.היכרותי האישית עם דני נמשכה משנת 1980 עם התמנותי למפקד המחלקה בה שירת
אהבתי לשוחח איתו, ושוחחנו רבות. לעתים היו לנו חילוקי דעות, אך מעולם לא גלש
הוויכוח בינינו מעבר לניסיון השכנוע וההבנה בצורה תרבותית מעוררת כבוד. בשנים
האחרונות, מאז פרוץ האינתיפאדה, עלתה בגדוד עקומת עומס ימי המילואים. דני שירת
.את מלוא מכסת ימי המילואים ומעולם לא נפקד מקומו. תמיד היה בין הראשונים
.במסגרת הצרכים הביטחוניים בשנה שעברה נשלח לשרת ביחידה מבצעית ברצועת עזה
דני התאהב ביחידה זו ומאז לא פסק ללחוץ עלי ולדרוש ממני לשולחו שוב לשרת באותה
יחידה. בשירותו בה הרגיש איך מתגלים יכולתו וכישרונותיו, ובה הצליח למצות את עצמו
עד תום. ביחידה זו שכה אהב נפגע דני ונפל. הורים, היו גאים בבנכם. שוש, היי גאה
בבעלך, ובנותיו- היו גאות באביכן. למענכן וביטחונכם ולמען המולדת והעצמאות מסר
.את חייו