[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

פיגוע הדקירה בנחלת יצחק וההיסטוריה החימושית של המקום בו יוצר נשק לראשונה

@alt@

פיגוע דקירה בנחלת-יצחק                 מאת יוסי רנרט                      7.10.2015

Tourtelaviv.co.il                             

היום , בשכונת מגורי בנחלת-יצחק , ניסה ערבי לרצוח חיילת במברג ולחטוף את נשקה , הוא לא היה צריך את הרובה שלה כדי לירות באוויר בחתונה ערבית . הוא וודאי גם לא התכוון להשתמש בו, כדי לרצוח את אחותו על רקע כבוד המשפחה , לזה מספיקה סכין טובה או שבריה מושחזת . הוא רצה לרצוח יהודים רבים ככל האפשר ולקבל שבעים בתולות במתנה . על המוסר של אחותו , ישמרו כבר האחים שלו , הוא יקבל בתולות . אבל החיילת הפצועה התיישבה על הנשק והתנגדה לשודד הרוצח . הערבי עם המברג עוד הספיק לדקור אנשים נוספים , עד שבא קצין צעיר והרג אותו ..

בדיוק מאותו מקום בגדה המערבית של נחל האיילון , ירו ערבים מוסתים בשנת 1929 ללא אבחנה , על המושבה החקלאית נחלת- יצחק . אז המסיתים היו הגרמנים תושבי שרונה . לא היה אז נשק במושבה הצעירה בת הארבע , לכן הציבו המתיישבים שומרים בשכר במושבה , והם התבצרו במשך מספר ימים , עם בהמות המשק שלהם בשכונת בורוכוב הסמוכה . יוסף זימן , שהיה המוכתר וראש הוועד של נחלת-יצחק , הגיש בקשה להחזיק נשק- מגן במושבה . מר קרוסבי , שהיה מושל המחוז מטעם מנגנון המנדט הבריטי , אישר לזימן להחזיק במושבה אקדח הזנקה (כמו בתחרויות ריצה ) . דווקא כאן בשכונת בורוכוב ובנחלת-יצחק, התפתחה לראשונה תעשיית הנשק המחתרתית , בחצר אלדמע  הוקם ה"סליק " הראשון בארץ ,ובו טיפלו ואיחסנו כלי- נשק של "ההגנה" .

בבית ספר מקצועי של הנוער-העובד בשכונת בורוכוב , יצרו רימוני – יד כבר בשנת 1929 . במכון המים הסמוך, החלו בשנת 1933 לעבד כמויות גדולות של גופי רימונים . באותה שנה הרכיבו וחימשו רימוני –יד ב"חדר הראשון" , שהיה בבית בודד בתוך פרדס , בגבולה הצפוני של נחלת- יצחק . במפעל לשיני חרסינה של שמואל בלום ,ממש כאן ליד הגשר , יצקו בלילות חברי "ההגנה" רימוני –יד, כלבי שמירה אימתניים שהסתובבו בחצר המפעל , מנעו גישה למקום . במסגריות פרטיות בנחלת-יצחק , נוצרו חלקי נשק עבור "ההגנה", במפעל לאבזרי חשמל יצרו מנגנוני הפעלה למוקשים  עבור האצ"ל , שהחזיק סליק גדול בתוך הסבך של הואדי המצחין  ( ב"הגנה" לא ידעו על כך....) . כאן נשפכה לואדי , אדמת המנהרה שנחפרה מבית הקשתות  ונועדה לפוצץ את המפקדה הבריטית בבית-הדר . גם תא לח"י פעל במקום ,  יצחק שמיר ( מיכאל ) , נפל פעם לואדי , כשברח מהאנגלים .  במפעל "חמת" הפעיל אירגון "ההגנה" מחלקה מיוחדת לטיפול תרמי וכימי בחלקי נשק חדשים ומשומשים , באותו מפעל של ההסתדרות , גם הרכיבו משוריינים . כדי חלב מנחלת- יצחק , שימשו להעברת נשק ופקודות כתובות לעמדות השמירה . כדים אחרים הפכו לפצצות רבות עוצמה . כאן גם הוקמו במהלך מלחמת הקוממיות , מפעלי תעש הגדולים לייצור נשק ולחידוש תחמושת ישנה .

ומה קרה כאן בינתיים ? הגרמנים גורשו מהארץ , דגל צלב - הקרס כבר לא מתנפנף כאן , אין יותר נאצים בשרונה וגם האנגלים עזבו מזמן . במגרשי החניה של השיריוניות הבריטיות נושאות ה"ברן" , חונות עכשיו המכוניות של הבאים לבלות כאן בבתי הקפה, בחנויות ובשוק האיכרים . מגדל המשרדים הממשלתי שעל הגבעה , ממחיש לעין כול , מי כאן בעל- הבית . חיילות וחיילים צעירים , במדים יפים ומגוהצים , קופצים בהפסקה למגדלי עזריאלי , וחיילת אמיצה במורד הגבעה , מנפנפת מעליה רוצח ערבי , ושומרת בגופה על נשקה האישי .

אגב , אין ולא היה בנחלת-יצחק , אפילו אקדח הזנקה אחד .

 

 

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online