דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

ארבעים ושמונה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 17/02/2016

תאריך האירוע: 2016-01-20

מספר צפיות: 3056


קשה להאמין איך שהזמן רץ , קשה אף יותר , להבין כמה זמן עבר . ואז פתאום , אתה פוגש מישהו מהעבר ואתה נזכר . יש אנשים שלא השתנו כלל , אותו חיוך , אותה שפת גוף ואותו הילוך . יש כאלה שתוכל לזהותם מאחור , מבלי לראות את פניהם . במפגשים כאלה אתה הופך לשחקן בסרט , אין הווה , רק עבר . וברקע מתנגנות לך בראש מנגינות ובדיחות ישנות , מאותו זמן בדיוק שבו נפגשתם בפעם האחרונה . לא פעם אני חושב על המושג אסוציאציה , אני גם לא חושב שמישהו בכלל יודע מי עושה שם סדר , במגירות הזיכרון . יש עוד הרבה מה לבדוק ולחקור , אך בינתיים נקבל בהכנעה את העובדה , שהמידע שבמוחנו ארוז בחבילות הגיוניות . למה אמרתי במוחנו  ? כי אני מזמן כבר לא מייחס ללב , את התכונות שיוחסו לו בעבר – לב אוהב , לב מרגיש או לב חושב .

באחד המערכונים של הגשש החיוור , גברי בנאי בתפקיד החולה , מסביר לשייקה לוי בתפקיד האבא הדואג , שהכליה היא רק פילטר . ואנחנו בסדנה בג'וליס החלפנו פילטרים , בלי מוסר כליות ובלי ייסורי מצפון , אנחנו רק מילאנו פקודות . אגב , הפקודות נכתבו אז בעט , על כרטיסי התיקון הצהובים . הוותיקים עוד זוכרים את המכונאי האזרח סוסנה , הוא למד לקרוא עברית , מקריאת כרטיסי התיקון .                                

בפעם הראשונה שהחליפו בניתוח , לב חולה , בלב תעשייתי מפלסטיק , מחקתי במוחי את שידעתי על תכונותיו ותפקודיו של הלב . לנו המכונאים יש דרך הגיונית ומעשית להגיע למסקנות. לא רק המנתחים , עם המסכות והכפפות, מבצעים מעקפים , גם אנחנו . כדי לבדוק אם מצת עובד , אנו מושכים חוט ומנטרלים אותו , משאבת דלק ? מנתקים את הצינור ומחברים אותו למיכל דלק חיצוני , וכן הלאה . אז אם החליפו לב חולה בתחליף מפלסטיק , והבן אדם קם  והולך , אני חותם על כרטיס התיקון .  פתאום נזכרתי במילואימניק אחד , שבא כבכול שנה , לחודש שמ"פ ( בצה"ל מאוד אוהבים ראשי תיבות ) , למי שלא מכיר – הצרוף הזה של האותיות, היה הסיוט של המילואימניקים העצמאיים , פירושו – שרות מילואים פעיל .

האיש הזה השאיר במוסך שלו בתל-אביב , את הפועלים ואת משאית הגרר והתייצב בסדנה . הוא כאן בדרום, ולבו במרכז , במוסך שלו בתל-אביב . בג'וליס היה נוהג של עבודה בקבלנות , זוג מכונאים במילואים שקיבלו זחל"ם או משאית , לביקורת תקופתית , היו עובדים מהר וטוב ( כמו במוסכים הפרטיים שלהם) , ומקבלים חופשה . המילואימניק הזה קיבל בבוקר זחל"ם לביקורת , בהפסקת שק"ם המנוע כבר היה על הרצפה , והמכונאי ניגש עם כרטיס התיקון , לאחראי המחלקה , כדי לקבל מנוע חדש . האחראי נבהל , הוא לא היה רגיל לקצב עבודה כזה . למה הוצאת את המנוע ? שאל האחראי , כתוב בכרטיס שהמנוע דופק , ענה המילואימניק . לא דופק , צעק האחראי , מנוע דומם . מה זה דומם ? אנחנו הסדירים ידענו , כול רכב שהבוחן לא הצליח להתניע , הוא כתב – מנוע דומם . עד שהלכנו לארוחת הצהריים , המנוע הדומם כבר הורכב חזרה בזחל"ם .

לא היה בצה"ל אפילו מנוע אחד שסירב לעבוד , בהתקרב אליו מכונאי וותיק כמו חברנו זה . מה אומר לכם , מצבר עזר ושני כבלים והמנוע עבד , אבל מה ? דפק . הדפיקה הזאת דפקה גם חודש מילואים , מי שלא רוצה להאמין , לא צריך , חודש שלם כעס האיש ולא עבד . בשחרור , הוא החזיר לאפסנאות , בגדי עבודה נקיים .

בשבוע שעבר הגיע למפגש החברים בעזריאלי , אחד הוותיקים . רק עכשיו נודע לו על המפגשים האלה , זכרתי אותו . הוא לא השתנה , אותו חיוך , אותה בלורית שיער . הבחור הוציא מכיסו תמונות מששת הימים בסיני , את אותן תמונות יש גם לי בבית , מה הפלא ? הרי אני צילמתי אותן . בפעם הבאה שניפגש , אזכיר לו לבחור את המערכון של    הגשש , על הבחור המראה תמונה של יצחק שדה , והוא מספר שהוא עמד אז מאחורי העץ בארבעים ושמונה . ברוב התמונות האלה מסיני , אין רואים אותי , כי הייתי הצלם . וזה לא קרה בארבעים ושמונה , אלא לפני ארבעים ושמונה שנים מהיום .

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים