אל"ם סלמן משה מפקד מחנה נתן בשנים 1995-1998
מאורעות מרכזיים בתקופה: מבצע "ענבי זעם"
אל"ם סלמן משה מונה למפקד יחש"ם דרום בין השנים 1995 ועד 1998.
בשנים אלו ידעה מדינת ישראל תקופה קשה וארוכה של פיגועי תופת שכוונו כלפי אזרחי וחיילי המדינה. לצד התגוננות והגברת מוכנות צבאית בשל המצב הבטיחוני במדינה. צה"ל בכלל והיחש"ם בפרט התכוננו לקראת תהליך רה הארגון ואיחוד מרכזי האחזקה החימושים.
בשנת 1995 אוחדה סדנת כרם שלום עם סדנת צאלים למרכז שרות לרק"ם ורכב, במהלך שנת 1996 התקיים מבצע ענבי זעם בגבול הצפון, במהלך המבצע היחש"ם סייע לפיקוד צפון בכיתות אחזקה, ובסבבי חטיבות הכוח לטנקים ומערכות בקרת האש האלקטרוניות. במהלך אותה שנה נקלט במערך טנק מרכבה סימן 3 ב"ז (ברק זוהר). יחש"ם דרום ופלוגת הרק"ם נערכו לקליטת הטכנולוגיה החדשה ע"י הסמכות מקצועיות לבעלי המקצוע.
לאור תהליך ריכוז כוחות האחזקה במתקנים מרחביים וניתוקם מיחידות השדה, גדל הצורך לשמור על מוכוונות מרכזי העבודה למתן שרות ליחידות. מטבע הדברים כאשר מרכז אחזקתי מושתת על תוכנית עבודה מיטשטש הקשר בין הדרג המאחזק לדרג השדה. לכן, במקביל לעשייה השוטפת, היה צורך בנורמת עבודה שתאחד שוב את קשרי האחזקה למול צורכי היחידות.
בתקופתו של אל"ם סלמן משה ביצע היחש"ם קפיצת מדרגה בתחום ניהול האיכות, יחש"ם דרום אימץ נורמת בקרה ומדידה מעולם האיכות הנקראת TQM, במסגרת נורמה זו שדרג היחש"ם את תהליכי העבודה והבקרה. תהליכי עבודה תועדו ותוקפו מחדש, נקבעו נורמות אחזקה ובוצעה מדידה למעקב אחר תפוקות תוכנית העבודה. תהליכים אלו ביססו את מעמדו של יחש"ם דרום כיחידה אחראית הלומדת ומתפתחת ארגונית לצד שמירה על מקצועיות.
כחלק מהשינוי והמהפך בתחום האיכות ביחש"ם, יחידות המרחב הוגדרו כלקוחות היחש"ם, וככאלה, נעשה כל מאמץ לשמרם ולענות על צורכיהם. היחש"ם כארגון הוגדר כמוכוון לקוח והגדיר רמות שרות יוצאות דופן בקנה מידה צה"לי. היחש"ם נדרש להגיע למיצוי יכולותיו המקצועיות על מנת לעמוד בתוכנית עבודה ובמתן שרות ליחידות המרחב.
לראשונה בוצע ביחש"ם מעקב סדור ומתועד אחר ביצוע תוכניות עבודה, נקבעו נורמות שרות בהכוונה לכשירות יחידות השדה והונחה התשתית העיקרית לתרבות ארגונית מודרנית. בתקופת כהונתו של אל"ם משה סלמן הפך היחש"ם לארגון צבאי לומד ומפותח המושתת על מערכת בקרה ומדידה מתקדמת. אבני היסוד שהונחו באותה התקופה ליוו את היחש"ם בהמשך הדרך באימוץ נורמות האיכות והבטיחות המתקדמות ואף בהפיכת היחש"ם לארגון בעל נורמות עבודה תעשייתיות.
במהלך שנת 1997 בוצע תרגיל יחש"ם רחב היקף במסגרתו תורגל היחש"ם עפ"י מתאר לחימה קיצון. בין יתר פלוגות היחש"ם שתורגלו תורגלה פלוגה ייעודית בתחום האופטיקה והאלקטרוניקה. במסגרת התרגיל הוזרמו כמויות גדולות של מכלולי בק"ש לתיקון בפלוגה.
משאיות וקרונות בק"ש פרקו את מכלולי הבק"ש התקול בהמוניהם במחסן הפלוגה ומחלקות האלקטרוניקה נדרשו לעבוד מסביב לשעון על מנת לעמוד בקצב התיקון הדרוש.
(3).png)
במסגרת התרגיל נבחן בפעם הראשונה תהליך עבודה צמוד כרטיס תיקון. עפ"י תהליך עבודה זה נדרש היה להזין את פרטי הצל"ם שנכנס לתיקון בטרם העברתו למחלקות לתיקון. תהליך זה גרם לצוואר בקבוק קריטי שהעמיד בסכנה את הצלחת התרגיל כולו. רף הלחץ בפלוגה הייעודית עלה והורגש עד מפקדת היחש"ם.
(2).png)
מפקד היחש"ם אל"ם סלמן משה הפגין רוח מנהיגות יוצאת דופן ובעיצומו של התרגיל כינס את כלל החיילים ונגדים של הפלוגה ושיחת עידוד ומוטיבציה.
אנשי הקבע שנכחו בשיחה מתארים: "אנשים נכנסו לשיחה עם ראש מורכן ותחושת כישלון ויצאו ממנה מחוזקים ומלאים מוטיבציה", "מפקד היחש"ם הציל את התרגיל בזכות שיחת המוטיבציה".
בחקר תקופתו של אל"ם סלמן משה כמפקד היחש"ם עלתה תמונה מעניינת הממחישה את גדולתו של מפקד היחש"ם, הדרג הבכיר ביחש"ם תאר תקופת עשייה מרובה, ניתוח תהליכי עבודה ואיכות מתקדמים ביחס לנורמות הנהוגות באותה התקופה. "הייתה הרגשה של עשייה תמידית בכל הכוח ובכל התחומים". הדרג הנמוך ביחש"ם, רצפת הייצור, חש תקופה שלווה שאפשרה ביצוע תוכנית עבודה ברמה גבוהה תוך העמקת מקצועיות והתפתחות אישית. תקופה זו בראיה היסטורית הייתה נקודת העוגן המקצועי של היחש"ם שאפשרה למקבלי ההחלטות בצבא לבחור ביחש"ם דרום לאחד תחתיו בהמשך את מרכזי האחזקה בערבה ובדרום.
ב- 1998 סיים אל"ם סלמן משה את תפקידו כמפקד היחש"ם, ובמקומו מונה לתפקיד מפקד היחש"ם אל"ם שחר קדשאי.