מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 29/06/2024

תאריך האירוע: 2024-06-26

מספר צפיות: 243

כמידי שנה התכנסנו לערב מרגש ועוצמתי בו עצרנו להתייחד עם זכר חללי חיל הטכנולוגיה והאחזקה.

טקס התייחדות בסימן 'גבורה ישראלית', התקיים ביום רביעי, 26 ביוני 2024, בצל מלחמת 'חרבות ברזל' במרכז ההנצחה לחללי החיל בנתניה, בהשתתפות המשפחות השכולות, ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אלוף מישל ינקו, קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי, תת אלוף אריאל שימה, יו"ר עמותת החיל, אל"ם במיל' אהרון מועלם, מפקדי החיל בעבר ובהווה, נציגי ארגון "יד לבנים", ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, ארגון נכי צה"ל, עיריית נתניה, חברי עמותת החיל ומשרתי החיל.

מדבריו של קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי, תא״ל אריאל שימה: "השנה, לראשונה, אנו עורכים את אותו הטקס, בימים אחרים, ימי מלחמה.

מלחמה, אשר גבתה מחיר כבד מנשוא ממדינת ישראל, מצה״ל ומחיל הטכנולוגיה והאחזקה, אשר שכל, לדאבון הלב, אחד עשר חללים מטובי בניו.

למרות שלא הכרתי את כולם, לא אשכח אותם לעולם!״

משפחת חיל הטכנולוגיה והאחזקה מחזקת ומחבקת את המשפחות השכולות, מצדיעה לנופליה ומתחייבת לשמור את זיכרונם ומורשתם לעד.

*יהי זכר הנופלים ברוך*

הדברים שנשא יו"ר עמותת חיל הטנ"א אל"מ במיל' אהרון מועלם

ראשונים בליבנו בני המשפחות,משפחת חיל הטכנולוגיה והאחזקה ,חיל החימוש,מכובדיי כולם.כמידי שנה אנו מתכנסים במקום מכובד זה אשר גבורת לוחמי ונופלי החיל מרחפת בו.נזכור ונישא על נס את הנופלים שבזכותם אנחנו כאן ולא נשכח את השליחות הלאומית לשמור על גבולות ארצינו הקדושה.בימים אלה בהם נושבת רוח הגבורה הישראלית אנו חווים טלטלות קשות מבית ומחוץ." הגבורה אינה מושג צבאי,בכל מקום שאתה מוצא הקרבה,גם גבורה תמצא שם,הגבורה ביסודה היא מידה מוסרית,אהבת הזולת,תכונה אנושית נעלה" כתב יצחק שדה ז"ל.משה רבינו המברך את שבטי גד ודן ממשילים כאריות "גד כלביא שכן"," דן גור אריה" מפרש רש"י לפי שהיו סמוכים לספר (גבולות הארץ) לפיכך נמשלו לאריות שכל הסמוכים לספר צריכים להיות גיבורים.

מי שיד ההשגחה הביאתו להתיישב בסמוך לספר כנראה שהוא גיבור,ויש בו את תעצומות הנפש והגבורה הנדרשת למשימה כלל ישראלית זו.הגיבורים שלנו הם הבן,הבת,השכן,השכנה,הדוד ובן הדודה הם צבא העם.המלחמה הזו מדגישה ממדים שונים של גבורה,גבורה פיזית או רוחנית,גבורה צבאית ,גבורה אזרחית לאומית או חברתית.השנה שונה מקודמותיה והטקס מתקיים כשהתותחים עדיין רועמים וחיילנו הגיבורים ממשיכים להכות באויב עד לניצחון תוך דאגה לחטופים ולשבויים שאנו לא פוסקים לרגע להתפלל לחזרתם ארצה במהרה בריאים ושלמים בגופם וברוחם.בטוחני כי אתם מרגישים כאן במקום הזה את אהבתינו והערכתינו ללוחמים  שנפלו מות גיבורים  ולאלה שממשיכים לגלות מעשה גבורה גם ברגע זה בו אנו יושבים ומתפללים לשלומם כדברי רבותינו   " יתן ה' את אוייבנו הקמים עלינו ניגפים לפניהם" .גבירותיי ורבותי

בשנה שעברה ביום זה הנחנו את אבן הפינה להקמת מרכז המורשת והחדשנות של החיל.הנצחה ומורשת שזורים זה בזה ומהווים צו מוסרי שלנו כלפי המשפחות השכולות אשר איבדו את היקר מכל למען ההגנה ובטחון  המדינה, זהו גם ביטוי להבעת ההערכה עמוקה למשרתי החיל לאורך הדורות . המלחמה הזאת העצימה את הצורך לכך שכן החיל הוכיח את עוצמתו ואת היכולת לאפשר לצה"ל את רציפות המלחמה,רציפות שמהווה מכפיל כח.ההערכה כעת שהבניה תחל בתוך כשלושה חודשים. בני המשפחות היקרים על קיר השמות חרוטים שמות שמונה מאות ואחד חללים שאיבד חיל החימוש , חיל הטכנולוגיה והאחזקה, אחד עשר מהם בשנה החולפת.

המחויבות המוסרית שלנו כלפיכם לחזק, לחבק ולהשקיע כל מאמץ נדרש וכל משאב אפשרי בלב שלם ובנפש חפצה,לפעול לרווחתכן.נתפלל לביטחון וצדק לעם ישראל שנהיה מאוחדים,שיבואו עלינו ימים טובים עם תקווה,תקווה אמיתית לראות את כל החטופים והשבויים חוזרים ארצה,ואת חיילינו הבנים והבנות שבים לגבולם במהרה.תהיי נשמתם של יקירנו צרורה בצרור החיים,אמן.

נאום האלוף מישל ינקו בטקס

 מִשפָּחוֹת יְקָּרוֹת, מפַקדֵי חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה בֶּעָּבָּר וּבַהוֹוֶּה, מכובָּדִי כולָּם. "אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם אֶחָד אֶחָד" ,כך כתַב חַיִים גּוּרִי, עַל חֲבֵרָּיו הַנּוֹפלִים.

שמוֹנָּה מֵאוֹת ואֶּחָּד חֲלָּלִים איבֵד חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה, מֵאָּז קָּם.בָּהֶּם גַּם גּיבוֹרֵי הַמִלחָּמָּה הָאַחֲרוֹנָּה, מִלחֶּמֶּת חַרבוֹת בַרזֶּל. היֵש איתָּנוּ הָּעֶּרֶּב מִשפָּחוֹת שֶּהִצטָּרפוּ רַק הַשָּנָּה למִשפַחַת הַשכוֹל. וזֶּה לָּהֶּן טֶּקֶּס הִתייַחֲדוּת רִאשוֹן.  ויֵש שֶּנּוֹשאוֹת אֶּת מַשָּא הַשכוֹל עַל כִתפֵיהֶּן באומֶּץ – כבָּר שָּנִים אֲרוכוֹת ורַבוֹת.

אֲנִי מַרכִין ראש וּמחַבֵק אֶּת כולכֶּן. עַל קִיר הַזיכָּרוֹן קבוּעִים שמוֹתֵיהֶּם שֶּל מֵיטַב הַבָּנוֹת והַבָּנִים שֶּלָּנוּ,אֲשֶּר לא שָּבוּ מִשדוֹת הַקרָּב, מֵהָּאימוּן אוֹ מִשִגרַת הַשירוּת. כָּל אֶּחָּד מֵהֶּם הוּא עוֹלָּם וּמלוֹאוֹ. למִשפַחתוֹ, לַחֲבֵרָּיו, לָּנוּ. לַכל אֶּחָּד מֵהֶּם יֵש סיפוּר חַיִים שֶּנִּקטַע מוקדָּם מידַי. חֲלוֹמוֹת שֶּלא יִתגַּשמוּ.תָּכנִיוֹת שֶּנִּגדעוּ.אַתֶּם, בנֵי הַמִשפָּחוֹת הַשַכוּלוֹת, זוֹכרִים אֶּת קוֹלָּם, אֶּת צחוֹקָּם הַמִתגַּלגֵּל, אֶּת מַבָּטָּם ואֶּת מַגַּע יָּדָּם.

זִכָּרוֹן שֶּצּוֹרֵב גַּם עַכשיו – אֶּת הַלֵב ואֶּת הַנֶּּפֶּש. וַאֲנַחנוּ – אֲנַחנוּ ל א שוֹכחִים אֶּת גבוּרָּתָּם, ומסִירוּת נַפשָּם. כמוֹ חַיִים גּוּרִי, כָּךְ גַּם אֲנַחנוּ, זוֹכרִים כָּל אַחַת ואֶּחָּד מֵהֶּם - ונִזכוֹר לָּעַד.

לִפנֵי יוֹתֵר מִשישִים שָּנָּה, בתום מִפגָּּש עִם אַנשֵי חֵיל הַטנ"א, בִשמוֹ אָּז, חֵיל הַחימוּש, כָּתַב לָּהֶּם ראש הַמֶּמשָּלָּה הַמָּנוֹחַ, לֵוִי אֶּשכוֹל, דבָּרִים.וכָּךְ כָּתַב : " כלֵינוּ יִפְעֲלוּ בְבוֹא הָרֶגַע שֶיִהְיוּ חַיָיבִים לִפְעול,כִי מושְקַעַת בָהֶם רוּחֲכֶם. וְהִיא רַבָה  ּמַכְרִיעָה מֵחומֶר הַגֶלֶם שֶבַכֵלִים. זֶה הַיִתְרוֹן – יִתְרוֹן הָרוּחַ וְהַמְסִירוּת – שֶמוכְרָח לִהְיוֹת לָנוּ, הָעָם הַקָטָן, שֶעָלָיו לְהִתְמוֹדֵד לִקְרַאת עָתִיד כָל כָךְ נוקְשֶה".

 מָּה שֶּהָּיָּה נָּכוֹן לִפנֵי יוֹתֵר מִשישִים שָּנָּה מַמשִיךְ להִתקַיים גַּם הַיוֹם. בכָּל הַמִלחָּמוֹת, הַמִבצָּעִים והַקרָּבוֹת, וגַם במִלחֶּמֶּת חַרבוֹת בַרזֶּל.נשוֹת ואַנשֵי חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה, פוֹעֲלִים במִקצוֹעִיוּת בִצנִיעוּת, בִנחִישוּת, וּבאומֶּץ לֵב, ומַעֲנִיקִים לצַהַ"ל – אֶּת יִתרוֹן הָּרוּחַ. פַעַם אַחֲרֵי פַעַם הֵם מזַנּקִים אֶּל תוֹךְ הָּאֵש  כדֵי לסַייעַ לַכוֹחוֹת. מחַלצִים כֵלִים, מַצִּילִים חַיִים וּמַשפִיעִים הַשפָּעָּה מַכרַעַת עַל גּוֹרַל הַמַעֲרָּכָּה ועַל ביטחוֹן מדִינַת יִשרָּאֵל.

סֶּרֶּן אֵיתָּן שָּבִיט ששִיצקִ י, זִכרוֹ לִברָּכָּה, הָּיָּה קצִין חי מוּש בַחֲזִית סִינַי במִלחֶּמֶּת יוֹם הַכיפוּרִים. אֵיתָּן פָּעַל רַבוֹת להַחזָּרַת טַנקִים שֶּנִּפגעוּ בלֵב הַקרָּבוֹת לִכשִירוּת מִבצָּעִית. באַחַד הַיָּמִים נָּע אֵיתָּן בנַגמָּ"ש אַחֲרֵי הַכוֹחוֹת הַלוֹחֲמִים. הַטַנקִים שֶּהָּיוּ לפָּנָּיו נִפגעוּ בהַפגָּּזָּה ואֵיתָּן, עַל אַף שֶּנִּפצַע, עָּבַר בֵין הַטַנקִים    ואירגֵּן אֶּת חילוּץ הַנִּפגָּּעִים תַחַת אֵש כבֵדָּה.הוּא הִמשִיךְ לחַלֵץ פצוּעִים נוֹסָּפִים עַד שֶּנִּפגַּע ונֶּהֱרַג. עַל פועֳלוֹ קיבֵל אֵיתָּן אֶּת צָּלָּ"ש הָּרַמַטכָּ"ל. סיפוּרוֹ של אֵיתָּן הוּא סיפוּר אֶּחָּד מִתוֹךְ רַבִים עַל אנשי חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה שֶּזינּקוּ במַהֲלַךְ הַקרָּבוֹת לסַייעַ לַכוֹחוֹת.

הצִּילוּ חַיִים וּפעָּמִים רַבוֹת שילמוּ בחַיֵיהֶּם. הוּא מבַטֵא אֶּת הָּרָּעוֹת, הַתעוּזָּה והַדבֵקוּת בַמשִימָּה,  שֶּמאַפיינִים אֶּת אַנשֵי חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה. ובעיקר אֶּת רוּחַ הַחַיִל וּמפַקדָּיו.אֲנִי חוֹשֵב עַל אֵיתָּן וַאֲנִי חוֹשֵב עַל הַנּוֹפלִים שֶּרָּאִינוּ ושָּמַענוּ אֶּת סיפוּרֵיהֶּם הַמרַגשִים הָּעֶּרֶּב. אוֹתוֹ חוּט שֶּל עֲרָּכִים מחַבֵר בֵין כולָּם, בֵין כָּל חַללֵי חֵיל הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והָּאַחזָּקָּה; חוּט שֶּל נתִינָּה, שֶּל הִתנַדבוּת, שֶּל גבוּרָּה, שֶּל אַהֲבַת הָּעָּם והָּאָּרֶּץ.

טֶּקֶּס הַהִתיי חֲדוּת מִתקַיי ם הַשָּנָּה בצֵל הַמִלחָּמָּה. כבָּר כִמעַט תִשעָּה חודָּשִים שֶּצַּהַ"ל וּבתוֹכוֹ אֲגַף הַטֶּכנוֹלוֹגיָּה והַלוֹגִיסטִיקָּה נִמצָּאִים בִלחִימָּה. זוֹ מִלחָּמָּה אֲרוכָּה וּממושֶּכֶּת עִם מחִיר כוֹאֵב וכָּבֵד שֶּאֶּת חֶּלקוֹ שילַמתֶּן אתָּן, מִשפָּחוֹת יקָּרוֹת.

 הַיכולֶּת שֶּל צַהַ"ל ל א לַעֲצור אֶּת הַתִמרוּן וּלהַמשִיךְ להילָּחֵם, גַּם אַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרבֵה חודָּשִים ,הָּעובדָּה שֶּהַכֵלִים לא עוֹצרִים וּמַמשִיכִים לָּנוּעַ קָּדִימָּה  הִיא בִזכוּת נשוֹת ואַנשֵי חיל הַטָּנָּ"א. להם יֵש הַשפָּעָּה מַכרַעַת עַל הַי כולֶּת שֶּל צַהַ"ל לבַצֵּעַ משִימוֹת וּלנַצֵּחַ.

 מִשפָּחוֹת יקָּרוֹת, בַדֶּרֶּךְ לכָּל זִירָּה וּלכָּל משִימָּה, נוֹשאִים נשוֹת ואַנשֵי חיל הַטנּ"א אֶּת הָּעֲרָּכִים והַמוֹרֶּשֶּת שֶּהִקנוּ לָּהֶּם הַבָּנוֹת והַבָּנִים שֶּלָּכֶּם! הַמוֹרֶּשֶּת שֶּל הָּאֲהוּבִים שֶּלָּכֶּם נִמשֶּכֶּת גַּם כַאֲשֶּר הֵם כבָּר אֵינָּם כָּאן. הֵם מלַוִּים אוֹתָּנוּ תָּמִיד. ואָּנוּ מַמשִיכִים לִפעול – לאוֹרָּם וּברוּחָּם.

הָּעֶּרֶּב הַזֶּה הוּא בסִימַן גבוּרָּה יִשראֵלִית. הַגבוּרָּה, פָּנִים רַבוֹת לָּהּ. אֲנִי חוֹשֵב עַל הַגבוּרָּה שֶּל הַבָּנוֹת והַבָּנִים שֶּלָּכֶּם. אֲבָּל אֲנִי חוֹשֵב גַּם עַל הַגבוּרָּה שֶּלָּכֶּם. בנֵי הַמִשפָּחוֹת הַשַכוּלוֹת אֲשֶּר חַיִים עִם שֶּבֶּר ועֶּצֶּב שֶּאֵין לוֹ קֵץ, וּמִתגַּברִים – יוֹם-יוֹם.

הֵם וגַם אַתֶּם גּיבוֹרִים. אֲנַחנוּ חַייבִים לָּהֶּם ולָּכֶּם חוֹב נִצחִי. לעֵד תִהיוּ חֵלֶּק מִמִשפַחַת חֵיל הַטנּ"א וּמִמִשפַחַת אט"ל.

 מִכָּאן נישָּא תפִלָּה לַהֲשָּבַת כָּל הַחֲטוּפִים, הַשבוּיִים והַנֶּּעֱדָּרִים, לבֵיתָּם וּלאַדמָּתָּם. ולהַחלָּמָּתָּם שֶּל כָּל הַפצוּעִים. לא נִשכַח אֶּת גבוּרָּתָּם, אֶּת עוז רוּחָּם ואֶּת הַקרָּבָּתָּם שֶּל הַבָּנוֹת והַבָּנִים שֶּלָּכֶּם. אֲנִי מחבק אֶּתכֶּם וּמַצדִיעַ לכָּל אַחַת ואֶּחָּד מִכֶּם יהִי זִכרָּם שֶּל הַבָּנוֹת והַבָּנִים הָּאֲהוּבִים צרוֹר בִצרוֹר הַחַיִים.

נאום קצין הטכנולוגיה והאחזקה הראשי

משפחות יקרות ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מפקדי החיל בעבר ובהווה משרתי החיל בסדיר ובמילואים מכובדי כולם.מדי שנה, בחודש יוני, אנו נוהגים להיפגש כאן, מול אותו הים, לצד אותו קיר זיכרון.כל שנה אנו נושאים תפילה שהכאב הנורא של המשפחות, אשר איבדו את היקר מכל – לא יפקוד בתים נוספים.השנה, לראשונה, אנו עורכים את אותו הטקס, בימים אחרים,ימי מלחמה.מלחמה, אשר גבתה מחיר כבד מנשוא ממדינת ישראל, מצה"ל ומחיל הטכנולוגיה והאחזקה, אשר שכל, לדאבון הלב, אחד עשר חללים מטובי בניו.

למרות שלא הכרתי את כולם, לא אשכח אותם לעולם! את הטקס השנה אנו מציינים בסימן גבורה. בשירותם של כל חיילי ומפקדי צה"ל  - יש מן הגבורה. בנכונות לשאת באחריות ולמלא את תפקידם -  יש מן הגבורה. בכל פעולתו של היחיד להבטחת ביטחונם של הרבים – יש מן הגבורה.  הנופלים שאפו לחיים מלאי משמעות, ללכת בעקבות אהבתם, להגשים את חלומם ולהותיר חותם.

הם היו גיבורים למען החיים, ובשם החיים. אנו כואבים את החיים הרבים שאבדו.  המדינה כולה אבלה על זיו העלומים שאבד, על מסירות הנפש של הנופלים.  בה בעת  - אנו חזקים ונחושים בלחימה, גאים וזקופים לגודל השעה וערכיות המשימה.  הדור הזה,  הוא דור הניצחון והוא זורח במלוא כוחו, עוצמתו וגבורתו. כמפקד החיל, אני זוכה לפגוש במשרתי החיל מזה חודשים ארוכים, בגזרות הלחימה, ביום ובלילה בשבת ובחג- ואני נפעם.

אנשינו, בסדיר ובמילואים נמצאים כתף אל כתף לצד הלוחמים, ופועלים לילות כימים במשימות מבצעיות מורכבות, תחת אש במקצועיות ומסירות נפש.אנשי החיל העוסקים בפיתוח– קשובים לצרכי הלחימה וכבמטה קסם פועלים לתת את המענה הטכנולוגי המיטבי היצירתי והמהיר לכוחות הלוחמים.במרכזי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, בבסיס ההכשרה החילי, וביחידות המטה – אנשינו תומכים את המאמץ האדיר הזה ומנהלים אותו באופן רציף ובמקצועיות חסרת פשרות.עם פרוץ המלחמה, ובכל רגע מאז, פגשנו את אנשי המילואים מחויבים ומסורים, מתייצבים לכל משימה ואתגר ללא היסוס, ובעשייתם הביאו ערך עצום לעוצמתו של החיל.משפחות יקרות,

אני עומד בענווה לנוכח גבורתכם לקום אל הכאב, למצוא בכל יום את הכוח בצל האובדן הכבד,  ולצקת משמעות חדשה אל החלל שנפער. אל מול כאבכן האישי  - אנו כואבים גם כן -  ומרכינים ראש. אל מול אובדנכן העצום-  אנו מקווים כי נהיה ראויים לו. ואל מול הקשר הניצחי, הקיים ביננו - אנו חשים מחויבות עמוקה.  מחויבות והבטחה, הנמשכת שנים, עוברת מדור מפקדים אחד לאחר  -  ללוות, לסייע ולחבק.  אנו נשוב לזכור ולהזכיר את מורשת הבנים והבנות שנפלו, הלא היא מורשת החיל שלנו.  לאורה אנו צועדים, פועלים ומחנכים דורות של חיילים ומפקדים.

חיל הטכנולוגיה והאחזקה היה מאז ומעולם משפחה מאוחדת ומלוכדת. זר לא יבין זאת.  היום, יותר מתמיד, אנו מחזקים ומעצימים את הלכידות המאפיינת אותנו, את השותפות ותחושת הביחד.  זהו המסע של כולנו, זו היא המשמרת שלנו, זוהי צוואת הנופלים.אני מבקש לציין ולהביע הערכה עמוקה לאנשי הקבע, משתתפי התוכנית החילית "קשר של קבע" אשר מלווים אתכן המשפחות, לאורך השנים, במסירות המחממת את הלב.אבקש להודות לעיריית נתניה, העיר המאמצת של החיל, על קשר מיוחד וארוך שנים.תודה מיוחדת מעומק הלב, לעמותת החיל ולעומד בראשה, אלוף משנה במילואים, אהרון מועלם, על עשיה נרחבת וענפה למען המשפחות השכולות, החיילים הבודדים ומשפחת החיל כולה.

לא תם ולא נשלם. במלחמה הזאת אנו נחושים להשלים את המשימה. באותה מידה של נחישות, נמשיך לחבק אתכן משפחות יקרות, נתפלל להחלמת הפצועים ונייחל לשובם של החטופים. ברגעים אלה ממש, אנשינו בסדיר ובמילואים, עדיין נלחמים בעוז בגזרות השונות.  ומכאן, נתאחד כולנו בתפילה להצלחתם ושמירתם של כל אחד ואחת-  אשר עומדים על משמרתם בעת הזאת:

" יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. "

יהי זכר הנופלים ברוך.

צילום הטקס - איכות נמוכה 

תמונות שצולמו בטקס