קלדרון חיים (חי) ז"ל

חיים נולד ב- 11.8.50 כבן בכור למשה ואסתר קלדרון.

כילד היה חיים חייכן-מלא שמחת חיים,סקרן- הרפתקן ושובב.

והכי הכי אהב בעלי חיים שאותם אהב לאסוף ולגדל בחצר הבית ולהם אהב לדאוג ולהיות לחבר.

כילד מתבגר לאחר בר- המצוה הרגיש חיים אחריות כבן בכור לעזור בפרנסת המשפחה הוא למד ועבד וכבר כילד וכנער גילה את החריצות הרבה שהיתה טבועה בו.

הוא היה קם בשעות הבוקר המוקדמות עובד "בחלוקת עיתונים" ולאחר מכן היה מתארגן והולך ללמוד בבית הספר.

העבודה - והעשיה היתה בנשמתו והוא שילב אותה לאורך כל הדרך.

במלחמת יום הכיפורים חיים נקרא להשתתף בקרבות הקשים שהיו באזור התעלה וכשחזר מהמלחמה חזר כאדם בוגר יותר ועם נסיון חיים שגרם לו לראות את החיים מזויות אחרות.

חיים אהב טיולים בטבע, חברת אנשים, לצחוק והרבה.

חיים היה רגיש למצוקותיהם של אנשים ודאג לעזור כשהיה צריך.

חיים לא ידע לבקש עזרה לעצמו כשהיה צריך.

חיים האמין ביכולת שלו ובעצמו, גם כשהיה במצבים קשים- היה בלתי אפשרי לדלות ממנו ידע על מצוקותיו.

כששאלו אותו: מה נשמע חיים? היה מחייך את החיוך עם שתי הגומות, והיה אומר "על הכייפק" ובפנים נשאר עם הכאב.

בזמן המחלה הוא התמודד כמו גיבור אמיתי, לא רצה שהסביבה הקרובה תיפגע ממצבו ולכן נאבק והתמודד לבד עם המחלה בתקווה שהוא ינצח אותה.

חיים המשיך הלאה עד שנפל והתמוטט.

עד הרגע האחרון הוא לא הירפה. ואז כבר לא היה מנוס המחלה הכריעה וחרצה את גורלו.

חיים הבין שהחיים עומדים להגמר והוא עזב את החיים שותק- כואב- ונעלב

הותיר אחריו הורים משה ואסתר, שלוש אחיות רבקה, שרה ומלכה, אשה ורדה ושני ילדים איתי ועידו.

חיים אהב את החיים ואנחנו כולם אוהבים אותך, חושבים עליך ומתגעגעים מיקיצת הבוקר ועד שנת הלילה.

"תאוות ליבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז חיים" (מתוך ספר תהילים.(