דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

רנ''ג במילואים יוסי חיימוביץ - סיפורו של נגד חימוש מצויין ומקבל פרס חיים

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 26/03/2017

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 6134


רנ"ג יוסף חיימוביץ - סיפור שירותו המשמעותי

התגייסתי כעתודאי לחיל החימוש באוגוסט 1982. ביצעתי במשך 3 חודשים קורס מכונאי שוט בבה"ד 20 שבצריפין.

בנובמבר 1982 הוצבתי בגדוד 71 של חטיבה 188 המפוארת. כבר ביום הראשון להגעתי לגדוד כחייל חימוש צעיר, הגדוד עלה לתעסוקה מבצעית בלבנון. הוצבתי כמכונאי בפלוגה מ' של גדוד 71. למעשה בפעם הראשונה שהבנתי שהחוליה הטכנית של הפלוגה היא בורג מאוד חשוב במערך הגדודי בלי קשר לכל החילוצים ותיקוני הכלים בגיזרה, היה המשימה שקיבל הסמל הטכני שלי (עקיבא מלוך שממנו למעשה קיבלתי את כל ההשראה) להוביל את כל המובילים של הטנקים של הגדוד בפינוי הסופי של עליי והחמדון. הפינוי החל בלילה בקור של מתחת ל- 00 כשאני בכיפת המפקד והוא נוהג כל הלילה. כעבור כ- 8 חודשים קיבלתי את הפיקוד על החוליה הטכנית של פלוגה מ'.

במבצע לחילוצו של רון ארד, הוחלט להוריד חוליה חטיבתית על מנת שתתקן את הכלים של כל החטיבה בעת הצורך וקיבלתי את הכבוד להיות החוליה הטכנית הזו. לצערי הרבה צה"ל לא הצליח להחזיר את רון.

כסמל טכני שעבר ופקד למעשה בכל הפלוגות בגדוד והיה אחראי על המון מקרים וחילוצים של כלים (כמובן ביחד עם כל אנשי החוליות הטכניות שעם השנים הפכו למפקדי חוליות טכניות בגדוד והמשיכו את המורשת והתרומה המדהימה לחיל החימוש בפרט ולצה"ל בכלל).

אירוע  מעצב משירותי

באחד התעסוקות המבצעיות שביצע גדוד 71 בגזרת אוגדה 91, הייתה הפלוגה פרוסה בגזרה מאוד רחבה, מאביבים עד ראש הנקרה. אני כסמל טכני פלוגתי, הייתי ת.פ. קח"ש אוגדה 91. בפריסה הרחבה היו גם כמה מוצבים חוברים שבהם יש טנק 1 של הפלוגה שהיה מתחלף כל 3 ימים. מוצב כזה היה בינת ג'בייל. הדרך לבינת ג'בייל הייתה מרובה בעליות וירידות רבות והנסיעה הייתה על כבישים.

באחד הלילות אני מקבל קריאה בקשר מהמ"מ שבעליה האחרונה לפני המוצב אין לו היגויים בטנק. הגענו אל הכלי התקוע והתחלנו לעבוד כשמסביבנו מאבטחים אותנו חיילי גולני ואז לפתע נשמעים קולות ירי מסביב. זו הפעם הראשונה שבו עבדתי תחת אש והבנתי עוד יותר את משמעות חילוץ הכלי במהירות וכמה חשובים אנשי החימוש.

הקוריוז בסיפור הזה הוא שלאחר יומיים שהטנק היה בחזרה להחלפה בארץ אותו מ"מ באותה נקודה בדיוק נשבר לו הגלגל מתח.

בתעסוקה הזו למעשה קרה דבר ששינה את חיי לנצח. הפקידה שהייתה מדברת איתי בקשר כל היום ומקשרת ביני לבין קח"ש האוגדה, שמה ורד, הפכה ברבות הימים לאשתי שחיה אתי עד היום באושר.

מקרה מעצב נוסף

והכי משמעותי שקרה לי היה במוצב כאוכבה. חלק מהפלוגה שהייתה מוצבת במוצב כאוכבה. המוצב היה חוטף כל יום פצמ"רים ישירות מגבעה שהייתה מול המוצב. הוחלט שהטנקים שלנו יעלו על הגבעה וירחיקו את יורי הפצמ"רים אחורה. על מנת להפסיק את הירי לקראת המבצע בנינו חוליה טכנית ברשותו של הקח"ש, אני ועוד 2 אנשי חוליה למקרה ויהיו תקלות בכלים.

בסביבות הצהריים התקבלה החלטה לצאת למבצע; 3 טנקים ברשותו של יותם גדסי, המג"ד, התחילו לטפס לכיוון פסגת הגבעה (יש לציין שהעליה לגבעה הוא שביל צר ברוחב של טנק ומצידו הימני והשמאלי שדה מוקשים, הטנקים נסעו בשיירה). בזמן הטיפוס נשמעה לפתע פיצוץ עז ומהמוצב ראינו שבאחד הכלים עולה עשן – אחד הטנקים עלה על מוקש. מיד קיבלנו פקודה להגיע אל הכלי הפגוע. החוליה הטכנית ברשותו של הסמג"ד, הקח"ש, אני והחוליה הגיעו אל הכלי הפגוע.

כאן למעשה מתחילה הדרמה ואחד הזכרונות הכי לא נעימים שחקוקים לי בזכרון עד היום...

הגענו אל השיירה ונצמדנו אליה מאחור. דילגנו מטנק לטנק כי עדיין לא אושר לרדת מהכלים לקרקע עד שתסתיים בדיקה של הנדסה. הטנק האמצעי היה פגוע. לאחר שקיבלנו אישור לרדת לקרקע ולדרוך במקומות קרובים לטנק, ירדנו המג"ד – יותם גדסי, הסמג"ד, הקח"ש ואני. המתלה הימני נתלש ממקומו והתיישב על הזחל. ביקשתי מהקח"ש להביא לום על מנת שנוכל לשחרר את הזחל. לפתע נשמע פיצוץ עז שגרם למג"ד, סמג"ד ולי לעוף מההדף לתוך שדה המוקשים. הקח"ש כנראה הפעיל מוקש נעל ואיבד את רגלו.

אני אחסוך ממכם את המראות שחקוקים בזכרוני עד היום. באותו רגע לא היה לי הרבה זמן לחשוב, התעשתתי, עבדתי מתוך אינסטינקט וחשבתי קודם כל איך מחלצים את הקח"ש והכלי. הבנתי שאני צריך לתפוס את מקומו של הקח"ש באותם רגעים. לקח לנו זמן רב עד שהצלחנו להטיס את שאול הקח"ש לארץ.

בפיצוץ נפגע המג"ד באופן בינוני, אני והסמג"ד נפגענו מרסיסים אך למרות כל זאת המשכנו לחלץ את הטנק עוד מספר שעות ולהביא את הכלי למוצב חזרה. לא לכל אחד יוצא לעמוד בכיפה  ליד מפקד פצוע במשך שעות ולראות את תפקודו ההרואי וכל מה שהוא מבקש ממך זה לדאוג לתת לו מים כל הזמן. באותם רגעים, עם דמעות בעיניים ממה שקרה לקח"ש, הרגשתי גאווה אמיתית להיות איש חימוש בחיל מפואר שכזה וחייל בצה"ל בכלל.

הסבה למכונאי מרכבה 3

בשנות התשעים עברתי הסבה מקצועית ממכונאי שוט למכונאי מרכבה סימן 3 והייתה לי הזכות לקלוט את המרכבה סימן 3 הראשון בצה"ל בגדוד סדיר. תוך כדי הקליטה של הטנק בגדוד נתבקשתי על ידי הקח"ש לעזור למחסן החלפים של היחידה בניהול המחסן והבאת חלקים ליחידה. למעשה תפקדתי כמכונאי מרכבה במחסן. הקשר והידע שלי כמכונאי שיפרו את יכולתי במחסן עקב הכרת החלקים מקרוב.

שינוי מקצועי

באמצע שנות התשעים עקב התכנסות לתקנים הועמדה בפניי ברירה ע"י קח"ש אוגדה דאז, זכריה חי, או להמשיך בתור מכונאי או להיות אחראי ניהול מלאי במקצוע. החלטתי שמיציתי את עצמי בתור מכונאי והחלטתי לעבור הסבה לאחראי ניהול מלאי ולמעשה במקצוע זה סיימתי את שירותי בגדוד לאחר כ-20 שנה.

בשנת 2001 הגעתי ליחש"מ 651 כאחראי ניהול מלאי וקיבלתי את המינוי למסלול הרנ"ג. מכתב הפרידה של חבריי ביחש"מ מסכם למעשה את כל שנותיי בצה"ל בכלל ובחיל החימוש בפרט.

מכתב פרידה מחברי ביחש"מ

"השנה 2012 אתה מסכם שיחת חובה של 30 שנים שהחלו בשנת 1982 ומסתכם בסוף 2012. את דרכך המקצועית התחלת כמכונאי טנקים בגדוד 71 אשר גרם לך אז כבחור צעיר להבין את חשיבות החילוץ בעת הצורך. מנקודת הזמן ההיא והמציאות המחייבת דאז שינית את מקצועך ממכונאי לאחראי ניהול מלאי. זה היום שצה"ל בכלל וחיל החימוש בפרט זכו לממש כראוי את יכולתיך. שילוב זה, עם ההטמעה והיכולות ותוספת של מסירות לכל משימה, גרמה לך להיות שותף לחילוצו של של הנווט רון ארד וחילוץ טנק אשר עלה על מוקש, חילוץ אשר במהלכו נפצע הקח"ש הגדודי שלך. עם רוח קרב זה, חמוש באנרגיות חיוביות, הגעת ליחש"מ כנגד שאינו מכיר את תחום ניהול המלאי ומערכות המידע ביחש"מ. הוכחת לכולם שבנחישות, דבקות, יושר ואמינות ניתן ללמוד מהר ולהגיע לתוצאות ובדרכך המשכת להוביל את מחסן 8536 להישגים גבוהים ביותר. לראיה לכך, ראו בך בשנת 2006 מפקדיך כי ראוי אתה לפקד על המחסן הכי גדול ביחש"מ 7176, עליו פיקדת עד סוף שירותך. להיות שותף מלא ברה-ארגון שעבר המחסן. הרצון הבלתי פוסק שלך להעניק בא לידי ביטוי גם באנשיך. לא שכחת לחנוך נאמנה את חיילי המילואים שגויסו לשירות פעיל במחסן ואת חייליך שתמיד דאגת לכל בעיות הפרט.

בשנת 2010 הוכחת שוב כי אתה המוביל ובמערכת EPP, אותה מהר למדת, הראית שבזכות רצון, כושר התמדה, השקעה ולמידה בלתי פוסקת – כל אלו היו מתכון להצלחה ואיתו עזרת גם למחסנים אחרים ביחש"מ.

זכייה במפעל פרס חיים

באפריל 2011 זכית לכבוד בו זוכים לא רבים – פרס קחש"ר למפעל חיים על פועלך במשך 29 שנים לקידום צה"ל וחיל החימוש. ללא ספק הטבעת את חותמך בגדוד וביחש"מ, בחיל החימוש ובצה"ל כולו".

בסוף שירותי בצה"ל היה לי הכבוד לשרת ביחד עם בני הצעיר, עומר, באותו יחש"מ ולדאוג שבני הבכור, אלעד, ישרת כמכ"מניק של החיל החימוש בגדוד המפואר 299. שני בניי גרמו לי גאווה גדולה מאוד. כך למעשה סגרתי מעגל בחיל החימוש; אישה, בעל וילדים ששירתו בחיל החימוש המפואר.

לסיום

ברצוני להודות לכל המפקדים שליוו אותי לאורך השירות וגרמו לי להיות מה שהייתי. לכל מפקדי החיל לדורותיהם שהצליחו להפוך את חיל החימוש שבתחילת דרכו נחשבה לחיל אפור מאוד ולא יוקרתי ובזכות האנשים ומופלאים של החיל הצלחנו להעלות את קרנו של חיל החימוש בעיני רבים ולהפכו לאחד החילות המפוארים הצה"ל, אם לא המפואר שבהם. 

אולי בזכות הסיפורים שלי ושל עוד מאות כמוני יבינו האנשים שכתומכי לחימה אנחנו יותר קרובים ללוחמים מאשר לתומכים כי אין מקום שאליו תומך לחימה לא יגיע בזמן אמת.

 

 

תודה, יוסי

 

הערת העורך בנימה אישית- (ניסים קלו) בשנת 1983 לאחר סיום קורס חשמלאי שוט ג' שובצתי לגדוד 71 פלוגה ל'. הוטסתי מהטכני בחיפה לדמור בלבנון ומשם במשאית הספארי הובלנו להרי השוף. התחוללה שם מלחמה עזה בין הדרוזים לנוצרים.הנסיעה הייתה מפחידה ולוותה בקולות נפץ וירי, יוסי ישב לידי במשאית וחנך אותי וקלט אותי בגדוד. יוסי זכור לי כמכונאי נמרץ שעוזר ומוביל בכל. באחד הלילות יוסי העיר אותי לעזור להוציא מנוע לטנק, בחוץ ירד שלג וכפור. יוסי ניער אותי כמו שצריך ואמר שכולם עוזרים לכולם ולא חשוב אם אתה חשמלאי או מכונאי. יוסי לימד אותי איך להוציא מנוע שלוט ג' בשלג עז...

חיפוש מידע

כניסת חברים