[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

הנופלים

שוורץ אברהם (בומי) ז"ל

@alt@

גיל
בן 22 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
סיני

תאריך עברי:
ז תשרי תשלד

תאריך לועזי:
23/09/1974

בן חיים ודינה (דורה). נולד ביום א' בשבט תשי"ב (28.1.1952) בתל-אביב. למד בבית-הספר היסודי ע"ש הס שבחולון. אחרי כן סיים את לימודיו בבית- הספר התיכון המקצועי 'אורט' אבו-כביר שבתל-אביב. מילדותו התעניין אברהם במכוניות. הוא שיחק שעות רבות במכוניות קטנות ובילה את זמנו הפנוי במוסך של שכנו, שם התבונן ולמד להכיר את מיבנה המכוניות ואת דרך הטיפול בהן.

כשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי, התקבל ללימודים בבית-ספר מקצועי במגמת מכונאות-רכב והצליח מאוד בלימודיו. הוא היה בין התלמידים המצטיינים ונהנה מאוד מלימודיו. אברהם היה חבר בתנועת-הנוער 'הצופים' בקן חולון. היה אהוב ואהוד על חבריו ועזר לכל אחד. הוא אהב מוסיקה ונהג להקליט את השירים האהובים עליו על-גבי סלילי הקלטה ולהקשיב להם במשך שעות רבות. ספרי הרפתקאות ריתקו אותו בנערותו. אברהם אהב לטייל ברחבי הארץ ולהנציח את החוויות והנופים במצלמתו.

עם סיום לימודיו נסע לטיול בחוץ-לארץ - בקנדה - ולמרות החוויות הרבות שחווה בטיולו, שמח לחזור לארץ וציפה בקוצר רוח ליום גיוסו לצה"ל.

אברהם גויס לצה"ל בנובמבר 1969 והושם לשרות בחיל-החימוש. לאחר הטירונות נשלח לצפון-הארץ ושירת בחטיבת גולני בתפקיד מכונאי רכב. הוא היה חייל מסור ומפקדיו העריכוהו ואהבוהו מאוד. אברהם התיידד עם רבים מאנשי יחידתו והיה אהוב ומקובל על כולם. הוא ניצל כל הזדמנות לבקר בבית וגם כשהיה עייף ורצוץ ידע לחייך ולא להתלונן. הוא הרגיע את הוריו ולא סיפר מעולם על מבצעים שונים בהם נטל חלק, ביניהם, מספר פשיטות לשטח לבנון. במלחמת יום- הכיפורים השתתף בקרבות ברמת-הגולן ובכיבוש החרמון. הוא ראה את מפקדו נפגע בקרבות ובילה שבועות רבים לצידו עד יום פטירתו. עם תום שירותו הסדיר התנדב אברהם לשרת בצבא הקבע וזכה לקידום מהיר בסולם-הדרגות ובתפקידו המקצועי.

ביום ז' בתשרי תשל"ד (23.9.1974) נפל אברהם בעת מילוי תפקידו בסיני. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבקרית-שאול. השאיר אחריו הורים ואחות.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אברהם היה אחראי ויעיל, בעל מרץ רב, עקשנות ועקביות בביצוע המשימות שהוטלו עליו. במלחמת יום- הכיפורים נוכחתי לדעת שאומץ-לבו ועוז רוחו עמדו לו לא אחת בביצוע משימות שנראו בתחילה כבלתי אפשריות. תושייתו הרבה ומרצו הבלתי נדלה המריצו את חבריו לעבודה. הוא היה שקט, ענו וצנוע ומעולם לא ראיתיו מתרגז או מתפרץ." משפחתו תרמה פרוכת ועמוד לארון-הקודש לזכרו לבית-הכנסת בשכונת מגוריו.

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online