דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

לוגסי מיכאל ז"ל

@alt@

גיל
בן 22 במותו

מלחמה:
בשגרה

תאריך עברי:
ד טבת תשלח

תאריך לועזי:
14/12/1977

מיכאל, בן דוד וסימי, נולד ביום ג' בסיון תשט"ו (24.5.1955) בעיר אזני שבמרוקו. כעבור שנה עלתה המשפחה לארץ. תחילה הופנתה למושב נורית שבעמק יזרעאל ולאחר-מכן עברה לקרית-גת, העיר בה גדל מיכאל וקיבל את ראשית חינוכו. ארבע שנים למד מיכאל בבית-הספר של חב"ד, אך לפי בקשתו הועבר לבי"ס 'עליות' ובו סיים את לימודיו היסודיים. משם עבר לביה"ס התיכון המקיף 'רוגוזין' שבמקום. ואז גמלה בלבו של מיכאל ההחלטה להירשם לפנימייה הצבאית של חיל-החימוש. היתה זו החלטה קשה להורים - להיפרד לפרק זמן ארוך מבנם בכורם שכה אהבו ופינקו, ולהתחייב בהוצאה כספית גדולה של החזקת בנם בפנימייה; אולם, מיכאל עמד בתוקף על החלטתו ולא סטה ממנה, עד שנעתרו לו.

הריחוק מן הבית האהוב והדרישות הרוחניות והגופניות בפנימייה הצבאית הכבידו על מיכאל, אך הוא לא השמיע כל תלונה. במרוצת הזמן השתלב יפה במסגרת החדשה, ומוריו ומדריכיו הפיקו נחת רבה מדבקותו במשימה שקיבל על עצמו. התנהגותו היתה ללא כל-דופי, והישגיו בלימודים ובאימונים היו טובים. בצד הלימודים עסק מיכאל בספורט אשר הפך חלק מחייו. בייחוד הצטיין במשחק הכדורעף. לאחר שסיים את מבחני-הגמר בפנימייה בהצלחה, התגייס מיכאל לשירות החובה. הוא הוצב, כמובן, לחיל-החימוש ושימש בו כמכונאי-טנקים. הוא עשה חיל בעבודתו ועלה בסולם הדרגות, עד לדרגת רב-סמל. במלחמת יום-הכיפורים עשה מיכאל לילות כימים במלאכתו האחראית, ולא פעם תחת אש האויב. היה זה פרק זמן קשה לו ובייחוד למשפחתו שידעה כי מיכאל נמצא קרוב לחזית והידיעות ממנו בוששו לבוא. היה זה מאמץ גופני ונפשי עצום, וכאשר סוף-סוף הגיע הביתה לחופשה, לא הצליחו לדובבו, אבל פניו החיורים וגופו המצומק ענו בו, מה עבר עליו באותם שבועות גורליים.

לחיי הצבא נודעה השפעה חיובית ביותר על מיכאל. הוא התבגר, סיגל לעצמו נועם-הליכות ורכש ידידים בנפש. גילה חוש של משמעת ומעולם לא התוכח על מילוי חובה כלשהי. רוחו היתה טובה עליו גם בצבא וגם בביקוריו בבית. הוא עסק בצבא לא רק בעבודה המקצועית כי אם גם בארגון ובריכוז של ענפי ספורט שונים, ועל-כך זכה להוקרה מיוחדת מצד מפקדיו וחבריו.

כעבור ארבע שנות-שירות השתחרר מיכאל מן הצבא, וכאילו נגולה אבן מלבה של אמו. אולם, מיכאל נוכח לדעת שגורלו ועתידו קשורים קשר בל-יינתק בצבא, והוא חזר וחתם לשירות-קבע. הוא רק ביקש לשרת ביחידה אחרת, כדי להתנסות ולגלות את עצמו גם בזירה חדשה. ואמנם, הועבר ליחידה שחנתה בקרבת ירושלים, והוא שימש בה כבוחן-טנקים. גם במקום חדש זה רכש עד-מהרה את לב כל יודעיו. עכשיו היה מיכאל קרוב יותר לביתו. כמעט בכל-ערב שב הביתה, לשמחת לבם של בני-משפחתו, שהיה מסור להם מאוד ואף חילק עמם את שכרו.

כחתף בא המות על מיכאל. הוא נפל בעת מילוי תפקידו - ביום ד' בטבת תשל"ח 14.12.1977. הובא למנוחת-עולמים בקרית-גת. השאיר אחריו הורים, אח ואחות.

מפקדו של מיכאל כתב למשפחה השכולה: "מיכאל ז"ל הגיע אלינו לפני כשישה חודשים ושימש כבוחן-טנקים יחידתי. מיד עם הגיעו התבלט כבעל תכונות-אופי טובות ומיוחדות. מסירותו היתה ללא דופי בכל הקשור במומחיותו בתחום המקצועי. חייל חרוץ ואחראי מאוד היה בתפקידו." ההורים תרמו ספר-תורה להנצחת זכרו.


חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים