דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

תא"ל במילואים זכריה חי (קחש"ר לשעבר)

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 15/12/2015

תאריך האירוע: 2015-12-15

מספר צפיות: 5263


נושא הראיון:שלושים שנים להקמת רצועת הבטחון בלבנון/חמש עשרה שנים לנסיגה מלבנון, בהם שירת זכריה כקצין חימוש במגוון תפקידים בדרום לבנון- מקצין חימוש חטיבה ועד מחש"פ צפון.

רקע כללי:

 מטרת הראיון: הבנה והעמקה בסיפור המלחמה("מלחמה ללא אות") של תקופת השהייה ברצועת הביטחון בדרום לבנון, ובתובנות המרכזיות מתקופה זו.

סרט הראיון

 

מראיינים:

  • רס"ן, ניסים בן-ארי(קצין חימוש).
  • רס"ן, יצחק אלפסי(קצין שריון).

תאריך הראיון- יום שישי, 9.10.15.

מיקום הראיון- בית המפקד, נהריה.

ביוגרפיה:

  • זכריה התגייס במאי 1974 לחיל חימוש ועבר הכשרה בסיסית, שלאחריה שובץ כמכונאי טנקים טיראנים בסיני.
  • בשנת 1976 סיים קורס קצינים ושובץ כקצין חימוש בחטיבה 401- תחילה כמפקד מחלקת חימוש בגדוד 52 ולאחר כשנה כקצין החימוש של הגדוד.
  • בתום תפקיד קח"ש גדוד, בשנת 1978, מונה למ"פ סדנה בסיני  ולאחר מכן רפידים.
  • בשנת 1981 מונה לקצין החימוש של חטיבה 401 למשך כ-3 שנים(כולל במלחמת לבנון הראשונה שהחטיבה נלחמה באזור "החצביה").
  • בסיום התפקיד בחטיבה 401 מונה להיות קצין חימוש של חטיבת מילואים 320 למשך  כ-10 חודשים.
  • בשנת 1984 מונה לסמג"ד יחש"מ מערבי 7338- יחידה שמטרתה לתת מענה אחזקתי מרחבי בדרג ב' גזרה המערבית של רצועת הביטחון בדרום לבנון.
  • לאחר מכן מונה לקצין האחזקה של פיקוד צפון.
  • בשנת 1986 החל את תפקידו כקצין חימוש אוגדת מילואים 366(אוגדה 210 של היום), לאחר מכן יצא ללימודי תואר ראשון במדעי המדינה וחינוך באוניברסיטת חיפה, בסיומם, בשנת 1990, מונה לתפקיד קחש"א 36.
  • בשנים 1992-1993 ביצע תפקיד רע"ן שד"ה במקחש"ר.
  • בשנת 1993 חזר לפצ"ן וביצע תפקיד מפקד החימוש הפיקודי, למשך כ-3 שנים- תקופה בה פעל צה"ל ביתר שאת בלבנון.
  • לאחר מכן שימש כמפקד בה"ד 20, ובשנת 1999 מונה לתפקיד רמ"ח אחזקה למשך כשנה.
  • בספטמבר 2000 מונה לקצין החימוש הראשי- היה לקצין החימוש הראשי הראשון שנבחר מהמערך הנפרש ולא מהמערך ההנדסי, בתפקיד זה שירת במשך כ- 3 שנים.
  • בסיום התפקיד למד שנה במב"ל, בסיומו פרש מהצבא הסדיר.
  •  כיום זכריה נשוי ואב לשלושה בנים ובת, מתגורר בנהריה ומנכ"ל חברה שעוסקת בפלדה.

 

אירועים מרכזיים בתקופת שירותו:

v     תקופת ה"סינרמה" (כינוי לתקופה בה הייתה ניידות אינטנסיבית בין סיני לרמת הגולן):

ý     זכריה היה בתפקיד קח"ש 401, החטיבה שהייתה שייכת לאוגדה 252 של פיקוד דרום, החטיבה תפסה כוננות משתנה בין סיני(פינוי סיני) לבין רמה"ג- כפועל יוצא למתיחות שהייתה בצפון. הקצין מספר על פיצול יחידותיו ועל מוטת שליטה מורכבת מאוד בגדודים שלו, היות וגדוד אחד היה בסיני, גדוד שני ברמה"ג וגדוד נוסף על מובילים בדרך.

ý     תקופת "רפול"/תקופת "הצנע"- בעקבות קיצוצים רחבים שהיו בצבא, היה מחסור קשה בציוד וחלקי חימוש(תופעת "הקניבליזציה"- היו מפשיטים טנקים מחלקי החילוף בשביל להכשיר טנקים אחרים), הדבר פגע משמעותית במוטיבציה ואנשים "ברחו" מהצבא- האתגר המרכזי היה לשמר אנשים קיימים, לנסות לצרף עוד חיילים מתוך החדרה של ערך השליחות ו"האמונה בצדקת הדרך".

מלחמת לבנון הראשונה- כקצין חימוש של חטיבה 401:

ý     כניסה למלחמה תוך כדי שינוי תכנית חטיבתית מהירה - אירוע מבצעי משמעותי לחטיבה – קריסת גשר הדרדלה לאחר מעבר של 5 נגמ"שים בלבד מתוך כל הכוח שהיה אמור לעבור, שהוביל לשינוי משימה חטיבתית- המח"ט החליט להמשיך במשימתו עם 5 הנגמ"שים שכן הצליחו לעבור לכיוון החצביה.

ý     האווירה וחשיבות המתח המבצעי- "האסימון" שאתה נמצא בתוך מלחמה נפל רק כאשר טנק של גדוד 52 נפגע מטיל נ"ט בעת שהחיילים הכינו קפה על הצריח, עד אז הייתה אוירה של "זאב-זאב", לא בדיוק הורגשה הלחימה.

ý     אירוע חילוץ מורכב - פינוי חסימה בציר הכפרים בגזרה המזרחית. החטיבה נעה בציר הכפרים, כאשר גדוד 46 שהוביל את הציר החטיבתי(ציר הררי), נקלע למארב נ"ט שבו נפגעו 4 טנקים ראשונים בציר העלייה לכפר קוק ולמעשה חסמו את כולו- לא ניתן היה לעקפם בשל מבנה הציר- נדרש היה לפנותם אחורה והצידה, בכדי שיתר הכלים יוכלו לעבור. המורכבות הייתה גדולה כיוון שהטנקים שנפגעו נשרפו כליל והיו לגוש פלדה שנדבק לאדמה ולא ניתן היה לגרור אותם כלל. במצב שנוצר גד' 46 תקע את המאמץ החטיבתי שתקע את כל האוגדה שכן חט' 7 נעה בעקבות חטיבה 401 וגם היא לא יכולה להמשיך למשימתה.

זכריה קיבל משימה מהסמח"ט- פינוי הציר עד השעה 5:00 בבוקר בכל מחיר! (כ-10 שעות לביצוע משימה). הוא פיקד על המשימה מתחילתה ועד סופה- ארגן כולל כוח אבטחה צמוד, ציוות כוח הנדסה לפינוי הציר וכוח אחזקה לטיפול בבעיות החימושיות. הקצין תיאר לפרטי פרטים את החילוץ המורכב מאוד("גיהנום" כהגדרתו) שהיה בהתמודדות עם הבעיה המקצועית ועם הסביבה- ציר הררי עם שטח בנוי צמוד, התמודדות עם אוכלוסייה אזרחית עוינת שמפריעה לפינוי והפתרונות היצירתיים שנקט בשביל לעמוד במשימה.

בשעה 4:30 חזר זכריה לסמח"ט ודיווח לו שהציר פתוח ואפשר להמשיך תנועה. זכריה מתאר את החוויה הזאת כמשמעותית ביותר בלחימה שהשפיעה על המשך שירותו כקצין חימוש וחרוטה בזיכרונו עד היום, לימים קיבל ציון לשבח ממפקד האוגדה על תפקודו באירוע הזה.

 

תקופת השהיה בלבנון:

בתפקיד סמג"ד יחש"מ מערבי 7338:

ý     שימור השגרה המבצעית- התמודדות עם סיטואציות פיקודיות ומקצועיות מול חיילים ואירועים כאשר האתגר העיקרי היה להניע את חיילי החימוש שיעשו את עבודתם בצורה המקצועית ביותר ללא פחד, חרף כל האירועים המבצעיים שקורים בגזרה.

"ימים אפלים של לבנון" כהגדרתו של זכריה- אירועי ירי ומטענים שגרמו לחילוצים מורכבים מאוד של כלים.

ý     אסון הספארי במרץ 85- מכונית תופת שהופעלה על משאית ספארי שהובילה את חייליו ביום ראשון אחה"צ בחזרה מהבית ליחידה.

באירוע נהרגו 12 חיילים ונפצעו 15- חצי מכוח הסדנה. אירוע זה הכניס את היחידה למשבר עמוק מאוד- התמודדות עם שכול, טיפול בחיילים מוכי הלם, המשך מתן מענה של אחזקת שגרה בגזרה עם כ"א מצומצם ושבור מנטלית.

תופעות מורכבות שצצו ביחידה בעקבות האירוע: חיילים פחדו לצאת הביתה בצירים(העדיפו לסגור בבסיס חודש וחודשיים), קל וחומר לצאת לחילוצים של דרג ב' בגזרה וסירוב לשרת בלבנון.

יחד עם התופעות התגלו בעם תופעות נהדרות של חיבוק חם, התנדבות ליחידה ותרומת ציוד.

לדברי זכריה רק מנהיגות חזקה של מפקדים, בתצריף של משפחתיות ותחושת השליחות גרמו ליחידה להמשיך ולתפקד.

בעקבות "אסון הספארי" הוחלט לדלל ולהוציא למרחב גדר הגבול את היחש"מים.

ý     פיתוח תורת לחימה עדכנית- הסיטואציה של השהייה גרמה לכך שהיינו צריכים להתאים את התורה שלנו תוך כדי ולעדכנה בכל זמן נתון כדי שתהיה רלוונטית ותשמש את האנשים למטה בעבודתם המקצועית.

בתפקיד קצין חימוש אוגדה 366

ý     הגברת מוכנות כ"א של מערך חימוש הימ"ח לשעת חירום –הקפדה על ביצוע שגרת האחזקה לכשירות, מוכנות כלל האמל"ח, עיסוק רב בתחום האופרטיבי ומוכנות מפקדי וחיילי החימוש במילואים למקרה של הפעלה, בדגש לאור המתיחות ששררה בגבול הלבנון באותה התקופה.

בתפקיד קצין חימוש אוגדה 36

ý     נתינת מענה ליחידות האוגדה שמבצעות תעסוקה בגזרה אחרת- מימוש האחריות השילוחית על יחידותיו- בתקופה זו חטיבות 7 ו- 188 ביצעו פעילות בדרום לבנון, כאשר האוגדה הייתה אחראית לבט"ש בגזרת רמה"ג- לפיכך נדרש היה לתת מענה אחזקתי ליחידות הגזרה וגם מענה וקשר לחטיבות האוגדה, אלו היו אתגרים משמעותיים אל מול הצרכים והאירועים שהיו בזמנו.

ý     קליטת טנק מרכבה סימן 3 לחטיבה 188- נעשה תוך כדי השהייה בלבנון ולווה ב"חבלי לידה" קשים מאוד, כיוון שקודם הגיעו הטנקים ורק אח"כ ניסו "לתפור" להם חליפה

תומכת- ממשטחים, דרך כלים ואמצעים ועד לכוח אדם מקצועי חימושי שייתן להם מענה אחזקתי.

בתפקיד רע"ן שדה במקחש"ר

ý     פיתוח תורה חילית - ביצוע שינויים משמעותיים בתורת חיל החימוש, בדגש על הטמעת הלקחים אותם למד במסגרת תפקידיו כקצין חימוש במערך הנפרש ובגזרת לבנון והבנת הצרכים מצד המפקדה אל מול השדה, חיבור המפקדה לשטח.

בתפקיד מחש"פ צפון

ý     בדידות ואחריות המפקד- ההבנה שאין דמות מקצועית מעלי ואני הסמכות הבלעדית האחרונה למתן מענה ופתרונות לבעיות שצצות תוך כדי.

ý     שיבוצי כוח אדם- תעדוף קציני חימוש פנים פיקודי בכדי שבאוגדה 91 יהיו קציני החימוש הטובים והעצמאיים ביותר, כנ"ל בחטמ"רים ובכל יחידה שעתידה הייתה להגיע לבצע תעסוקה בגזרת דרום לבנון, עיסוק מרכזי וחשוב מאוד לשיבוץ הקצינים הטובים ביותר במקום החשוב ביותר והשפעה על שיבוץ קציני חימוש בכלל צה"ל לאור הגעת היחידות לגזרת הפיקוד.

ý     פיקוד ושליטה במבצע "ענבי זעם"-נדרש היה לתת מענה אחזקתי רחב מאוד בכל המוצבים לכל הכוחות שהגיעו לבצע פעילות.

ý     "אירוע השייטת"-מתן מענה אחזקתי ליחידות המחלצות שהתברברו ונדרשו לחילוצים מורכבים.

בתפקיד מפקד בה"ד 20:

ý     עיצובו של חיילי החימוש וקצין החימוש- ניסיון להכשיר חיילים וקצינים במערך שיידעו להתמודד עם הצרכים והאתגרים שהמלחמה בלבנון מכתיבה להם- מקצועיים, פיקודיים ועצמאיים, כנגזרת מלקחי המלחמה ותקופת השהייה.

בתפקיד רמ"ח אחזקה בחיל החימוש

ý     תכנון תהליך הפינוי מלבנון- תהליך שנמשך שנה בקביעת סדרי עדיפות לפינוי מרכזים ואמצעים מעומק שטח לבנון תוך השארת מענה מספק בכל העת ללוחמים שנשארים ומתמודדים עם הלחימה בתוך השטח- בתחום הזה היה לזכריה יתרון שכן הגיע מרצף תפקידי שטח בפצ"ן והכיר היטב את הצרכים הקיימים לכוח המבצעי ולכוח האחזקתי ולכן השפיע רבות בתחום  הזה.

ý     "היום שאחרי"- החלטות כבדות בדבר תהליך הקמת גדר המערכת החדשה, האמל"ח שיימצא על הגדר, אילו כלים ורכבים ייסעו על הגדר, הקמת מרכזי האחזקה קרובים שיהיו ערוכים ללחימה עתידית בדרום לבנון, תפיסת ההפעלה החימושית במרחב הגדר ונושאים שתכנונם ומיסודם ישפיעו על מערך ההגנה בגבול הלבנון עד לימים אלה.

התקופה שלאחר הנסיגה:

בתפקיד קצין חימוש ראשי

ý     קליטת טנק מרכבה סימן 4 לחטיבה 401- בשונה מהקליטה "הצולעת" של טנקי המרכבה סימני 3, זכריה התעקש על כך שהטנקים הללו יקלטו עם כל החליפה שלהם, וכך היה. האתגר המורכב היה למקצע את חיילי החימוש על הטנק- תהליך שמטבעו לוקח זמן.

ý     עיצוב שיטת האחזקה על גדר המערכת- הנסיגה מלבנון יצרה מציאות חדשה מבצעית וכנגזרת לה תמיכה אחזקתית של כל המערכים והאמצעים הקיימים בגדר והתומכים אותה, לפיכך נדרש היה להתאים את שיטת האחזקה הנהוגה במרחב זה ולייחדה.

זכריה חי עם שר הבטחון, אריאל שרון ז"ל ברצועת הבטחון בדר"ל

 

תובנות ולקחים מהמפגש:

ý     "אם אין אני לי, מי לי?" – קצין בשטח, בכל הדרגות, חייב לקבל החלטות בעצמו ולהבין שהוא הכתובת המקצועית הראשונה והאחרונה לפתרון בעיות, אין למי להעביר את "הקוף", תהיה רמטכ"ל בגזרתך ותקבל החלטות הנך נדרש לכך.

ý     מה שלא מתורגל מראש, אין סיכוי שיעבוד בשעת אמת.

ý     "להסתכל רחוק, לעבוד רחב ולרדת לפרטים"- הסתכלות שרואה את הנולד, תכנון ארוך טווח, עבודה במקביל במספר נושאים ויחד עם זאת לרדת לפרטים בכל דבר שעושים.

ý     הסתכלות רחבה על המציאות ולא דרך "קשית" על השגרה העכשווית- העבודה השגרתית חייבת לכלול גם התעסקות בנושאים אופרטיביים בהכנה למלחמה.

ý     "החימושניק כלוחם טכנולוגי"- מאופן לבישת השכפ"ץ דרך הנשק וביצוע המטווחים, היכולת לדעת לקרוא מפה והכשירות לנווט- מתוך ניסיון אישי שקרה לזכריה כקצין חימוש חטיבה במלחמת לבנון הראשונה.

ý     חשיבות המקצועיות של חייל החימוש- במבחן השטח ותחת אש, לרבות יכולת אלתור הנדרשת- לעולם הסיטואציה בשטח תהיה מורכבת מהתיאוריה.

ý     אומץ ונחישות הן תכונות הכרחיות מכל חייל ומפקד בשדה הקרב.

ý     טיוב האמצעים- חייב לאפשר לחיילים לבצע את תפקידם ומשימתם עם האמצעים הטובים ביותר הקיימים במערך ולהנגיש להם אותם, לא להפסיק במלחמת הפיתוח והשדרוג של האמצעים בכדי להטיב עם אפקטיביות הכוחות הלוחמים והמאחזקים.

ý     "מחר מלחמה"/ "מוכנות למלחמה בכל יום"- מימוש אחריותם של המפקדים בשגרה היא להכין את יחידותיהם למלחמה. לדברי זכריה : "אנשים מקבלים במשך 20 שנה משכורות מהצבא בכדי שנצליח במלחמה אחת".

ý     שת"פ ותיאום עם יחידות חבירות- יחידות שנכנסות לפעול בגזרתך מחויבות לתיאום בסיסי מראש בכדי להבין את הצרכים שלהןבכלל ולדעת כיצד אפשר להפיק מהן את מירב התועלת בפרט.

ý     תחום החילוץ מהווה תורה שלמה- נושא מורכב מאוד שנדרש ללמוד, לצבור ניסיון באימונים ולתרגל בכל הזדמנות.

ý     פיקוד ושליטה- נדרש להשקיע בפיתוח קציני החימוש הזוטרים לכך היות ולעיתים ההתמודדויות שלהם יותר מורכבות משל הלוחמים.

ý     חניכה וליווי- בימיו כקחש"ר זכריה טבע את המושג "קצינים בחימוש הולכים בזוגות"- קצין צעיר מלווה במשך חצי שנה בתחילת תפקידו ע"י קצין וותיק מהחיל- ייעוץ, הדרכה, תמיכה וכו', חניכה היא מרכיב קריטי והכרחי.

ý     טיוב הקצונה בנושא האופרטיבי- נדרש ממפקדי יחידות לחבר את הקצינים המקצועיים שלהם ללב המשימה האופרטיבית ולשיטת הביצוע, מתוך הבנה שהקצין יתרום לגיבוש דרך הפעולה וישים את אילוצי הביצוע כנגד המפקד.

ý     מפקד נדרש לבחור את האנשים שיהיו סביבו, להכשירם ולאמנם לשעת אמת- נדרש לאפשר לכל מפקד לבחור מי יהיה תחתיו, עליו לאמן את פקודיו בתנאי שטח הקרובים ככל הניתן לתנאי המלחמה.

ý     פיתוח "פיגורות" - הננו נדרשים להכשיר ולעצב את הקצינים שתחתינו כאלו שידעו לעמוד על המתח שבין אתיקה מקצועית לבין מחויבות פיקודית כלפי עצמם ומול מפקדיהם, בסיטואציות מורכבות אלו אין "תשובת בית ספר" מה מוביל אלא נדרש לדעת להסתכל על התמונה הכוללת והרחבה ולא על הבעיה הנקודתית, להביע את עמדתך תחת השיקולים ולהמליץ למפקד כיצד לפעול.

ý     למידה לרוחב ויישום לקחים- בחומת מגן "הופתענו" מכך שנדרשנו לנסוע עם רק"ם בתוך שטח בנוי ולא ידענו כיצד לפעול מקצועית, דבר שגרם לנזקים רבים לחלקי חילוף ותקלות מיותרות, לא למדנו מהניסיון הרב שנצבר במלחמת לבנון הראשונה ולמעשה חזרנו על אותן הטעויות. החוכמה היא לדעת להעביר את הלמידה והלקחים לרוחב הצבא ע"י כנסים, השתלמויות וסיכומים בכל הרמות.

ý     חיבור הדרג הבכיר לדרג השטח- בהבנת הצרכים של האנשים למטה אשר מבצעים את המשימות, ביקורים ונגיעה בשטח, הכרת המשימה מקרוב וחיבור לשטח ניתן לקבל וליישם את ההחלטות בצורה טובה הרבה יותר.

ý     יצירת אוירה משפחתית בתוך היחידה שלך- מטיפול בפרט ועד לרוח היחידה- מתוך הבנה שזה מה שיניע את החיילים בתנאי הקיצון- יגרום להם ללכת אחר המפקדים תחת אש.

סיכום ומסקנות:

ý     המפגש המרתק עם זכריה חשף לנו את האתגרים מתקופת "המלחמה ללא אות".

ý     אין ספק שהמציאות השתנתה מאז- האתגרים המבצעיים השתנו, האמצעים שעומדים לרשותינו השתנו, אך יחד עם זאת רוח המפקד הישראלי, תחושת השליחות וצדקת הדרך שהיו אז, ממשיכים וימשיכו להיות המנוע שמניע יחידה צבאית לבצע את המשימות, כל אשר יהיו.

ý     ניתן ללמוד רבות מדמות המפקד של זכריה והתפתחותה במהלך 18 שנות שירותו בתפקידים השונים ברצועת הבטחון של לבנון- החל מימיו כקצין חימוש צעיר של חטיבה 401 שמבצע משימה מורכבת של חילוץ ללא שאלות מיותרות ועומד ב"ש" שהוגדר לו מתוך כך שהבין מה "העל מנת" והחשיבות שגורל המערכה של החטיבה והאוגדה תלוי בו ועד להיותו מחש"פ פצ"ן ורמ"ח אחזקה שמבין מהם האתגרים בשטח ומשפיע ככל יכולתו להקל עם דרג השטח ולהביא להם את כל האמצעים שצריכים כדי שיבצעו את המשימה.

ý     המוכנות לשעת חירום מתוך הבנה ש"מחר מלחמה" גוזרת משמעויות רבות בשגרה של יחידה מבצעית, בטח כלפי העומד בראשה- מתוך ההבנה שאנו מעצבים את אנשינו ויחידתנו בשגרה בכדי שבזמן אמת ינצחו בכל מפגש- גם נוכח אתגר מקצועי.

ברצוננו להודות לתא"ל במיל' זכריה חי על שיתוף הפעולה בפרויקט המיוחד הזה ועל כך ששיתף אותנו בחוויותיו הפיקודיות מימיו כמפקד בשלל תפקידים מרכזיים בתקופת רצועת הבטחון בדרום לבנון.

 

לקריאת התחקיר בפורמט PDF

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים