[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

תא''ל במילואים נחמן לוינגר

@alt@

שם: תא''ל נחמן לוינגר , תפקיד אחרון בשרות: ראש מנת''ק , מועד פרישה : 1994

כלל התפקידים בשרות:

  • קמ''ד בענף טנקים
  • מפקד ב.מ. 8 במש''א
  • רמ''ד אחזקה במש''א
  • בוחן ראשי ייצור במקחש''ר
  • ראש צוות סמוור
  • ר' צוות שולף
  • ר' צוות מכולה
  • רע''ן טנקים
  • ר' צוות פתוח גל
  • ר' רפ''ט ור' מנת''ק.

תקופה ראשונה – ענף טנקים ומלחמת יום כיפור

נחמן התחיל את מסלולו הצבאי בתקופה הסוערת שבין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום כיפור.במהלך מלחמת ששת הימים היה נחמן סטודנט בטכניון במסגרת מסלול העתודה ולחם כחייל מילואים במסגרת זו. כבר בזמן החופשות מהלימודים השתתפו נחמן וחבריו למחזור הלימודים בפעילות מבצעית בגבול הצפון ובערבה, במסגרת המתיחות שבין שתי המלחמות.נחמן הגיע לתפקידו הראשון בחיל החימוש לענף טנקים, בשנת 70'.ענף טנקים אליו הגיע נחמן היה ענף מוביל בחייל ולראייה אף זכה בפרס ביטחון ישראל בשנה לפני שנחמן הגיע לתפקידו הראשון (הפרס ניתן על שילוב חט״כ מגח בסנטוריון / שוט, פרויקט שהוליד את טנק השוט קל א׳ קל – נגזר מקונטיננטל).בשלושת השנים שעד מלחמת יום כיפור עבר נחמן בשלושה ממדורי הענף. מדור ״טירן״ שעסק בטנקי השלל, מדור שרמן ומדור תכנון. מדור תכנון היה המדור הגדול בענף שעסק בפיתוח פרויקטים ובהכשרת הקצינים החדשים והשלמת הכשרתם כאנשי רק''מ זחלי .עם פרוץ מלחמת יום כיפור חולקו כל קציני הענף לצוותים טכניים ונשלחו לסייע ללחימה.נחמן התחיל את המלחמה כחבר בחוליה של מקחש״ר שנשלחה לרמת הגולן. מטרת החוליה הייתה לאתר טנקים שנפגעו חלקית (לדוגמא תובה/צריח בלבד) וניתן להחזירם לשרות ע״י קניבליזציה אחד של השני נוכח חוסר בטנקים.נחמן זוכר את התקופה הזו כתקופה תראומטית במיוחד בשירותו הצבאי. המראה של טנקים צה״ליים שהושמדו היה קשה מאוד. בחלק מהמקרים פגשה החוליה הטכנית טנקים שטרם פונו מהם החללים ובמצבים מורכבים שהעידו על קשיי הלחימה בה עמדו חטיבות השריון ברמה''ג.

לאחר יומיים עבר נחמן לגזרת הדרום. בגזרת הדרום התגלתה תקלה במרגמות 160 מ''מ שהותקנו על תובת שרמן. התקלה התגלתה/ארעה לאחר ירי רב במטענים גבוהים בפלטפורמה זו. הירי גרם לכשל שנגרם עם החזרת בסיס המנוע של השרמן/הקמינס ותושבת בתובה בגלל קפיצי הבלביל שתפקידם היה לאפשר תנועה יחסית בין המנוע לתובה. כאשר נשברו הברגים המחברים את תושבת המנוע ''התיישב'' המנוע על התובה ונוצר שבר בעוקתו שגרם בהמשך לכשל/השבתה דבר שפגע מאד ביכולת המענה הארטילרי לכוחותינו שכה נזקקו לו.נחמן הגיע לזירה כסגן צעיר והצליח במהרה לנתח ולהבין את מקור התקלה (כשל בפעילות הקפיצים ובשל כך קבלת כוחות גדולים כתוצאה מתאוצות הירי). נחמן תכנן חלק גומי פשוט יחסית שנוסף למכלול המחבר בין התושבת מנוע לתושבת בתובה ומנע את ההלם הקשה שעובר בגלל הקפיצים המחזירים לאחר תאוצות הירי. תיקון זה התברר כמוצלח ושולב בכלים תוך כדי הלחימה והשיב בזמן קצר יחסית מכמ''תים לשרות.בתום הקרבות  ועד חזרתו לענף טנקים עסק נחמן בפינוי / איתור / סיווג של רק''ם השלל מהמלחמה.

תקופה שניה– שיפורי הטנק מלקחי המלחמה

מלחמת יום כיפור השפיעה רבות על המשך העבודה של ענף טנקים. במלחמה נתקלו כוחות השריון בטילי נ''ט רבים (בעיקר סאגר וה- RPG) והוכח שטילי הנ''ט הם האיום המרכזי על השריון הישראלי. היה נדרש לייצר מענה לאיום זה.

בנוסף מתגלה במלחמה שהטנק T62, המצויד בקנה חלק, היינו חמוש בכדור בעל חודרן קינטי עם יחס אורך לקוטר גדול משמעותית מכל מה שהיה בידי צה''ל (L/D). כדור זה היה איום משמעותי על השריון הישראלי. היה נדרש לשנות את יחסי השחיקה לטובתנו.

אתגר נוסף של השריון הישראלי שמתגלה במלחמה הוא עמידות צריחון המגח והשוט. במקרים רבים הצריחון של המגח נתלש בזמן פגיעה בטנק, רגישות זו הקטינה משמעותית את שרידות הכלי.

בציבור הישראלי קמות מספר קבוצות מחאה שקראו לשינויים בצה''ל. אחת הקבוצות שהומובלה ע''י סא''ל משה מלר שלחם כמג''ד שריון. צה''ל מגייס את מלר שזכה בעיטור המופת שיוביל את פיתוח השיפורים הנדרשים בטנקים הישראלים.

בשנת 74', במסגרת קבוצתו של סא''ל מלר, נחמן מצטרף כסרן לצוות הפיתוח ברפאל. הצוות ברפאל בהובלת פרופ' ג'נקה רטנר (עמד בראש הקבוצה לפתוח הבלטן – המיגון הריאקטיבי). הצוות מוביל מגוון פיתוחים / שילובים שיהוו את קפיצת המדרגה של השריון הישראלי אבל בראש ובראשונה יישם פתרון ריאקטיבי (נפיץ על רק''מ) לראשונה בעולם:

  • מיגון ראקטיבי – ''בלטן''.
  • מרגמה 60 מ''מ חיצונית.
  • מדוחות עשן מידי.
  • מערכות ראיית לילה.
  •  דרישה לבק''ש מתקדם שפתוחו הושלם לקראת סוף שנות השבעים  - לימים יקרא נחל עוז א'.
  • חיזוק אופן חיבור הצריחונים והתאמת צריחון קטן למגח עם שילוב מצב חרך.

ב 75' מוקם צוות ''סמוור'' בראשות סא''ל אבישי אמיתי שמטרתו לפתח מערביזציה של טנק הטירן. נחמן מצטרף לצוות זה. במסגרת הצוות מובילים פיתוח של המערכות הבאות :

  • שיפור החט''כ – על בסיס חט''כ רוכב (מנוע ה- 8V71TA וממסרת ה-( XTG 411 ששודרגו והוגברו כאמור הסבה מ 420 HP ל 600 ) HP כולל סינון אויר, חטיבת קירור והינעים סופיים מותאמים להספק והינע אחורי).
  • שיפור מערכת הבק''צ שהפך להידרואלי ושיפורי נשק/שרוול טרמי.
  •  מעבר פעם ראשונה לבק''ש עם ר' מראה חשמלי בגלל מימדי הטירן.

תקופה שלישית– מש''א

בסוף שנת 75' נחמן נשלח למש''א ועוזב את צוות סמוור שממשיך בפתוח, המעבר למפעל המרכבה שאך זה הוקם תחת מפקד המפעל סא''ל חיים בירן. טנק המרכבה המבצעי הראשון יוצא מהמפעל חדש זה רק ב 79'.נחמן מקבל מינוי רס''ן וממונה למפקד ב''מ  8 (בית המלאכה לבנית תובה וצריח)  בשלב זה נחמן מרגיש את כוחו של המסלול הצבאי המגוון שעבר עד כה. מסלולו הצבאי של נחמן אפשר לו ללמוד על מגוון רחב של מערכות הטנק. מסלול זה מביא את נחמן בשל לקבל אחריות לבנית והרכבת תובה וצריח שלא נעשו לפני כן בארץ, ייצור טנק ישראלי בפעם הראשונה בהיסטוריה (בניית גופי פלדה בליסטיים לראשונה בארץ).בתקופה זו נחמן ופקודיו ממונים על פיתוח היכולת לייצור תובות וצריחים. במסגרת זו הם לומדים ומפתחים תהליכי ריתוך – תהליכים דומים מאוד למה שקיים עד היום. בבית המלאכה עבדו רתכים עולים יוצאי בריה''מ שעברו קורס ריתוך מיוחד במש''א שהוכוון והודרך ע''י צוות טכנולוגי של מפעל המרכבה צוות ריתוך.בנוסף, הקמת בית המלאכה דרשה אפיון ורכש של מכונות ייחודיות (עיבוד שבבי, חיתוך להבה וכו'). רוב המכונות יובאו מגרמניה במסגרת פיצויי השילומים.בסוף 77' נבנות התובות והצריחים הראשונים של מרכבה 1 באופן סידרתי בב.מ (בית מלאכה 8) בפיקודו של נחמן. ניתן לומר בודאות שללא מקצוענותו, מנהיגותו ויכולותיו של חיים בירן שזכה לעלות לדרגת אל''מ אישית לא היינו מצליחים לעמוד במטלה הכבדה של ייצור רק''מ במדינת ישראל בלוחות הזמנים ובאיכות שנדרשה והושגה.ב 78' החליף נחמן את מיכאל דיין כרמ''ד אחזקה במש''א.בתקופה זו המש''א עברה שינויים אדירים שהובלו ע''י מדור אחזקה כמדור בהובלת התכנון וכגוף מתכלל מול מרכז בינוי (מפעל מרכבה, מפעל האלקטרוניקה והאלקטרו אופטיקה וחשמל, מפעל המכללים והמנועיה ועוד). עובדה זו שמה את מדור אחזקה כמדור מוביל ובמוקד העניין של ההנהלה. כראייה ארבעת הרמ''דים ששירתו ברצף במדור בתקופה זו סיימו את שרותם כתתי אלופים ומעלה (נח ניצן , מיכאל דייו , נחמן ואחרון עמי סגיס).

תקופה רביעית – מקחש''ר

ב-1979 ' עבר נחמן לתפקיד בוחן ראשי ייצור במקחש''ר. בתפקיד זה היה נחמן מופקד על אבטחת האיכות בייצור בתעשיות הביטחוניות במיוחד ובדגש על כניסה ליצור מרכבה סימן 1.הייתה זו תקופת אינפלציה דרמטית במדינת ישראל, עובדה שהשפיעה רבות על תפקידו של נחמן. בתקופת אינפלציה קיצונית כל דחיית תשלום לתעשייה גוררת משמעות כספית קשה. על כן, נחמן נדרש להיות רגיש מאוד למשמעות של דחיות מוצר בתעשיות מסיבות שאינן בלב העשייה והבטחת האיכות תוך הקפדה לתגובה מתאימה מול התעשיה מחד ומקצוענות הבוחנים.ראש מנת''ק בתקופה זו היה תא''ל צבי אורבך. בשל חשיבות פרויקט המרכבה בתקופה זו שם אורבך דגש על כל שלבי הייצור ועד ''רמת הבורג''. נחמן הוזמן לדיונים רבים בראשות ר. מנת''ק ונדרש לתת הסברים מקצועיים ומעמקים על כל איחור של אספקת כל חלק מהתעשייה. אורבך הקשה ודיקדק מקצועית על כל החלטה וביקש נימוקים למה לא בוצע תהליך בחינה/ייצור כזה או אחר ולא מעט בשל דקדקנות זו הצליחה המערכת להגיע לאספקת הערכות הנחוצות להרכבת הטנקים המורכבים במשא/מפעל המרכבה.

תקופה חמישית – הדור הבא של הרק''ם בענף טנקים

בשנת 81' נחמן נקרא לקחש''ר שמקדמו לדרגת סא''ל בפרויקט מסווג שהוא לא מוכן לחשוף בפיניו (סיווגו של נחמן לא טעם את הדרישה). נחמן מחליף את סא''ל אבישי אמיתי כראש צוות ''סמוור'' וממונה על הובלת 3 פרויקטים עיקריים:

  • פרא – בשמו בתקופה זו המכולה.
  • אכזרית – נגמ''ש כבד מבוסס על פיתוח חט''כ סמוור שהוזכר קודם. על פתוח מערכת המעילי''א הכניסה האחורית למרות חט''כ אחורי זוכה לקבל את פרס קחש''ר לחשיבה יוצרת. 
  • שולף – תומ''ת 155 מ''מ מבוסס על מרכבה 1 כשהצריח ותותח 155 מפותחים בסולתם.

באוקטובר 83' מתמנה נחמן לר''ען טנקים. במסגרת התפקיד מוביל נחמן את מספר רב של פרויקטים כמענה ללקחי מלחמת לבנון הראשונה ולאתגר המטענים. בין הפרויקטים שהוביל בתקופה זו:

  •  מג''ח 7 – מיגון כבד ושדרוג הבק''צ והחט''כ ל-900 כ''ס (הכוונה ופתוח מיגון של האלוף טל ).
  • פומה – נגמ''ש הנדסי מבוסס על טנק שוט עם מזקו''ם מרכבה סימן 1/2.
  • נגמחו''ן לפעילויות הבט''ש בלבנון.
  • התנעת שת''פ עם ארה''ב לפיתוח תומ''ת ''דוהר''. התוכנית האמריקאית נקראה HIP (Howitzer Improvement Program).
  • בק''ש נח''ל עוז א' ומשפרי ירי – שילוב בכל טנקי המגח והשוט.

בנוסף, הוביל נחמן במסגרת תפקיד זה עבודת מטה לשינוי שגרת האחזקה של כל השריון בצה''ל. המטרה הייתה לבנות נוסחה שמשלבת את כל רמות הפעילות (אחסנה יבשה, הכן ופעילות מבצעית) ע''י ריווח הטיפולים (ב' ו-ג' ) ושליטה בעומק הטיפול – במסגרת זו רווחו הטיפולים השונים אך מעבר לכך נוצרה תשתית ידע אחזקתית (אחזקה מונעת ובמעורבות מלאה של היחש''מים ואג''א).

תקופה שישית – ר. רפ''ט ור. מנת''ק

נחמן נבחר לקידום לתפקיד אל''מ כרמ''ח מנ''ש (החלפתו של אל''מ אפרים ארגמן). כהכנה לתפקיד נחמן עובר להיות ר. צוות גל במחלקת מנ''ש/ענף אופטרוניקה. הענף החדש של נחמן עוסק במגוון פרויקטים שהעיקרי שבהם הוא ייצוב ראש מראה חשמלי במגח ע''ב עיבוד אות ממדידי הג'ירו של התותח/צריח בפלטפרומה.

במאי 87' נקרא נחמן לאלוף טל והאלוף מציע לו להתמנות לר. רפ''ט. נחמן מבקש מהאלוף זמן לחשוב על הנושא , כובד האחריות והמשמעות להכנס לפתוח טנק חדיש עם תותח 120 מ''מ ועוד. האלוף טל משיב שאם כך הדבר אז הוא יידרש לחזור ולבקש ממנו לקבל את התפקיד של ר' רפ''ט. בתגובה נחמן מפתיע את האלוף טל ומוותר על התפקיד (לקידום) באותו הרגע. נחמן מסביר שעד אותו הרגע הוא תמיד קודם על בסיס שביעות הרצון של מפקדיו בלבד והוא אינו רוצה לשנות זאת ודאי לא לתפקיד אל''מ .

סירובו של נחמן מעורר את כל מפקדי החייל (קחש''ר משה קידר ור' אג''א אילן בירן) לדון בעניין ולנסות לצנן את העניין ליישר ההדורין ולמנות את נחמן למרות ויתורו. נחמן מתמנה כאמור לתפקיד ראש רפ''ט ומקבל עליו את האחריות לפתוח מרכבה 3 , אינו עוזב את תפקידו ועושה אותו 5 שנים עד השלמת הפתוח והיצור (לא לפני ניפוק ראשוני הטנקים לחטיבה 188 ב- 1991).

בתקופתו של נחמן כר' רפ''ט נצפו בעולם מספר מערכות רק''ם מתקדמות. מטנק הלאופרד הגרמני ה-M1  האמריקאי ועד ה T72 הרוסי. ה T72 היה מצויד בקנה 125 מ''מ שאפשר לו לירות תחמושת עדיפה על כל התחמושת הישראלית (אז 105 ). במקביל ובתגובה התחיל פיתוח מערכת הנשק 120 מ''מ קנה חלק בתעש (החלקה).

קפיצה מדרגה נוספת שהובילה רפ''ט בתקופתו של נחמן היינה שדרוג החט''כ ל 1200 HP. עבודה זו מובלת ע''י אל''מ אורי יכין (רע''נ אוטומטיבי) שהוביל כמוקד ידע את פיתוח החט''כ בכל 4 הגרסאות של טנק המרכבה (גם ראשית הפתוח וההתקנה של חט''כ 1500 נעשתה תוך כדי פתוח מרכבה 3).

במסגרת פיתוח טנק המרכבה סימן 3 מבוצעים שינויים מהותיים בכל תתי המערכות העיקריות של הטנק:

  • קליטת מערכת נשק 120 מ''מ , חדשה וייחודית אם כי תואמת לנדרש מתותחים מקבילים בעולם וכחול לבן.
  •  שינוי כל תפיסת המיגון בתובה ובצריח. שולבה תפיסה מהפכנית בעולם של מיגון מודולארי. תפיסה שאפשרה לראשונה החלפת מודולי מיגון ללא החזרת הטנק למש''א – טנק מודולארי – ''צעיר לנצח'' (יוכל לעבור שדרוגי מיגון ללא צורך בהבאה למשא) על התובה היה אמון סא''ל שלום קורן ועל הצריח ומערכותיו תוך תכלול התותח החדש אל''מ אבינועם ברטל.
  • שילוב תחמושת עם תרמיל מתכלה – מוביל לשינוי דרמטי בכל המארזים לצורך עמידת התרמיל המתכלה בתנאי הסביבה של הטנק (זבילים המגינים על התרמיל המתכלה ומונעים הפעלה סימפטטית והגנה סביבתית).
  • שינוי מערך הדלק.
  • פיתוח מערכת ב''ז – ברק זוהר. מראה מיוצבת חשמלית לבק''ש. במסגרת הפיתוח באלביט/אל אופ פותחה גם מערכת ירי חליפה לשחרור אוטומטי של הפגז ברגע שהמראה מיושרת עם הקנה (ירי בחלון חליפה).
  • שילוב מזקו''ם חדשני – מעבר למרסן סיבובי במקום קווי (rotary shock observer). המרסן הקווי הגביל את תנועת הגלגל וייצר חום שהתקשנו לפנותו , מזקו''מ זה הובל ע''י אל''מ ז''ל יחיעם הרפז שבהחלט היווה דמות מיוחדת בין אנשי הפתוח ברפ''ט בגלל קרבתו לאנשי השטח ויניקה תדיר מהבעיות ומרעיונות לשיפורי אמינות הכרחיים לרכיבי המזקו''מ והממסרת האוטומטית וסגירת מעגל עם התעשיה אורדן, עשות אשקלון להשגת ביצועים מעולים למרות שבתחילת הדרך לא הייתה כוונת אימוץ לשינוי המזקו''מ של מרכבה 2 במעבר ל-3.
  • התקנת מערכת בקרת צריח חשמלית חדישה וצוות הפתוח יחד עם אלביט הצליח להציג טנק עם מערכת בק''צ חשמלית מעולה ראשון בעולם עוד לפני הליאופרד 2 למרות משך הזמן שעבדו עליו הגרמנים עם תעשיה מנוסה ונסיון.
  • מערכת אב''כ על לחץ משולבת במערכת אישית וקרור אויר לצוות כדי לאפשר לחימה בתנאי אב''כ – נעשתה לראשונה בארץ.

הערה של נחמן : הצוות ברפ''ט שהיה ושנדרש היה לבנות היווה בסיס לצמיחת רפ''ט לשנים לבא , ברפ''ט הגיעו תחתיו שלשה לדרגת אל''מ אישית ומהכפיפים המצטיינים והאיכותיים שגובשו הגיעו לתפקידי ר' רפ''ט , ר' מנת''ק וקחש''ר.

בשנת 91' סיים נחמן את תפקידו כר' רפ''ט עם יציאתם של המרכבות סימן 3 הראשונות מקו הייצור. נחמן יצא לשנה לימודים במב''ל (מכללה לבטחון לאומי). נחמן היה הקצין הוותיק ביותר במחזור שלו במכללה (הצעיר ביותר היה סא''ל בני גנץ).לאחר מב''ל חזר נחמן לתפקיד ר' מנת''ק. תפקידו האחרון בשרות בתפקיד זה הפעילות היתה יותר רגועה נוכח התייצבות ייצור הטנק.נחמן שירת בתפקיד ר. מנת''ק עד סוף 93' ופרש בסוף 94.

 

הערכים המרכזיים של חיל החימוש

מקצועיות

בראיית נחמן המקצועיות היינו הערך העליון של הקצין בחיל החימוש. בתקופתו של נחמן רפ''ט הייתה תחת מקחש''ר ולכן הודגש מאוד ערך המקצועיות בשרותו הצבאי והגעת הקצונה היתה דרך ולאחר הכשרה בחי''ח.דוגמא בולטת לערך המקצועיות משירותו של נחמן:

במסגרת פיתוח מרכבה 3 נחמן זוכר את פעם שבה, לטענתו, טעה טעות משמעותית.

במסגרת הפרויקט הגדיר האלוף טל שכל הפרמטרים של הצריח לא ישתנו (יישארו זהים למרכבה 2). האלוף הצהיר בתחילת הדרך שבדק את הנושא מול כל תתי המערכות ואפשרי להתכנס לצריח בממדים זהים.התחמושת הזמינה לירי אוחסנה במארז מגרות שנקרא פ – 6 ומוקם מתחת לתותח. מיקום זה של התחמושת הקשה מאוד על הטענים משום שדרש מהם להתכופף בצורה שהקשתה עליהם פיזית. בנוסף מיקום המארז סיכן את הטען שהיה צריך לדאוג שראשו לא יכנס למסלול תנועת התותח, מה שהקשה עוד יותר על הטען להוציא את התחמושת במהירות מהמארז והנפח לעמידתו לא איפשר עמידה בטוחה ויציבה לטעינה (דבר שהתגלה בניסויים האגמיים המשולבים).נחמן הרגיש שנכשל בכך שהטנק שתוכנן תחת אחריותו סובל ממגבלת תפעול ההופך אותו לנכה בהיבט זה וזאת משום שלא נעשתה על ידו בדיקה מסודרת של שינויים אפשריים במבנה הצריח וקיבל את הצהרתו של האלוף טל . עקב כך ניגש נחמן לאלוף טל וביקש לסיים את תפקידו כר' רפ''ט עקב טעות זו. כל זאת כחודשיים לפני שהטנקים הראשונים היו צפויים לצאת מליין היצור.האלוף טל שאל בתגובה האם ניתן לשפר את המצב ונחמן ענה שניתן להגדיל את הנפח בצריח ולהוסיף מארז שבלחיצת דוושה מביא את הפגז לגובה שהטען יוכל לטעון ממנו בנוחות.בשל התעקשותו של נחמן והצעתו המקצועית לעדכון התכן הנחה האלוף טל את ר' מנת''ק לעכב את יציאת הטנקים, לבצע שינוי לכל הצריחים שיוצרו במש''א ולהביא לחילי השריון טנק איכותי שמתאים לצרכים שלהם – החלטה חשובה שרק טליק יכול היה לקבלה ולאפשר אי ניפוק טנקים בעייתיים.

יושרה

נחמן רואה חשיבות עליונה להציג תמיד את האמת האישית , המקצועית והמנומקת גם כשהדבר אינו בקונצזוס או הוא הפוך לפתרון ביה''ס או של המפקד וגם כשהיו לאמירתו תגובות לא קלות.דוגמא בולטת לערך היושרה משירותו של נחמן,כאשר פותחה האכזרית, פותח במנהלת לוחמת יבשה ברפאל מדגים ע''ב תובת טירן (אופן טבעי). רפאל הציגה קונספט שכלל הוספת מערכת ''ריצוף'' והגדלה משמעותית של המיגון על חשבון הצריח שהורד מהטנק. משום שהטנק כלל מנוע אחורי המדגים לא אפשר שילוב דלת אחורית. במקום זה הלוחמים נדרשו לצאת מסיפון הכלי ולקפוץ ממנו.המערכת יצאה לניסוי אג''מי אותו הוביל נחמן. בתחקור הניסוי ניתנה לאנשים המשתתפים להתייחס ואז שאל/אמר אחד הסמלים ?! : ''אתה מצפה שאנחנו נגיע ליעד, נצא מכלי ממוגן, נעלה לנקודה הכי גבוהה בכלי, נהיה חשופים לחלוטין ונקפוץ למטה עם כל המשקל שאנחנו סוחבים? ''.

בעקבות הערתו של הסמל הרגיש נחמן שהתכן הקיים היינו שגיאה חמורה.לאחר לילה ארוך עלה במוחו רעיון וכיצד לשנות את החט''כ ומערכות התובה כך שיתאשר לפתוח פתח/דלת באחורי הכלי למרות שהחט''כ ממוקם גם שם ( אין כזה פתרון בעולם). בבוקר לאחר ליל ללא שינה הגיע נחמן למש''א לבחון את הקונספט יחד עם יעקב נגרו אז רמ''ד ולימים ר' רפ''ט. הקונספט שהציע נחמן הוכח כאפשרי.הפתרון של נחמן, התאפשר בזכות בראש ובראשונה היושרה להודות בטעות ולקבל את ההערה של חייל צעיר ולחתור לפתרון ללא כחל ושרק. הפתרון יושם בפעול בנגמ''ש האכזרית וזיכה את נחמן בפרס קחש''ר לחשיבה יוצרת שהעניק לו תא''ל טוביה מרגלית.כיום ומזה למעלה מעשור משמש נחמן סמנכ''ל מו''פ באלביט מערכות יבשה ותקשוב ובין נושאי הפתוח שהוביל היו הרכב האוטונומי הראשון AVIDOR שהתחרה והגיע במרוץ הרובוטים של DARPA Grand Challenge ב-2004 למקום השני בארה''ב ומבין 106 מתחרים אמריקאיים, פתוחים שהביאו למערכות צריח , תותחים ,מערכות ייצוב ובק''ש,  כניסה והובלת פתוח של מערכות אנרגיה בתחומי תאי דלק , סוללות ליתיום יון , סוללות מתכת אויר נטענות, סופר קבלים ושילוב שו''ב ברק''מ , מיגון למינהו בפלטפורמות , מערכות טעינה וארטילריה ועוד , ריכוז ניתוחי בטיחות בתחומי הנדסת מערכת של מערכות משולבות ומורכבות.

CDR לחט''כ 1500 כוחות סוס של MTU ב-1990 (עוד לפני שמרכבה 3 עם חט''כ 1200 כ''ס TCM נופקה ליחידות) , יושבים אל''מ לוי יהודה רמ''ח פתוח במנת''ק , נחמן ר' רפ''ט ואל''מ אורי יכין רע''נ אוטומטיבי ברפ''ט , לידו יושב קיפר מנהל הפתוח מטעם MTU , הסקר נעשה בארה''ב , אינדיאנפוליס.

מוק – אפ של תובה עם חט''כ 1500 כ''ס שלימים תקרא תובה סימן 4 , תשומת לב לסיפון השטוח והעבה, בתמונה עם אל''מ אורי יכין וגבי וסטפריד נציג MTU בארץ שליווה את המפגש , 1990 .

השולף – ברמה''ג , תומ''ת מתקדם על בסיס מרכבה שנחמן היה מנהל הפתוח שלו , סולתם תכננה את התותח והצריח שלו ואל''מ רון אביאל ז''ל (איש חת''מ) היה ר' המטה שלו במנת''ק.

 

השולף בנסיעה שעבירותו כשל מרכבה 1 , צוות מוקטן של 4 , טעינה אוטומטית מלאה של פגזים ממורעמים (טעינת חנות רגילות באופן ידני) ומחסנית תחלים , נגח תנופה ( Flick Rammer ) ניווט והצבה מבוססי מערכת אינרציאלית גברילי, טווח מוגדל 45 קליברים , שרידות גבוהה הן במיגון היקפי והן למיגון גג כנגד פצצונות M-42 וכולל ניתוב להבה במקרה של הצתת חנ''ה , סגר מסע מופעל מרחוק.

יכולת ירי מערום קרקעי , מערכת אב''כ , מטען עזר להינע הידרואלי וחשמלי. התאפשר פרץ אש בקצב גבוה מאד.נחמן לוינגר מברך בסיום למודיו והכשרתו במכללה לבטחון לאומי מחזור יט ,במחזור זה סיימו אז אל''מ בני גנץ ואל''מ עמוס גלעד.יושבים האלוף יוסי בן חנן מפקד המכללה , השר שמעון פרס , סגן שר הבטחון מוטה גור ז''ל והרמטכ''ל אהוד ברק.

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
אלבוחר יגאל ז פריינטה מנחם ז

כניסת חברים

חברים online