סיפורו של יהודה גמליאל

מאת:

תאריך עלייה לאתר: 17/08/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 2755

מבנה ארגוני

סיפורו של סרן יהודה גמליאל כמפקד סדנת קריית שמונה

יהודה הגיע ליחש"מ 703 להיות מ"פ סדנת קריית שמונה אחרי פציעתו בלבנון, את הסדנה הוא הכיר בשירותו בקו כחול שם הוא קיבל שירותים מהסדנא כמו תיקוני רכבים שהוא הביא לסדנה, בעצם את יחש"מ 703 הוא הכיר כסג"מ. בתפקידו כסג"מ הוא היה ממח"ג בגדוד 82.

בשנת 1995 יהודה הגיע להיות מ"פ סדנת קריית שמונה ושירת שם שנתיים עד שנת 1997 לאחר מכן עבר להיות קצין חימוש של חטיבה 769. לסדנת קריית שמונה הוא הגיע להיות מ"פ כשהסדנה עוד התעסקה בנושא תיקון בט"שיות בלילה ואזרחים היו עושים כוננויות ונוסעים באמצע הלילה לתקן רכבים שתקועים על הקו, משהו שהיום כבר לא רואים.

סדנת קריית שמונה התעסקה בכל נושא קו לבנון, בסדנה הם גם בנו את כל הרשתות נ"ט לטובת מוצבי לבנון, גדרות נ"ט הם רשתות שהוצבו מול המוצבים שבזמן ירי של נ"ט הרשת סופגת את הטיל, מפעילה אותו ואז הטיל לא פוגע במוצב ומתרסק על הרשת.

יהודה מספר שהאירוע הכי מעניין שהיה לו ב769 זה היה עם "מומו" הגרריסט של הסדנה. ערב אחד הם יושבים בסדנה ומקבלים טלפון שיש משאיות של "מוטי מים" (מוטי מים היה הבחור שהוביל מים למוצבים בלבנון) שחטפו טילים בעליות לגלגלית והמשאיות שם תקועות. מח"ט 769 הזעיק אותם לבוא לחלץ את המכליות מלבנון. יהודה ומומו עלו על הריאו ונסעו פנימה לגלגלית וניסו להוציא את המשאיות האלה, למזלם הרע גילו שכל הברקסים של המשאיות תפוסים ואי אפשר לגרור את המשאיות. הם שאלו את עצמם מה אפשר לעשות ולקחו נשק וניסו לפוצץ את הצמיגים של הגלגלים עם הבלמים ואת הגלגלים ללא הבלמים להשאיר שלמים וככה לגרור את המשאיות, הרעיון הזה כשל, יהודה טוען שהם עשו דבר הזוי ודפקו על בית שהיה קרוב, ייצא משם לבנוני ושאל במה הוא יכול לעזור להם, מהר מאוד הם הבינו שזה מוסך וביקשו ממנו ערכות ברנר. הם לקחו את הערכות ברנר האלו והחלו לחתוך את כל הבלמים של המשאיות, ככה הם הצליחו לגרור אותם ולהחזיר אותם לארץ.

בסדנת קריית שמונה היו אנשים שרובם גרו בקריית שמונה, אנשים איכותיים שכל הכוונות שלהם זה איך לעשות כמה שיותר ואיך לעזור ואיך להתקדם בחירוף נפש, חלקם נכנסו איתו ללבנון כמה וכמה פעמים והוא שומר איתם על קשר עד היום.

סדנת קריית שמונה תמיד הייתה סדנה שהיא "למטה" , לא קרובה ליחש"מ והם תמיד קיבלו את הסדר עדיפות הכי גבוהה בגלל זה שהם רחוקים והתעסקו עם קו לבנון וזה בזכותו של המג"ד אלי אלפסי.

יהודה מזכיר איש אחד שהוא מאוד העריך בסדנה שזה הוא גבי גנון שהיה סמ"פ של הסדנה, איש יקר, איש נעים רוחות, איש ישר וחדור מוטיבציה, מוכן להתעסק ולעשות את כל מה שצריך לעשות גם אם זה לא קשור אליו ברמה מאוד מאוד גבוהה.

יהודה מספר שיום אחד הוא הולך בסדנה לכיוון חדר האוכל והוא רואה את כל האנשים של הסדנה מתפללים בפנצ'רייה, הוא שואל את גבי בן דוד למה הם מתפללים בפנצ'רייה והוא אומר לו שבסדנה למטה יש בית כנסת קטן שהם לא אוהבים להתפלל בו כי הוא רחוק וישן אז הם מעדיפים להתפלל בפנצ'רייה. באותו יום יהודה החליט שהוא מקים שם בית כנסת והרבה בזכותם של האנשים שם. הם הקימו בית כנסת ממכולה שהם לקחו ובנו אותה מתרומות, בית כנסת יפיפה, מדהים, קטן ואינטימי שהיה בתוך הסדנה למעלה.

יהודה מסכם שהתקופה שלו כמ"פ סדנת קריית שמונה הייתה תקופה מאוד מעניינת ומאוד מאתגרת, זה בעצם התפקיד היחיד שאתה בעצם מפקד ואתה בעל ההחלטות, תפקיד באמת משמעותי במהלך השירות שלו.