[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

כהן יששכר (דב) ז"ל

@alt@

גיל
בן 28 במותו

מלחמה:
מלחמת יום הכיפורים

תאריך עברי:
כו תשרי תשלד

תאריך לועזי:
21/10/1973

יששכר-דב, בן פנינה וישראל, נולד ביום כ"ב מרחשון תש"ה (8.11.1944), בתל-אביב כבן למשפחה שומרת מסורת. משגדל נהיה ילד אוהב ספר, שהתמיד בלימודים לשמם ולא לשם הציון, ובמאמציו שלא להתבלט בין חבריו, הפך למנהיגם בזכות טוב-לבו ויכולתו להבין את הזולת.

יישא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "ביל"ו" והמשיך ללמוד בבית-הספר התיכון עירוני-דתי ב', בכיתה התורנית. הוא שקד על לימודים תורניים וגם חילוניים, ביום לימודים שנמשך עד לשעות אחר הצהרים. בבית המשיך ללמוד, "בלע" ספרים ואף מצא זמן לעיסוקים חברתיים. הוא היה חבר בתנועת "בני-עקיבא" וכתלמיד הכיתה השמינית היה חבר בגרעין "גלבוע".

יששכר גויס לצה"ל בסוף יולי 1962 והוצב לנח"ל. אחרי שסיים את האימון הבסיסי נשלח לקורס מ"כים, שבמסגרתו גם עבר קורס צניחה. את שירותו בצה"ל קיבל ברצון ובאהבה ומעולם לא התלונן. הוא גם לא סיפר על קשיים בשירות, או על האימונים המפרכים; לגביו "הכל הסתדר מצוין".

בסוף ינואר 1965 שוחרר יששכר מהשירות הסדיר, מספר חודשי השירות שנותרו לו נדחו עד לגמר לימודיו באוניברסיטה של תל-אביב, שם התקבל למגמת כלכלה ומינהל עסקים. הוא היה סטודנט מבריק, מוכן תמיד להשקיע מאמצים רבים להשגת מטרותיו ומוכן להתמיד בלימודים ביסודיות בלתי מתפשרת. תמיד ידע לחלק את זמנו ביעילות ומתוך דאגה לכל הקרובים ללבו.

הוא היה קשור לאמו ולאביו קשר מיוחד והקפיד מאוד בכבודם. מעולם לא היה עסוק מדי, מכדי לעזור לאמו כאשר נזקקה לו, ונהג לסייע לה, ככל שנדרש, בחיוך ובשמחה. במלחמת ששת הימים השתתף יישא בקרבות לשחרור ירושלים. הוא השתתף בקרב על בית-הספר לשוטרים ועל גבעת התחמושת והיה בין הראשונים שנכנסו לעיר העתיקה דרך שער האריות. הוא לא הרבה לספר על מוראות המלחמה. רק מכנסיים שנקרעו במכת פגיון, שבדרך נס לא פצע אותו, שימשו עדות לאשר עבר עליו.

אחרי המלחמה הוענק ליישא תואר בוגר בכלכלה והוא המשיך בלימודיו לתואר מוסמך במינהל עסקים. יום אחד, כך קיווה, יסיים את לימודיו, יתבסס, יקדיש עצמו ללימודי ספרות והיסטוריה, לא כקרדום לחפור בו אלא כלימוד לשם לימוד.

יישא השתלב בעבודה במשרד לייעוץ כלכלי. הכלל "לא המדרש עיקר, אלא המעשה" הוא שהנחהו, וכאשר עמדה לפניו הבחירה בין המשך הלימודים לתואר דוקטור לבין העיסוק ביצירת הקשר הישיר, המעשי, בין העבודה לבין ההחלטות המתקבלות במציאות - בחר בדרך השנייה.

בזכות מסירותו, אורך רוחו ויכולתו לשקול ולהחליט תוך ראיית דברים לאשורם, הטילו עליו מעסיקיו יותר ויותר ביצוע פרויקטים. הוא הכין עבודות רבות בתכנון ובמחקר בשטח הכלכלה האורגנית, כלכלת רווחה, פיתוח מוסדות למפגרים ואספקטים כלכליים שונים של פיתוח תעשייתי.

אחרי שנות עבודה אחדות הגיע יישא למעמד של מרכז מקצועי עצמאי ושותף מלא בתפקיד בכיר במשרדו. השתתף בחוג לגמרא של בני-עקיבא בתל-אביב. בשמחת תורה, יום לפני שנפל, שוחח עם חברו תחת מטר כדורים, ואמר לו כי לדעתו צריך היה החוג להתקיים בימי חול, ולא כפי שהיה נהוג, בימי שישי בערב, משום ש"החבר'ה" מתחתנים ומתפזרים וקשה להם להתאסף בימי שישי.

יישא רצה לעבור להוראה ולחינוך, בגלל חשיבותה הגורלית של מערכת החינוך לעתידנו. לדעתו צריך להפנות להוראה כוחות רעננים ויוזמות חדשות.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נשלח יישא לחזית הדרום. את הגשר שעל התעלה חצה ברגל, מהלך לו בנחת, וכשקראו לו חבריו לרוץ השיב להם: "אין צורך. לכל כדור יש כתובת".

בליל הכ"ו בתשרי תשל"ד (21/22.10.1973) יצא למארב שאבטח את המעברים על תעלת המים המתוקים בארץ גושן בואכה איסמעיליה. בחגורתו היו התפילין מזומנים למצוות תפילת-השחר. בהתקלות עם כוח אויב, בערב ההכרזה על הפסקת האש, נהרג.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובת, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סמל.

במכתב למשפחה השכולה כתב עליו מפקד הגדוד: "יששכר נפל תוך כדי היתקלות עם חולית חיילים מצריים, בהגנה על גשר האבנים על פני תעלת המים המתוקים; גשר חיוני, שאיפשר לשריון שלנו לעבוד מגדה לגדה ולתגבר את כוחותינו בכוחות רעננים ובאספקה. משיחותינו ומשיחות עם חברים לנשק, עולה ומצטיירת דמותו של יששכר, דמות מופלאה של אדם חרוץ ומוכשר, בעל אהוב לאשתו ואב מסור לבתו, חייל למופת ולוחם אמיץ. מי ייתן והיינו מתברכים ברבים שכמותו..."

המשוררת עליזה טור-מלכא הקדישה לשם יששכר כהן את שירה "שיח לוחם לאביו"; משרד האדריכלים ומתכנני ערים י' הרץ, שבו היה יישא שותף בכיר, הקדיש לו את עבודת תכנון יהוד, שהמחקר הכלכלי בהכנתה נעשה על ידו. בהקדשה נאמר: "העבודה על שיקום מרכז יהוד הוותה גולת-כותרת לעבודתו של יישא... העניין והמסירות שגילה בעבודה זו, עשתה אותו לאחד האנשים המרכזיים בצוות. הפיתרונות המוצעים, שליישא חלק נכבד בפיתוחם וניסוחם, מאפשרים את ביצוע השיקום הלכה למעשה בהדרגה, בדרך שהייתה כה אופיינית למסכת פועלו של יישא".

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
אלבוחר יגאל ז פריינטה מנחם ז

כניסת חברים

חברים online