עמראן מנשה (מני) ז"ל

מנשה, בן הזקונים של גיראן ועמראן, נולד ביום י' בכסלו תש"ך (11.12.1959) בהרצליה. הוריו עלו ארצה מאירן בתחילת שנות החמישים. מנשה למד בבית הספר היסודי "גורדון" בהרצליה וסיים את חוק לימודיו במגמת מכונאות רכב בבית הספר המקצועי "אורט" שבעירו. את לימודיו מימן מנשה מעבודתו כמדריך בבית הנוער "פוסטר" בהרצליה.

מנשה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1978, וכבעל מקצוע טכני הוצב לחיל החימוש. בחיל עבר קורסים מקצועיים והשתלמויות ועלה בסולם הדרגות והתפקידים. הוא היה בעל מקצוע מעולה, בקי ומיומן בכלי הנשק שהיה מופקד על תיקונם ואחזקתם.

מנשה היה חביב ואהוד על חבריו הרבים הן ביחידתו והן בשכונת נווה עמל שבה התגורר, והכל כינוהו בשם החיבה מני. היה לו קול נעים, הוא אהב לשיר והיה עושה שמח בכל המסיבות שבהן השתתף. בהגיע מועד שחרורו משירות החובה, נענה להפצרת מפקדיו והמשיך לשרת בשירות קבע.

ביום י' בשבט תשמ"ב (2.2.1982), נפל רב סמל מנשה בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהרצליה. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו בין השאר: "מני היה סמל לחבר ודוגמא לחייל טוב, שלנגד עיניו עמדה תמיד השאלה כיצד לעזור עוד ועוד לכולם, לחיילי החימוש חבריו לפלוגה ולאנשי המילואים... מסירותו היתה ידועה ברבים וטוב ליבו נודע בכל היחידה".

שמו של מנשה חקוק על מצבת הזכרון לנופלי הרצליה ומונצח בספר "הבנים" לזכר בני הרצליה שנפלו במערכות ישראל. ספר תורה על שמו הוכנס לבית הכנסת "אהבה ואחווה" בשכונת נווה עמל שבעירו.