[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

תא''ל במילואים טוביה מרגלית - קצין חימוש ראשי לשעבר

@alt@

ראיין כתב וערך : סא''ל ליעד מרגלית (בנו של טוביה)  תאריך הראיון : 11.01.2016  פרישה מצה"ל : ספטמבר 1985

פתיחה

שמחתי על ההזדמנות שניתנה לי לראיין את אבי תא''ל טוביה מרגלית, מי שהיה קצין חימוש ראשי (קחש''ר) בשנים 1983 עד 1985. בחרתי באבי לא רק מטעמי נוחות. יש סמליות רבה בעובדה שאני צועד בקריירה הצבאית שלי בעקבות אבי, כקצין בחיל החימוש, ב''עקבות'' – תרתי משמע. בתפקידיי השונים בחייל ובעיקר בתפקידי הנוכחי כרע''ן ניהול הייצור במש''א 7000, אני פוגש לא אחת באנשים ובמסגרות בהם טבועה טביעת האצבעות של אבי. עובדה זאת משמשת לי מקור גאווה והשראה להמשך שרותי.

רקע כללי

תא''ל טוביה מרגלית נולד והתגורר בדרום תל אביב בשנת 1941. על אף שהוריו לא היו דתיים, בחרו להעניק לו חינוך דתי ובהתאם לכך עשה את לימודיו היסודיים בבית הספר הדתי, תחכמוני. טוביה זוכר היטב את הטראומות שהיו לו בשנים הראשונות, עת פרצה מלחמת השחרור ודרכו מביתו לבית הספר חצתה את נתיב הצליפה של צלפים ערביים שהתמקמו במסגד חסן בק בואכה יפו. בכיתה ד', הצטרף לצופי ''העדה'' – שבט צופים דתיים שפעל בתחומי בית הספר תחכמוני. הפעילות בצופים הייתה מרכז חייו החברתיים לאורך הרבה מאוד שנים ובמסגרתה הכיר לימים, את אשתו עליזה (אמי), אותה נשא בשנת 1965 וביחד איתה הקים משפחה ענפה של 4 ילדים, 20 נכדים ונין אחד (נכון להיום, ינואר 2016).

את לימודיו התיכון עשה בתיכון עירוני ב' המכונה ''ציייטלין'' (על שם כתובתו) ומשם המשיך לעתודה האקדמאית ולימודי הנדסת מכונות בטכניון אותם סיים בהצטיינות. במהלך הלימודים, סיים טירונות וקורס קצינים. משסיים לימודיו, הוצב בחיל האויר, אבל לאחר הפעלת קשרים, הועבר לחיל החימוש בשנת 1962 כקצין תכנון בענף הטכני במפקדת קצין חימוש ראשי.

טוביה השתחרר ב-1986 כקצין חימוש ראשי בדרגת תא''ל. לאחר השחרור שימש כנשיא חברות MIT  האמריקאית ו''הגנה '' הישראלית שעסקו בפתוח וייצור של מערכות צבאיות (כמו ''נעלי'' חבלנים, כף בולדוזר לפינוי מוקשים ועוד). מאוחר יותר ניהל בחברת ''אשבורן'' את הפעילות הצבאית משם עבר לתפקידים שונים בחברת ''תגל'' שעיקר עיסוקה בייצור גלגלי מרכוב, עד שמונה לתפקיד היו''ר, ממנו פרש סופית לגמלאות בשנת 2013. במקביל לעיסוקיו האזרחיים, מילא במשך 5 שנים את תפקיד יו''ר עמותת חיל החימוש ותרם רבות להקמת אתר ההנצחה של החייל בנתניה.

טוביה ושילו דוד מסיים את שלב א לאחר בניה ותוכניות

מסלול צבאי

כאמור לעיל, טוביה התגייס עם סיימו את לימודיו התיכוניים בשנת  1958, לעתודה האקדמאית, במסגרתה הוסמך ב- 1962 כמהנדס מכונות . בחופשות הקיץ בטכניון, סיים טירונות, קורס קצינים בסיסי בבה''ד 1 (אז עוד ב''סירקין'') ויותר מאוחר, קורס קציני חימוש בבה''ד 20 בצריפין.

טוביה התגייס לשרות פעיל בשנת 1962 לחיל החימוש והוצב כמהנדס תכנון בענף הטכני במקחש''ר שהתפצל מאוחר יותר למספר ענפים טכניים. טוביה התמקד בענף נשק בו עשה שורה של תפקידים בתחום נשק כבד עד למינויו לראש ענף נשק בדרגת סא''ל.

כשהיה רס''ן נבחר על ידי קחש''ר (תא''ל חיים דומי) ללימודי תואר שני בהנדסה צבאית במסגרת בית הספר למלחמה בצרפת. עלייתו של דה-גול לשלטון גרמה לקריסת התכנית.

בהמשך הדרך היה מפקד יחידת הבחינה הצה''לית ועוזר קחש''ר לנושאים טכניים בדרגת אל''מ.

גולת הכותרת של שירותו, היה תפקיד מפקד מש''א 7100 (אז, מרכז עצמאי) שעסק בטנקים, נשק כבד ואמצעים אלקטרואופטיים במגוון עצום של טכנולוגיות – רק במש''א בתה''ש שירתו כ-3000 עובדים, ברובם אזרחים עובדי צה''ל ומקצתם קצינים ונגדים בקבע.

בנוסף לביצוע המשימות הייעודיות של המרכז, עסק המרכז בפעילות רבות נוספות כמו, השתתפות מוצלחת בתחרות ישראל  יפה – תעשיה יפה שרוכזה על ידי הגברת אורה הרצוג, רעיית נשיא ישראל, בתחרות זו באו לידי ביטוי כישוריו האומנותיים של טוביה שיזם פרויקטים סביבתיים רבים שסחטו מחמאות מכל המבקרים.

טוביה הנהיג מסיבות מפעליות לזוכים בפרסי הייעול , יזם הכנסת ספר תורה יחד עם האלוף גד נבון, הרב הראשי לצה''ל. במקום ישיבות מטה במשרד, נהג לבקר ולשוחח אישית עם עובדי המפעלים ובמקביל ביצע ראיונות חתך לעובדים בכל הרמות. האווירה במרכז השתפרה, מה שהביא להגדלת המוטיבציה והתפוקות.

במלחמת שלום הגליל, הגיע המרכז לשיאים בהוצאת טנקים ובמתן פתרונות אחזקה ליחידות ע''י חוליות רבות שיצאו לשטח גם תחת אש.

זכור לטוביה מקרה מהמלחמה בו המרכז נשאר לעבוד בשבת - טוביה כמובן הסתובב ברצפת הייצור. בשלב מסוים, ביקש מאחראי השקם לאפשר לו לחלק ''מצופים'' לעובדים. אחראי השקם סרב והתפתח עימות בין השניים, בסופו, טוביה (ביחד עם אחי הגדול שהיה איתו בבסיס) יצאו מהקנטינה עם עגלת ''מצופים'' וופלות לרווחת העובדים שראו בכך מחווה יפה. (עד היום עובדים מזכירים לי את המקרה – ל.מ).

בשנת 1983 לאחר שנתיים בתפקיד, ''נגמרה החגיגה'' וטוביה ''נאלץ'' להתמנות לתפקיד קצין חמוש ראשי בדרגת תא''ל.

שני מאמצים עיקריים ברמה החיילית העסיקו את הקחש''ר, טוביה מרגלית

האחד היה קליטת מערכות אלקטרו אופטיות בטכנולוגיות שהיו כמעט ולא מוכרות בחייל. טנקי המרכבה וטנקי המערכה האחרים בהם הותקנו, מדי טווח לייזר, מחשבים, סנסורים וציוד לראיית לילה, חייבו את כל דרגי האחזקה בחייל להיערכות מיוחדת של בעלי מקצוע, מהנדסים וטכנאים כאחד. פותחו בתעשייה, בעיקר בחברת ''אלאופ'' מערכות בק''ש מודרניות,  מערך האחזקה קלט צב''דים מורכבים וכ''א מעולה שאפשרו התמודדות עם המערכות המתוחכמות.

ביקור יחשמ טוביה מרגלית ומטהו ביחש"מ

 

מאמץ חילי נוסף התבטא בכל מה שקשור בלבנון. - מאמץ זה לווה למרבית הצער, גם בקרבנות להזכיר לדוגמא, את אסון ה''ספארי'' – שיירה של ארבע משאיות ובהן חיילי חיל החימוש נעה על גשר צר העובר מעל נחל עיון בלבנון. מכונית תופת התפוצצה בסמוך לשיירה וגרמה להריגתם של 12 חימושניקים.

טוביה נאלץ לסיים את תפקידו במהלך של התפטרות.

ספור שהיה כך היה - בתום נסיעה מקצועית לארה''ב, כשחזר ארצה, קיבל מסגנו, אל''מ שמעון רוזנטל שיחת טלפון בה דווח על הכפפת חיל החימוש לר' אג''א (לאחר שהיה כפוף קודם לכן, לרמטכ''ל) במסגרת סיכום פ''א בין הרמטכ''ל, רא''ל משה לוי וסגנו, האלוף דן שומרון. טוביה מחא אצל הרמטכ''ל וביקש שההחלטה תוקפא עד לקיום דיון בנושא. לאחר שסירבו לקבל את בקשתו, הגיש מכתב התפטרות בטענה שההליך היה לא תקין מבחינת עבודה המטה בכך שההחלטה התקבלה בהעדר קחש''ר ובאי קיום דיון מוקדם. ניסיונות הרמטכ''ל ור' אג''א, האלוף חיים ארז לביטול מכתב ההתפטרות לא נענו על ידי טוביה.

 

הערכים , ההישגים וההדגשים המרכזיים של חיל החמוש בעיניו של תא''ל טוביה מרגלית

מקצוענות, מצוינות, וטיפוח כ''א אלה שלושת הנושאים אותם מציין טוביה בהקשר זה.

הצורך התמודדות עם מגוון כה גדול של ציוד וטכנולוגיות בתחום ה- Low tech  וה- High tech הציב לחיל אתגרים עצומים הן בפעילות הפתוח ההנדסי והן בפעילות האחזקה. הישגי החייל באו לידי ביטוי בזמינות יוצאת מהכלל של מערכות הנשק, הן בימ''חים בעקבות פתוח שיטת האחסנה היבשה ש''הצילה'' את חיל החמוש מקריסה והביאה לכך שעם הרבה פחות אנשים אפשר היה לבצע אחזקה מונעת בכמות ובמגוון כה רבים של ציוד והן בהפעלה מבצעית.

מפקדים, בעיקר בשריון, ידעו לציין בהערכה רבה את העובדה שבכל המלחמות והמבצעים, חיל החמוש תרם רבות למאמץ המלחמתי בכך שסיפק טנקים ומערכות נשק אחרות, תקינים ובאופן סימבולי הכפיל ושילש את כמותם לאחר שהכשיר את הציוד שנפגע או ניזוק במהלך הפעילות.

טיפוח המשאב האנושי היה מוטיב מרכזי בהתנהלותו של טוביה בכל תפקידיו, הדבר התבטא בעידוד האנשים ללמודים והשתלמויות בכל הרמות, בארץ ובחו''ל, בהנהגת תחרויות ופרסי עידוד, בפעילויות חברתיות כמו מסיבות וטיולים, בהשקעות רבות ביצירת איכות סביבתית, באיחולי מזל טוב לימי הולדת של מפקדים (קצינים ואזרחים) והעיקר, ביקורים תכופים בשטח, היווה אוזן קשבת לשיח קצינים וחיילים. בנוסף, ניהל מערכת קידום חילית בשיתוף מפקדים בכדי להביא לידי איזון זוויות ראיה שונות.

לסיכום, תרומתו של חיל החמוש בתקופת שרותו (כל התקופה) של תא''ל טוביה מרגלית, בסיוע התעשייה, היא לפתח מערכות נשק סופר מודרניות החל מטנק ה''מרכבה'' שפותח על ידי רפ''ט (רשות פתוח טנק שהוקמה במקחש''ר), הסבות של טנקים שהקפיצו את רמתם המבצעית בעלות יחסית נמוכה (הסבת טנקי הפטון לתצורה של מג''ח הכוללת שדרוג המנוע ושדרוג התותח, טנקי הצנטוריון בהם שודרגו המנוע, התותח ומערכת בקרת האש, הסבת טנקי T54 ו- T55 לתצורת ה''טירן'' שעיקרה החלפת תותח ה-100 מ''מ ל-105 מ''מ מערבי (על פרויקט זה היה טוביה מועמד לפרס בטחון ישראל), התקנת תותחים ומרגמות על שלדות טנקים במגמה לשפר דרסטית את ניידותם ומיגונם של אנשי הצוות (לדוגמה, תותח 90 מ''מ על זחל''ם שהיה פרויקט התכנון הראשון של טוביה בחיל החימוש או תותח 155 מ''מ על שלדת ''שרמן'' שזיכתה צוות של חיל החימוש בפרס בטחון ישראל).

בתחום האחזקה, ניתן לציין בגאווה רבה את ההישג של חיל החימוש במלחמת יום הכיפורים – השריון החל את המערכה עם כ-2,000 טנקים וסיים אותה עם מספר דומה של טנקים כאשר כל טנק תוקן בממוצע פעמיים במהלך המלחמה.

ראוי לסיים ביחסי הגומלין בין חיל החימוש והתעשייה הישראלית. בכל תפקידיו בחייל, נפגש טוביה עם מפעלי תעשייה ישראלים, אולם הדגש הוא בזיקה בין יחידת הבחינה עליה פיקד והתעשייה. לטענתו של טוביה ובכך מודים גם התעשיינים, חיל החימוש העלה באופן משמעותי את הרמה של התעשיה הישראלית תוך הצבת סטנדרטיים של איכות על פי תקנים צבאיים ואיפשר לה בכך להעמיד ציוד איכותי לרשות צה''ל וגם לייצא ציוד איכותי לחו''ל. בהקשר זה, כדאי לציין גם את העובדה שחיל החימוש הפך עם השנים למאגר כ''א מקצועי שסיפק לתעשייה עובדים בכל הרמות, החל מ''עובדי ריצפה'', דרך מנהלי עבודה וכלה במנהלים ומנכ''לים.

סיכום אישי

נהנתי מאוד לראיין את אבי, תא''ל טוביה מרגלית אבל עוד יותר נהניתי לפתוח פרספקטיבה רחבה על חיל החימוש ולהבין קצת יותר מהי התרומה העצומה שלו לביטחון ולכלכלת ישראל.

גאווה !!!

ליעד מרגלית, סא''ל

רע''ן   ניהול  הייצור

מש''א              7000

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סולימן יהודה ז שגב (שטנג) זאב ז

כניסת חברים

חברים online