[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סיפורו של משגיח הכשרות שהפך לחשמלאי רכב בסדנת גוליס

@alt@

הבסיס הצבאי בג'וליס , מול קיבוץ נגבה , הנקרא מחנה עמנואל , שימש לרבים כבית - ספר . האנגלים בנו אותו , התאמנו בו וגם למדו בסופו של דבר , שארץ ישראל לא שייכת להם . לפני עזיבתם את הארץ , הם מסרו את המחנה לערבים . הם בתורם קיבלו שיעור אלים מצה''ל הצעיר , וברחו . חטיבת גולני יצאה מג'וליס לקרבות שנערכו בדרום הארץ מול הצבא המצרי . אחד הנופלים בקרבות אלה , היה המג''ד סרן עמנואל ברשי . המחנה נקרא על שמו , עמנואל וחבריו עזבו בשנת 1936 את הקיבוץ שהקימו  בשנת 1932בבית הקברות בנחלת-יצחק , והקימו בעמק בית שאן , ראשונים ל''חומה ומגדל'' את הקיבוץ של השומר הצעיר - ניר דוד (תל-עמל ) . את ניסיונו הצבאי לא רכש עמנואל בצבא הבריטי , אלא כאן בעמק בית שאן . יחד עם חברים כמו אברהם יפה האגדי , הוא אימן את החברים בשימוש בנשק, ויחד יצאו קבוע ללמד את ערביי האזור שיעורים כואבים .

כול מי שעבר בשרותו במחנה עמנואל , למד כאן משהו , השריונאים הוכשרו כאן בבית הספר לשיריון , קבוצות של נוער שוליים , שנאספו בישובי הסביבה , הובא לכאן על ידי מדריכים של משרד העבודה , למדו בסדנה מקצוע והפכו לאזרחים מועילים וישרים . הניסיון שנרכש כאן בחינוך ובהכשרת החניכים , היה המניע להקמת המיזמים שזכו לשם ''נערי רפול'' . המפקד האגדי רפאל איתן ,בביקורו בסדנה הגייסית , התרשם והרחיב את מפעל ההדרכה הנקרא  בשמו .   חימושניקים רבים וטובים , עברו בג'וליס תקופות השתלמות , ונבחנו בבחינות מקצועיות . גם אנשי המילואים הרבים אשר שירתו בסדנה , הביאו לידיעתנו את החידושים המקצועיים מהעולם האזרחי . 

יום אחד הגיע לסדנה חייל חדש, עטור זקן ופיאות . והציג עצמו כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הצבאית , זה עוד לא היה לנו . החייל החדש קיבל מיטה במאהל , חתם על בגדי עבודה ונשלח אל צביקה במטבח . המשגיח סירב לעזור בעבודה , ואף סירב להזין את מכונת הקילוף בתפוחי אדמה , הוא נשען על איזה ארגז , והסתכל על הטבחים ועל תורני המטבח , בעבודתם . צביקה , האזרח שהיה מנהל המטבח , יצא בכעס את המטבח , וניגש לזרחיה דוד מפקד הפלוגה וסיפר לו על הפרזיט שהגיע למחנה העבודה ג'וליס . למה אמרתי מחנה עבודה ? כי כך זה אכן היה , כאן לא שיחקו , כאן עבדו ובלילה שמרו , פרזיט כזה שרק יעמוד וישגיח , לא התאים לכאן . אני הייתי במשרדו של המ''פ כאשר צביקה נכנס . מראה כזה לא שוכחים , צביקה נרעש והמ''פ  מחייך בשפמו השופע , איזה יום היום שאל המ''פ את צביקה , כאילו שאינו יודע , ''יום רביעי'' ענה צביקה , ''חכה יומיים'' אמר המ''פ . ביום שישי לאחר העבודה , נערך מסדר והסמל התורן חילק אישורי יציאה ( אז עוד קראו להם ''פסים'' , כמו בצבא הבריטי ) , המשגיח לא קיבל פס. אחוז אמוק הוא רץ למשרד המ''פ , זרחיה כבר חיכה לו , הוא הרי הבטיח לצביקה . החייל פרץ בבכי וסיפר שמעולם הוא לא החסיר שבת בבית אביו , לזאת בדיוק חיכה המ''פ . כמורה לתלמידו הוא הסביר לו לפרזיט את עובדות החיים , בית ספר כזה עוד לא עבר אותו בחור      עד אז .  ראה , אמר המ''פ . הרי ראית את הסירים המסומנים בצבע כחול בולט לחלב , ואדום לבשר , גם המקררים הגדולים נפרדים , וצביקה עצמו – יהודי שומר מסורת , אז כול השבוע אתה סתם מפריע לטבחים , הקמים מאוד מוקדם בבוקר כדי להתחיל יום עבודה קשה . דווקא בשבת , כאשר צביקה לא נמצא , צריך להשגיח על הכשרות במטבח , שהרי בשבת , חיילים שנשארו לשמירה , יוצאים בג'יפים אל השדות שמחוץ למחנה , צדים ארנבות ומבשלים אותם כאן במטבח . אבל , הוסיף זרחיה החכם ואמר '' יש לי פתרון עבורך , סע אל בית אביך, ותחזור אלי ביום ראשון '' . ויהי ערב ויהי בוקר והמשגיח התייצב אצל המ''פ , כאן התחיל בית - הספר המשמעותי ביותר שלו . במשך שבועיים עבר החייל ועבד במספר מחלקות בסדנה , העבודה במחלקת חשמלאות הרכב מצאה חן בעיניו והוא נשאר לעבוד בה . עם הזמן הוא עבר השתלמויות ונעשה בעל מקצוע . הוא הפך לאחד מהחבורה ונשאר גם שבתות עם כולם .   בניירת הוא המשיך להופיע כמשגיח כשרות מטעם הרבנות . למרבה הצער , אחד הבנים של זרחיה דוד , טבע עם הטנק שלו בצליחת התעלה , במלחמת יום כיפור . 

יוסי רנרט

Tourtelaviv.co.il     

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online