בתחילת חודש אוקטובר 1968 גויס מנחם לצה"ל. נאמן לעקרונותיו היה מנחם חייל מסור ורע נאמן לחבריו-לנשק. בזכות מיומנותו המקצועית הוצב לחיל-החימוש, עבר קורסים בחיל, עלה לדרגת רב"ט ושימש כנהג של טנק-חילוץ. בתפקיד זה המשיך גם בשירות-מילואים תקופתי מדי-שנה. ביום פרוץ מלחמת יום-הכיפורים התייצב ביחידתו, נלחם ברמת-הגולן ולא שוחרר משירותו זה אלא כעבור 199 יום. בינתיים נשא מנחם לאישה את יונה והקים את ביתו, החם והמאושר, בקרית-חיים, בית שהיה תמיד פתוח גם לחברים. את פרנסתו עשה כנהג מונית בחיפה, ולקוחותיו ידעו להעריך את יחסו האדיב ואת נכונותו להגיש עזרה בכל מקום שנדרש. ביום ד' בתמוז תשל"ח (9.7.1978) נפל מנחם בעת שירות מילואים. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים, אחים ואחיות