[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

ענבר(ברנשטיין) חיים ז"ל

@alt@

גיל
בן 44 במותו

מקום הנפילה:
ישראל

תאריך עברי:
כו טבת תשלא

תאריך לועזי:
23/01/1971

בן שרגא ולאה. נולד ביום כ"ז באלול תרפ"ו (6.9.1926) בחיפה. נצר למשפחה שהיכתה שורשים בארץ עם ראשית ההתיישבות היהודית החדשה. אמו - בת למשפחה של יהודי צפת מדורות; אביו - בן למשפחה צפתית ותיקה, מראשוני המתיישבים ברמת-הגולן בשנים 1888 -1919 - במסגרת אגודת "בני-יהודה" בכפר ביר-א-שקום שממזרח לעין-גב. ימי ילדותו עברו עליו בחיפה (בעיר התחתית) ואחרי כן בשכונת נוה-שאנן, ששמר לה אמונים כל ימיו. הוא גדל בחיפה ובה ינק את אהבת המולדת ונופיה. למד בבית-הספר היסודי "אליאנס" ובצעירותו היה חבר בתנועת "הצופים", בשבט "הכרמל" שבנוה-שאנן. הוא היה חבר מסור ונאמן לתנועה ולעקרונותיה והקדיש לה הרבה מזמנו. ולבסוף גם יצא עם התנועה להכשרה בגבע, הוא אהב מאוד ספרות עברית מקורית ובביתו היה אוסף ספרים שקנה בכספי חסכונותיו. בבגרותו התעמק בספרות שעניינה נושאים היסטוריים וצבאיים של ארץ-ישראל. יחד עם זאת אהב עבודת-כפיים, טיפח גינת-נוי בכל מקום שהתגורר ובמו-ידיו הכין אבזרים שונים למשק ביתו והיה גאה על כך. עם הקמת המדינה כבר היה בשורות ה"הגנה", באימונים בחפצי-בה ובבית-אלפא.
חיים גויס לשירות-חובה בצה"ל בסוף אפריל 1948 ושירת בחטיבת "כרמלי". כארבעים יום אחרי שהצטרף לשורות הלוחמים נפל אחיו שמואל (הבוגר ממנו בשלוש שנים) בקרב על מלכיה ומקום קבורתו לא נודע. דמות האח ליותה אותו כל הימים.
הוא נצר את זכרו בלבו והמשיך לחפש את עקבותיו. כן נטל על שכמו את הדאגה לגורל המשפחה, פרנס את אמו השכולה ועזר לאביו, שמאור-עיניו כבה ובכל אשר יכול עזר לאחותו ולאחיו הצעיר. בתום שירות החובה הצטרף לשירות- הקבע ומאז החל להשתלם. הוא הגיע לחיל-החימוש ולמד לאהוב, לכבד ולהעריך את המקצוע שעסק בו. הוא נשלח לקורסים שונים, מקצועיים ואחרים, שיועדו לקציני צה"ל.
בשנת 1950 התמנה למפקד בית-מלאכה בחיל-החימוש בדרגת סגן- משנה. תפקידו היה אחראי ביותר והוא מילא את המוטל עליו בתחושה של שליחות . הייתה בחיים מזיגה של חבר וקצין וקשה היה להבחין בגבולות שביניהם. הוא אהב סדר וארגון, דרש מעצמו ומזולתו הרבה והקפיד בתוקף על משמעת ומילוי הוראות צבאיות. יחד עם ההקפדה על ביצוע המשימה ידע גם לדאוג דאגה אבהית לכפופים לו ושאף תמיד למצוא מזיגה ושלמות בין התפקיד ובין האדם. סגולה מיוחדת הייתה לו להאזין לחבריו בסבלנות ורק בתום הדברים היה מביע את דעתו גם אם לא הסכים עמהם והיה אומר זאת בלי לפגוע בהם.
בשנת 1954 בנה חיים את ביתו, כמובן בנוה-שאנן, ויחד עם רעייתו הקים קן משפחה שהפך לפינה חמה, נעימה, ומעוררת התפעלות. שתי הבנות שנולדו להם הוסיפו זוית-חן לבית. חיוכו המלבב והביישני במקצת של חיים, מבטו השקט ורוחו הטובה נסכו על הבית ועל כל באיו נועם והרגשה טובה. בשנים ההן הגיע כאילו לשלמות ולשלוה פנימית נפלאות ומיוחדות במינן, נעים היה לשהות במחיצתו; הוא היה משרה אוירה של נועם ושל חביבות על סביבתו, בנכונותו לעזור לידיד, למכר ולקרוב. הוא היה אהוב ומקובל בכל חברה וחוג, בצבא, בין שכניו ובקרב המשפחה הענפה, על אף גילו השתתף בקורסים שונים ובשנים 1962-1963 השלים קורס טכני מתקדם לקציני חיל-החימוש והוענקה לו דרגת רב-סרן. עם כל עניינו בעבודתו הצבאית לא חדל צמאונו לידע ולהשכלה והוא התחיל ללמוד בשעורי-ערב, עבר בחינות מוקדמות ובחינות בגרות אכסטרניות ובשנת 1970 החל ללמוד באוניברסיטת חיפה בחוג למדע-המדינה.
בשנות-חייו האחרונות שירת בחיל-הים ומילא תפקיד מקצועי אחראי, פעמים אחדות נשלח לחוץ-לארץ ועשה תפקידו בנאמנות ובהצטיינות וזכה להערכה רבה על-כך.
ביום כ"ו בטבת תשל"א (23.1.1971), נפל בעת מילוי תפקידו. הניח אישה ושתי בנות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.



חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
פרטוש שלמה ז שוורץ אריה ז

כניסת חברים

חברים online