סעדה ירון ז"ל

בן רינה ויהודה.

נולד ביום ה' בתמוז תשל"ה (14.6.1975) בהוד-השרון.

בן שני למשפחה בת שלושה ילדים.

ילד עליז ושובב, שסחף בשמחת החיים שבו את כל חבריו וידידיו. בילדותו בלט בסקרנותו הרבה. תמיד שאף להבין ולדעת את כל המתרחש סביבו.

ירון למד בבית-הספר היסודי "רעות" במגדיאל, בחטיבת הביניים "הראשונים" ובבית-הספר התיכון "מוסינזון", במגמת מכונאות-רכב.

לדברי מחנכו ירון בלט בין התלמידים האחרים. ראשון לכל פעילות חברתית, ביצע בשלמות את כל המוטל עליו. מסור מאוד לחבריו ולידידיו. כן נהג לעזור ולתמוך בקשישים, שהיו זקוקים לעזרה וידע להבחין במצוקתם של אחרים. וכל זאת ללא תמורה וללא ציפייה לתודה.

דאגתו ומסירותו להוריו היו אצלו כערך. הוא עזר הרבה לאביו במקום עבודתו וכן לאמו בעבודות הבית. ירון העריך במיוחד כל, שעשו הוריו למענו וערב גיוסו לצה"ל כתב לבני משפחתו: "...אני אומר לכם תודה והמון תודה על תמיכתכם ועזרתכם. חלק ניכר, שיצאתי בן-אדם למופת, זה בזכותכם..." ירון היה אמור להמשיך לימודיו במגמת מכונאות רכב, אך הוא העדיף להקדים גיוסו, במטרה לשרת עם חבריו.

בשלהי חודש אוקטובר 1993 גויס ירון לשרות חובה בצה"ל. הוא סיים בהצלחה את מסלול הטירונות, הוצב לחיל-החימוש ונשלח לבה"ד 20 לקורס מכונאי רכב.

ביום ו' בכסלו תשנ"ד (20.11.1993) נפל בעת מילוי תפקידו.

ירון ניספה בתאונת דרכים במהלך נסיעתו בדרך רמתיים בהוד-השרון כנוסע ולא כנהג.

הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בנוה-הדר.

הותיר אחריו הורים ושתי אחיות - ויקי ואורית.

בן שמונה עשרה היה ירון בנופלו.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "...בנכם היקר אמור היה לעבור קורס בבית-הספר לחימוש ולהצטרף למשפחת חיל-החימוש. כולנו- המפקדים והחיילים משתתפים אתכם בצערכם ובאבלכם...".

בני המשפחה הנציחו זכרו של ירון ברכישת פסנתר על שמו, דבר המעיד על אופיו השמח והעליז.

הפסנתר נתרם לבית הספר "מוסינזון" בו סיים את לימודיו.