[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אל''מ במילואים רפאל סדן

@alt@

רס''ן שי פינגר מראיין את אל''מ במילואים רפאל סדן שהתחיל את שירותו כמכונאי טנק טירן וסיים את שירותו כמפקד יחש''ם מחנה נתן בשנת 2004

אל''מ במיל' רפאל סדן נולד בישראל בשנת 1958, למד בבי''ס הטכנולוגי אורט רחובות ורכש מקצוע כחרט. באוגוסט 1976 התנדב להתגייס לקומנדו הימי, ולאחר כחודש באחד ממסעות הגיבוש (בהן הייתה מונהגת בזמנו משמעת מים) התעלף והתעורר בבית החולים כאשר אינפוזיה מחוברת לידו. באותו שבוע בראיון שנערך בבגדי ים הודח מהגיבוש, וכיוון שרצה להתנדב, נדרש היה להתחיל את כל התהליך בשבוע שלאחר מכן. ביום שישי של אותו שבוע נהרג בן אחותו החורג, בתאונת אימונים של הקומנדו שכללה הצמדת מוקשים לספינות. בהלוויה ראה את כל מפקדיו מהגיבוש ואמו נגשה למ''מ שלו ואמרה לו (בצעקות כמובן) שהוא לקומנדו לא חוזר.

כשחזר לבקו''ם, ל''שוק העבדים'' כפי שכונה בזמנו, הוצב בחי''ח והגיע לבה''ד 20 לקורס מכונאי טירן (טנק שלל רוסי) ובגמר הקורס נשאר להדרכה, עד היום צרוב בזיכרונו אותו שיעור ניסיון שנדרש להעביר למפקד הבה''ד על מנת לקבל את השרוך הירוק של ההדרכה. את תקופתו בבה''ד העביר חלקו בהדרכה, וכשלא היו קורסים, בנסיעה על הטנק והפרעה למכללה עם מיסוך העשן שיצא מהטנק.

לאחר מכן יצא לקצונה. בתרגיל המסכם של קורס הקצינים, שבזמנו נערך בשטח עם הסתערות, חיפוי ואש חיה חוליית הפריצה שלהם הניחה מטען הדף (מדמה מטען אמיתי) על אחת מגדרות התיל אותה נדרשו לפרוץ ורצו לתפוס מחסה, הרס''ן שהיה מפקד התרגיל לא ידע זאת והתקיל את החוליה והורה להם ללכת לתפוס מחסה ליד הגדר, החוליה נגשה וכעבור רגע נשמע הפיצוץ. אחד מחברי החוליה נפגע קשה בראשו, ורפאל וחבריו לחוליית הרתק, רצו מהכיפה הסמוכה להגיש עזרה, הרס''ן שהיה במקום נאלם דום ורפאל לקח את חולצתו ועטף את ראשו המדמם של חברו וקרא בקשר לעזרה. תוך רגעים ספורים ענה לו מפקד הבה''ד והורה לו להישאר רגוע ושהמסוקים בדרך אליהם. רפאל וחבריו חזרו לבה''ד בידיעה שהצילו את חייו של הפצוע, ורק שהגיעו לבסיס, נודע להם כי הצוער נפטר.

לאחר סיום ההשלמה הוטס רפאל לסיני לתפקידו הראשון כקצין, ממח''ג 433, גדוד שריון של חטיבה 500. השתתף בפינוי סיני, ותפקידו הראשון היה להוביל את הגדוד על כל 130 הMAN-ים שלו לבקעה. אחרי כשבועיים, כל המשאיות אכן הגיעו למקום המיועד. הסמג''ד ורפאל היו שני הקצינים היחידים אשר היו בפריקת הציוד והיו ממש חלק מהחיילים. באחד הימים הגיע הרמטכ''ל דאז רפאל איתן ז''ל (רפול) במסוק לביקורת פתע. מיותר לציין ששני הקצינים היו לא מגולחים, לא מסודרים ועם חצי מדים, וכמובן שקיבלו צעקות ממנו והבטחה שישוב בעוד שבועיים לראות מה מתרחש. רפול הגיע אחרי חודשיים וראה בסיס לתפארת ואת רפאל לבוש במדי קצין ונתן תשבחות לקצין הצעיר.

לאחר מכן עבר רפאל לתפקיד קח''ש גדוד 55, במהלך השבת שבה היה תורן, חמש צריח החליט לשחק רולטה רוסית עם הרס''ר והכור נכנס מהלוע ויצא מהראש, החייל עדיין חי.לאחר מכן ביצע תפקידי סמ''פ סדנת קלע, ק. הפעלה יחש''מ סדנת צנובר (במלחמת של''ג-היה אחראי על כלל כוחות האחזקה שנכנסו ללבנון דרך שער פטמה).

 בתפקידו הבא כיהן כק. רכב ב' בפצ''ן בזמן אסון הספארי, על האסון נודע להם תוך כדי דיון מטכ''ל שנערך בפיקוד. המחש''פ יצא החוצה אל לעלות על הג'יפ ולנסוע איתו לאירוע. תוך כדי הדרך התחלפו בנהיגה ו''דהרו למקום האירוע. עם הגעתם לאירוע הורה לו המחש''פ לספור את הגופות על מנת שיוכל לדווח לרמטכ''ל (שהגיע אחריהם והיה מופתע לראות את המחש''פ שהגיע לפניו) על מספר ההרוגים. רפאל עדיין זוכר את התמונה של הג'ינג'י, שהיה הניצול היחיד,  שכולו שרוף ומפויח שמגיע אליהם.

לאחר מכן עבר לכהן כמ''פ סדנת הרכב 701 (שהתאחדה אחריו עם סדנת רק''מ 715), ובפעם הראשונה הבין את המשמעות של התעסקות עם כ''א בעייתי, נפקדים, עריקים, משפחות הרוסות.

לאחר מכן כיהן בתפקיד רמ''ד ת''ע ענף שדה במקחש''ר, ולאחר שנה עבר להיות קח''ש חטיבה 460- בית הספר למט''קים והשלמה חיילית של שריון בשיזפון. מיד בסיום תפקיד זה יצא לפו''ם ולא הספיק לסיים הקורס ונקרא לשרת כע.קחש''א בבאלי''ש (מל''י), תוך כדי מילוי התפקיד התרחש אסון צאלים א'.

התפקיד הבא אותו ביצע היה קחש''א 380 (ליד באלי''ש) ובסיומו יצא ללימודי תואר ראשון בבר אילן.

לאחר סיום התואר כיהן בתפקיד מג''ד 764- מג''ד חיון. וזו למעשה הייתה הפעם הראשונה שהיה מפקד יחידה ולא קח''ש. פיקד על 3 סדנאות בחיון, סדנא בעין יהב, סדנת אילת, בי''ס לשריון, בי''ס להנדסה. רפאל מעיד שזה היה התפקיד הכי יפה שלו והתקופה הכי טובה שלו בשירות.

לאחר מכן היה מפקד מאמ''י בבה''ד 20 ולאחר מכן מונה לאל''מ ושימש כמפקד יחש''מ במחנה נתן (2001-2004). פיקד על 700 אנשי קבע וכ- 2000 חיילים. רפאל הבין כי התפקיד הוא לא איך לעשות את העבודה, או לעשות תכניות עבודה לשנה הבאה אלא להתעסק עם משפחות הרוסות. חלק גדול מאוד מהחיילים באו ממשפחות הרוסות מנתיבות, אופקים, ב''ש ,ירוחם, דימונה, ובימי ראשון כשהיה דלת פתוחה למפקד היו מגיעות משפחות של החיילים לדבר. היחש''ם לקח חלק גדול מאוד בפעילויות קהילתיות כולל שיפוץ בתים לחיילים נזקקים, חלוקת אוכל למשפחות נזקקות, שיתוף עם עיריות הדרום לשיפור פני הבתים. ההבנה של רפאל שאם לא יטפל בחיילים הם לא יעבדו הניעו אותו לבצע אינסוף פעילויות להטבת תנאי המחייה של החיילים בבתיהם.

באחד הימים כמפקד היחש''ם נדרש רפאל לפטר 4 אנשי קבע, למרות שבא וטען והסביר לראש אט''ל שאין ביכולתו לפטר אנשים אלו, כיוון שיושבת משפחה מולו שיודעת יחד איתו שאם יפטר את אב המשפחה, אין להם לאן ללכת, אין לו לאן לצאת לעבוד ואין להם איך להתקיים והוא הורס את המשפחה. אותו יום היה יום המפנה, שבו הבין רפאל שהצבא שינה פניו והוא לא צבא סוציאלי יותר אלא צבא עם חשיבה כלכלית והחליט שהוא פורש. לאחר 28 שנים בצה''ל בדצמבר 2004 פרש משירות צבאי.

לאחר חמישה חודשים נהרג בנו השני של רפאל, עידו, בתאונת דרכים בסופ''ש. עידו היה חייל בחימוש של גדס''ר גבעתי. שני אחיו המשיכו את דרכו האחד היה לוחם בחטיבה הסגולה והבת הצעירה משרתת בתפקיד משקית חינוך במפח''ט.

רפאל שתכנן לשבת שנה בבית לפני שיצא לעבוד, אומר שהתאונה שינתה את חייו, ואין יום שהוא לא חושב על עידו. מיד לאחר התאונה הבין שלא יוכל להמשיך לשבת בבית ומיד יצא לעבוד.

כיום מכהן רפאל כמנכ''ל אגף מרחבים בהסתדרות, מחפש לו כל יום פרויקטים חדשים לעסוק בהם ולמלא את הזמן, עושה קורס skipper ולומד ניהול פרויקטים בבניה. את הזמן שנותר לו הוא מבלה עם שני נכדיו אליהם הוא קשור מאוד וטוען שהם המתנה האמתית של חייו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
שאול עדי ז

כניסת חברים

חברים online