בו. שחר ראה יתרון בקבלת התפקיד והפעיל שיטות עבודה לשיפור תהליכים ביחש''ם. היחש''ם נתן מענה אחזקתי במלחמת לבנון במימוש לקחים ממבצעים קודמים. שחר ראה חשיבות במוכנות האופרטיבית, בתקציבים, בכוח האדם ובהטבת תהליכי העבודה.

בשנת 2008 בוצע תרגיל יחש''ם ראשון, לאחר 10 שנים, ''שחר חדש''. שנה לפני כן התכונן היחש''ם לכשירות אופרטיבית, שבוע ימים נמשך התרגיל והתבצע ברמה גבוהה מאוד.

חודש וחצי אחרי התרגיל, התקיים מבצע ''עופרת יצוקה'', היחש''ם היה מאורגן וערוך, כל סדנה ואחריותה האופרטיבית. היה שיתוף פעולה יוצא דופן בגלל ההבנה שהמטרה והאחריות הן משותפות. שחר נתן תשומת לב לפרטים, חי את המתרחש והיה מוכן לתרחישים בגזרה.

סדנאות האופטרוניקה והמנועיה נתנו מענה לכל היחידות במרחב. במבצע, בזמן הלחימה, הוקם מרכז להזמנות חלפים אחיד ובפעם הראשונה בצה''ל לא הוצא רק''ם ממרכז הפיקוד.

 שחר זכה לגייס את האופטרוניקה והמנועיה ולתת שירותים לכל היחידות במרחב, את מענה האחזקה התאימו לגזרה, כלל הצל''ם הלא כשיר הועבר לטיפול ביחש''ם. בזמן הלחימה, נחל היחש''ם הצלחה בהחזרת כשירות הצל''ם (כ־95 אחוזים), הישג מרשים.

שחר התעקש שיוקם בית ספר בדואי מקצועי במחנה בו הוכשרו למקצועות החימוש וגויסו ליחש''ם.

בשנת 2010 מונה למפקד חימוש פיקוד הדרום, בתחום האופרטיבי הייתה היערכות למבצע נוסף ברצועת עזה.

שחר זכה להוביל את הפיקוד בשלושה סבבים, הידע והניסיון שצבר במבצע ''עופרת יצוקה'' באו לידי ביטוי במבצע ''עמוד ענן''. שחר שם לנגד עיניו את כשירות הצל''ם במרחב הפיקודי, את השיפור והייעול ואת החיסכון בתהליכי העבודה. עיסוקים עיקריים בתקופתו: פרויקט ''שעון חול'' - פרויקט לאומי, ארגון מחדש לאוגדה 80 הפיכתה מאוגמ''ר לאוגדה, הקמת גדוד איסוף.

 

אל''ם אילן אליהו

מפקד חימוש פיקוד הדרום בשנים 2015 - 2013

מלחמות ישראל אירועים מרכזיים

מבצע עמוד ענן, מבצע שובו אחים ומבצע צוק איתן.

אותות

אות מלחמת לבנון השנייה, אות צוק איתן ואות השירות המבצעי.

השירות הצבאי

בשנת 1989 התגייס לחיל החימוש ושימש בתפקידים הבאים: ממח''ג 299 חרב, קצין חימוש מחוז לכיש, קצין חימוש 299 חרב, קצין חימוש חטיבה 646, קצין חימוש בית הספר לשריון, רמ''ד אחזקה פיקוד הדרום, ראש ענף קד''ץ מקחש''ר, קצין חימוש המרכז הלאומי לאימוני היבשה, סגן מחש''פ דרום, באוקטובר 2013 הועלה לדרגת אל''ם ומונה למחש''פ דרום.

בתפקידו כקצין חימוש חטיבת חיר''ם 646 עסק בהכנת החטיבה לחירום. חטיבה 646 היא חטיבת צנחנים מובחרת, חטיבה עצמאית הכפופה ישירות למפקדת הפיקוד. בגלל כמות התרגילים והאימונים הרבים הוגדרה החטיבה חטיבת ''חצי סדיר'', בגלל גילו הצעיר קיבל אילן התפקיד באישור חריג.

אילן יצא ללימודי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון, לאחר מכן הוצב כקצין חימוש של בית הספר לשריון, באותה תקופה בוצעה ביחידה קליטה של מגוון סוגי טנקים, דבר אשר יצר אתגר באחזקה.

בתפקידו כרמ''ד אחזקה פיקוד הדרום, שינה הפיקוד את פניו ומומש ארגון מחדש. אוגדת עזה התעצמה וקלטה כוחות בט''ש ואמל''ח מגוון בעיקר רק''ם ממודן, אילן ציין כי התקופה הייתה מאתגרת ומורכבת.

בהמשך למד אילן בפו''ם ברק, שם קיבל תואר שני בלימודי צבא וביטחון. לאחר מכן התמנה לראש ענף קדם צבאי במפקדת החיל, לטענתו, בתפקיד זה נחשף לראשונה לתחומי עיסוק שלא ממוקדים בתחום האחזקה אלא בתחום כוח אדם, בעיקר על מועמדים לשירות ביטחון ועל חשיבותם האסטרטגית לחיל.

בתפקיד קח''ש המרכז הלאומי לאימונים ביבשה, מתאר אילן פרק חשוב בתפקידו, היה זה שנתיים לאחר מלחמת ''לבנון השנייה'', מסגרות מילואים בתפוקות מלאות ואף מעבר אימנה מל''י. בתקופה זאת יצא פד''ם למבצע ''עופרת יצוקה'', מל''י אימנה אלפי חיילים; כן תמכה וסייעה בכוחות אחזקה ליחידות.

בתחילת תפקידו כסגן מחש''פ דרום, מגזרת עזה היה החשש הגדול. בפרוץ ה''אביב הערבי'' והשינויים האזוריים במזרח התיכון בכלל ובמצרים בפרט, חלה התעצמות בפיקוד בעיקר בגזרה 80.

במבצע ''עמוד ענן'' עסקו בריכוז הסד''כ ובהגברת המוכנות, על אף שלא בוצע תמרון מדובר באירוע מורכב ומלמד, לאחריו התחיל בפיקוד תהליך ארגון מחדש של הסד''כ.

בתפקידו כמחש''פ עסק בעיקר בהכנת המערך לסבב הסלמה באזח''ע, בהעלאת כשירות בט''ש, בפיתוח וטיפוח כוח אדם בתחום הטכנולוגי ובקליטת אמל''ח חדש ביחידות הפיקוד. תחום האמל''ח והטכנולוגיות התעצם, הגיע לסיומו פרויקט ''שעון חול'' ובוצע תכנון לפרויקטים ''זוהר דרומי'' לעזה ו''זוהר רמון'' למיגון מרחב שדה התעופה תמנע.

מבצע ''צוק איתן'' ותקופתו מתוארים בפיו, מעניינים ומרכזיים. מערכה ארוכה התפתחה במבצע ''שובו אחים'', ממלחמת יום הכיפורים לא נראו בפד''ם סד''כ היחידות והרק''ם שהשתתפו במערכה.

לסבב הסלמה נערכו היטב הפיקוד ומערך האחזקה ואת יעדיו השיג המבצע. בתהליך קליטת ומיגון הכוחות ובהגברת המוכנות החלו משימות מערך האחזקה. יום וליל פעלו במבצע לשמירה על כשירות גבוהה של הסד''כ, להגברת מוכנות הכוחות שיצאו להתרעננות ובסיומו להחזרת האמל''ח לכוננות ולכשירות ושיקום קו המכשול.

המערכה התארכה מעבר למתוכנן, אולם בגלל שיתוף הפעולה המצוין עם כל מערך האחזקה המטכ''לי - אט''ל, מש''א, מצל''ח וכמובן מערך האחזקה באוגדות שביצעו עבודה מצוינת וראויה, נשמרה כשירות גבוהה. עיסוק מרכזי היום הוא אחזקת קווי בט''ש ארוכים של פד''ם, בניין הכוח באוגדות, היערכות לסבב הסלמה ושמירה על כשירות בט''ש, בגלל השיטה המאתגרת המשלבת אחזקה ''לבנה'' ו''חומה''. אילן ציין את איכותו ומקצועיותו של כוח האדם בפיקוד הדרום, לדבריו: ''טבע אנשי הדרום הוא חמימות, אדיבות וצניעות''.

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
קבלאן וסים ז

כניסת חברים

חברים online