סיפור גבורה קטן: מסירות והקרבה מעבר לכל גבול - מאת סרן במיל׳ סיימון אללוף

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 11/08/2024

תאריך האירוע: 2024-08-11

מספר צפיות: 118

באותה שבת, הייתי מרותק למיטת בית החולים, מותש ועסוק בהתאוששות מהתאונה שעברתי. קולות האזעקות החלו לחלחל למחלקה, אך לא הבנתי עדיין את גודל המצב. כשהרופאים שחררו אותי סוף סוף הביתה, צנחתי מיד למיטה, מנסה להתאושש.

אז הגיעה השיחה מאישתי, קולה רועד בבהלה כשהיא מתארת את חדירות המחבלים ואת מספר הנרצחים ההולך ועולה. קמתי בבהלה, ההבנה מחלחלת בי שזה לא עוד "צבע אדום", אלא סכנה ממשית לאזרחי המדינה.

זמן קצר לאחר מכן, הטלפון צלצל שוב. על הקו היה המ"פ שלי, שמנסה לזמן אותי לשירות מילואים. סיפרתי לו על התאונה ומצבי הבריאותי, והוא סירב בתוקף לגייס אותי, דורש שאנוח בבית.

המחשבה על המצב הרגיש במדינה ועל כך שאני מנוע מלעשות דבר לא הרפתה ממני. תסכול ואכזבה הציפו אותי. אבל אז, החלטתי להתעלם מהכאבים ומהחולשה. התקשרתי שוב למ"פ, מתחנן להתגייס ולתרום את חלקי.

לאחר שכנועים רבים, הוא נכנע. הגעתי לבסיס חדור מטרה, רק כדי לגלות שאני ממונה למ"מ החדש של הפלוגה. ללא ניסיון פיקודי או דרגות על הכתף, הפכתי למ"מ הראשון של הפלוגה. אבל ידעתי שעם אמונה חזקה ורצון עז, אוכל להוביל את החיילים שלי להישגים יוצאי דופן.

וכך היה. אפילו מח"ט הנח"ל הבין שיש לו עסק עם גדוד מסור ומוכן לכל משימה. הוא העריך אותנו עמוקות, ואמר שלא יכול לדמיין את עצמו בלעדינו.

הרגשתי על גג העולם. למרות הכאבים, הייתי גאה בעצמי ובפלוגה שלי. הגענו להישגים מדהימים, והוכחתי לכולם, ובעיקר לעצמי, שבכל משימה, אני נמצא שם במלוא הכוח.

סיימון ביקש הקצאה לקק"צ, וקיבל אותה. היום הוא עומד על מגרש המסדרים עם דרגה על הכתף וגאווה גדולה בלב. סיפורו הוא תזכורת לכך שמצוינות אישית נובעת לא רק מיכולת, אלא גם מאמונה, רצון עז והתמדה בלתי מתפשרת. גם מול אתגרים ומכשולים, הרוח האנושית יכולה להתעלות ולהשיג את הבלתי אפשרי.

קרדיט חיל הטנ"א