שיק (למל) יעקב ז"ל

יעקב, בן אשר (אנשל) ורחל, נולד ביום י"ז בניסן תרפ"ב (15.4.1922) בטיסו פולגר אשר בהונגריה. בן למשפחת רבנים מפורסמים. חינוכו היה דתי (ב"חדר" וב"ישיבות") וכל ימי חייו היה נאמן לרוח זו. בשנת 1940 נלקח למחנה של עבודת כפיה, בתחילה בהונגריה ולאחר מכן ברוסיה, אשר שם נפל בשבי. תמיד היה נעים הליכות ומסור לחבריו ואף בהיותו במצוקה בתוך המחנה היה מחלק את פתו ובגדיו עם חבריו ולא אחת נשא על גבו את הנחשלים בשעת מסע ארוך. אחרי שחרורו מן השבי בשנת 1945 חזר להונגריה אך לא כדי להתחיל חייו מחדש, כי אם מתוך צפיה לחזרתם של שרידי משפחתו; אולם מהם חזר רק אחיו. היה בין הראשונים שעזבו את הונגריה ועברו לגרמניה כדי להצטרף לקבוצת מעפילים ובראשית 1946 הגיע לארץ. יצא לפתח תקוה ועד מהרה הסתגל לחיי הישוב. עבד עבודתו בהובלת משא בטנדר שלו וכן קבע עתים לתורה ובחלקו זה היה שמח. בראשית שנת 1948 התגייס לצה"ל ושירת בו כל זמן מלחמת-הקוממיות. במלחמה נפל אחיו היחיד צבי ז"ל ואת אבידתו זו כאב כל ימי חייו. בשנת 1953 עבר לגור בקרית מטלון שליד פתח תקוה. לפני ראשית מערכת סיני נקרא שוב לשירות וביום כ' בכסלו תשי"ז (23.11.1956) נפל בשעת מילוי תפקידו בעמדו על משמרתו באל עריש. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בפתח תקוה. הניח אשה, בן ובת.

בן 34 בנפלו.