הוא התגאה בבנו ועקב בשמחה ובאושר אחר התפתחותו. במלחמת יום הכיפורים השתתפה
(יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973
הוזעק ליחידתו מבית הכנסת בו התפלל את תפילת יום הכיפורים ובעת נסיעתו ליחידתו
.נפל שמואל בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה
.השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן
.במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "בימים אלה אנו מתארגנים לתזוזה
,בקרוב נחזור ונחזיר את הציוד למחסנים, נפשוט את המדים ונחזור לבתינו. שמואל היקר
,זכרונו לברכה, לא חוזר אתנו ולא משתחרר. במלחמה קשה זו נתן את היקר מכל, את חייו
להגנת כולנו. עד עתה דחקנו בכוח את הכאב אל פינות חבויות בלב והמשכנו בעיסוקינו
הצבאיים, בשמירת הקווים ובכוננות מתמדת. עתה, כאשר השחרור נראה באופק פורץ הכאב
מחדש. המחשבה כי שמואל איננו איתנו, כי שוב לא נלחץ את ידו לפרידה, כי שוב לא נוכל
לומר לו: "להתראות במילואים הבאים, המחשבה הזו קשה, קשה מנשוא". בני משפחתו
הוציאו לאור חוברת לזכרו ובה דברי בני משפחה וידידים על דמותו; כמו כן השתתפו
בתרומת ספר תורה לזכרו ותרמו ארון לספרי קודש לבית-הכנסת "ישורון" בחיפה, וכן
.נכתב לזכרו ספר תורה שהוכנס לבית הכנסת "מאיר" ברוממה חיפה