הדר (היפש) מרדכי (מנס) ז"ל

מרדכי, בן מנחם מנדל ז"ל והניה, נולד ביום ח' בטבת תרפ"ו (25.12.1925) בעיירה ליד לובלין שבפולין. עלה ארצה עם משפחתו, באוניה 'סיני', בשנת 1932. כשהגיעה המשפחה לארץ ישראל, השתקעו ההורים בשכונת 'עובד' שבדרום תל-אביב. האב בנה בעצמו את בית המשפחה והתחיל לעבוד כעגלון. על אף הקשיים הכלכליים נשלח מרדכי עם אחיו לבית הספר היסודי ע"ש ח.נ. ביאליק. מרדכי סיים את לימודיו בבית הספר היסודי ואחרי כן התחיל לעבוד בבית חרושת ליציקת ברזל כדי לסייע להוריו בכלכלת המשפחה. מילדותו אהב מרדכי לעסוק בספורט והצטיין בכדורגל, במסגרת קבוצת השכונה.
כשהיה בן 21, החליט להקים בית בישראל ונשא לאישה את שפרה. אותם הימים היו ימים קשים, ימי מאורעות הדמים באזור יפו ובדרומה של תל אביב. כעבור שנתיים נולד בנו הראשון - יהודה, ובשנת 1952 נולד לו בן נוסף - עמירם. כפי שמעידים בניו, הוא היה מסור להוריו, לאשתו ולהם, והיחסים בין בני המשפחה היו מושלמים.
מרדכי גויס לצה"ל במאי 1948. הוא נשלח לקורס חבלה ונטל חלק במלחמת העצמאות. על אף פציעתו בפניו ובידיו ואשפוזו בבית חולים, חזר מרדכי לשירותו ונטל חלק, בקרב לכיבוש לטרון. הוא התנדב לשרת בצבא הקבע והמשיך את שירותו בצה"ל עד יומו האחרון. בחיל החימוש ראה מרדכי את עתידו המקצועי והחברתי. הוא התקדם בסולם הדרגות ובשנת 1954 הועלה לדרגת רס"ר. מרדכי השתתף בכל מערכות ישראל והצטיין בתפקידו. הוא השתתף בקורסים רבים ובהשתלמויות בארץ ובחוץ לארץ והגיע לדרגה המקצועית הגבוהה ביותר בתפקידו - בוחן-תחמושת שלב 12.
במכתב המלצה להעלאתו בשלב המקצועי כתב מפקדו: "מרדכי ניחן בחוש נדיר בנושאי תחמושת והוא שימש כבוחן בכיר. העיסוק בסוגי תחמושת, אשר טרם נבחנו, מחייב שלוה רוחנית עילאית, ידע מקצועי ממדרגה ראשונה, זריזות ידיים וכושר ניתוח. בכל אלה ניחן רס"ר מרדכי". מפקדו הבכיר העריכו כ"אחד מיחידי סגולה המחוננים במידות הנעלות ביותר, שאדם מסוגל להגיע אליהן. בעל מקצוע מעולה, צנוע, עניו, דייקן, בעל הליכות נעימות, אהוב על חבריו, מקובל על מפקדיו ונערץ על פקודיו. הוא מילא את תפקידיו בצה"ל במסירות ובהתמדה והיה מוכן לקריאה בכל עת ובכל מצב".
ביום י"ט בטבת תשל"ז (9.1.1977) נפל מרדכי במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחולון. השאיר אחריו אישה, שני בנים ואם.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רס"ר מרדכי ז"ל היה מותיקי חיל החימוש וממניחי היסוד של המדור ששירת בו. הוא מילא את תפקידו תוך דבקות מופלאה במשימותיו. הוא היה שקט, עניו וצנוע, אך יחד עם זאת דייקן והחלטי, וידע ליצור את האיזון הנכון בתכונות האופי הדרושות למילוי תפקידו. הוא היה אדם נוח וחביב ובחיוכו שובה הלב ידע לקנות חברים בקרב כל אלה שבא עמם במגע, גם כשהיו החלטותיו קשות".