שמואל גויס לצה"ל במחצית פברואר 1965, והוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות נשלח לקורס-יסוד במקצועות הארטילריה, והשתלם בתפקידי איש צוות של תותח-שדה. אחרי-כן השתלם בקורס קשרי תותחנים, ושימש בתפקיד קשר באחד מגדודי השדה של החיל במשך תקופה מסוימת. לבסוף הועבר לחיל החימוש, ועבר הסבה כעובד סיכה, ובמקצוע זה שירת בצה"ל עד יום שחרורו מהשירות הסדיר. מייד לאחר השחרור החל לעבוד בחריצות, ולתכנן את עתידו. הוא לא הלך בטל אפילו יום אחד, והיה מוכן לעשות כל עבודה. תחילה למד את מקצוע ליטוש היהלומים, והחל עובד באחד המפעלים, אבל העבודה לא סיפקה אותו. אחרי-כן עבד בסבלות, ונהנה מהפעלת גופו המוצק והשרירי בעבודה זו, הדורשת כושר פיזי רב. בשנת 1970 הכיר את ירדנה, שעתידה הייתה להיות אשתו. הוא המתין לה בסבלנות עד שסיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון, ולאחר שגם היא מלאה חובת שנת שירות סדיר בצה"ל, נשא אותה לאישה. הזוג הצעיר נכנס לדירה שכורה, ושמוליק החל עובד כנהג משאית, כדי לחסוך כסף לקניית דירה משלהם. ואכן, לאחר כשנה של עבודה מאומצת ובעזרת הלוואות, הצליחו לרכוש דירה משלהם. באותה תקופה גם נולדה בתם בכורתם נורית