לא נמצאו תוצאות. ניתן לחפש פרמטרים אחרים
.jpg)
לעמוד האישי באתר
פתח דבר - שנת 1974 לאחר מלחמת יום כיפור בו נחלה שיטת אחסנת הכן בסככות פתוחות או מתחת לכיפת השמיים כישלון חרוץ חיל החימוש מחפש פיתרון לאחסון הכלים בתנאים האידאלים ביותר כך שביום מלחמה הכלים יהיו כשירים ומוכנים. לאחר למידה ארוכה הוגדרה שיטת האחסנה היבשה והונחלה בצה"ל. במלחמת שלום הגליל בשנת 1982 הכלים הוצאו מהאחסנה היבשה למלחמה ובניגוד למלחמת יום כיפור רוב הכלים היו תקינים הניעו ויצאו למלחמה. דף זה יספר את סיפור מערך האחסנה בצה"ל בשנות השבעים והשמונים בעקבות מלחמת יום הכיפורים והכשל שבאחזקת הרק"ם וכלי הרכב בימ"חים, כפי שבא לידי ביטוי בימים הראשונים של המלחמה, הגיעו בחיל החימוש לתובנה בדבר ההכרח לשנות את שיטת ההחסנה בימ"חים ואת ארגונם. לקחי המלחמה קבעו שיש לשפר מהותית את רמת הזמינות ואמינות הציוד בימ"חים.עד מחצית שנות השבעים היתה האחזקה בימח"ים מבוססת על איחסון במחסנים או בסככות פתוחות, כאשר הציוד בחלקו, היה חשוף לפגעי מזג האוויר: לחות, חול ואבק. החסנה זו נקראה החסנת הכן והיא דרשה שגרת טיפולים בהתאם לציוד המאוחסן: בדרג א טיפול דו-שבועי, חודשי, ארבע-חודשי וטיפול שנתי. בדרג ב טיפול אחת לשנתיים וטיפול ג אחת לארבע שנים. בשיטה זו לא היו הטנקים מזוודים או מצויידים בכלי נשק, באמצעים, בהתקנים ובתחמושת, אלא היו ערומים, מגורזים ומלאי אבק ולכלוך, שהצטבר עליהם בזמן שהייתם בהחסנה. שגרת הטיפולים חייבה כוח אדם רב, שגדל עם הוספת כלים לצה"ל,הכרוכה בעלות כספית גבוהה. מכיוון, שבלאו הכי התמודדו בחיל עם מחסור בכוח האדם,נאלצו לוותר על חלקם של הטיפולים, ללא הצדקה טכנית ובכך הקריבו כשירות טכנית. החסנה בכיסויים תפורים לפי מידה בצמרת החיל החלה להתגבש בתחילת 1974 הבנה, שיש לבחון את החסנת הציוד באמצעים חדישים. הסיבות לכך כללו את הצורך המבצעי, שהכלים המאוחסנים ימצאובמצב כשיר וראוי ליציאה למלחמה. היה רצון לחסוך בעלויות של פעולות האחזקה וחלקי החילוף, שהתבלו במהירות בשיטת ההחסנה הישנה. בנוסף לכך הרי שבתקופה זו, ערב חתימת הסכמי הביניים עם מצרים, היה צורך למצוא פתרונות החסנה לקראת הפריסה החדשה,מבצע 'רמון' )ראה להלן,( כאשר ימ"חים חדשים, מחסנים וסככות טרם נבנו בכמות הנדרשת. למעשה, רעיונות לשינוי שיטת ההחסנה בימ"חים הועלו בשנים מוקדמות יותר ולראשונה בשנת ,1965 אך אלה לא מומשו לכדי תוכנית פעולה. ביוני 1972 נעשתה עבודת מטה בנדון, על ידי ענף השדה במקחש"ר ובאוגוסט אותה שנה על ידי ענף ארגון ושיטות באג"א. אך גם עבודות אלה לא בשלו לכדי תוכנית ממשית. בינואר 1974 הוכן במקחש"ר נמ"ט )נייר מטה,( על בסיס העבודות המוקדמות, שהישווה את שיטת ההחסנה שהיתה נהוגה באותה עת בצה"ל עם שיטת 'דריקלד' ,(DRICLAD) שהיתה נהוגה בצבאות בריטניה וגרמניה לאחסון רק"ם, כלי רכב, מטוסים, מכללים וכל ציוד אחר, לאור השלכות כלכליות. עיקרה של שיטת 'דריקלד,' שהיתה מכונה 'החסנה יבשה,' היה אחסון הציוד בשלמותו בתוך כיסוי .P.V.C הנסגר הרמטית, כאשר בתוכו כמות לחות מבוקרת וללא צורך בטיפול בתקופת ההחסנה. הטנקים מאוחסנים ללא המצברים, התחמושת או מנות הקרב. בקרת הלחות היחסית בתוך הכיסוי נשמרת בשתי שיטות: שיטת הספיחה, לפיה מוכנסים חומרים היגרוסקופיים לכיסוי, עליהם יש לפקח בהסתכלות מבעד לחלונות שקופים, או בהזרמת אוויר חם ויבש לכיסוי, באמצעות מייבש מיוחד. בשיטה זו ניתן לאחסן את הציוד בסככות או תחת כיפת השמים. בהשוואת העלויות עלה כי ניתן לחסוך בשעות המנוע, הסיכה, השמנים, כוח האדם, ההובלה וחלקי החילוף. לסיכום, המליץ הנמ"ט על כניסה הדרגתית לשיטת ההחסנה יבשה, תוך לימוד השיטה והפעלתה באופן ניסויי בימ"ח294. התנגדות לשיטת ההחסנה היבשה המגמה לכניסה לשיטת ההחסנה היבשה נתקלה בחששות לא מעטים ובחוסר אמון מצד קצינים בכירים בחיל החימוש. מביניהם היה מי שטען כי: "תנאי ההחסנה ושגרת הטיפולים בצל"ם מאוחסן, שנקבעו בהוראות קחש"ר, הוכיחו את עצמן במרוצת השנים וגם במלחמת יום הכיפורים" וכי: "אין תחליף לשיטת ההחסנה שהיתה נהוגה עד המלחמה295." או: "שמערכת הטיפולים הקיימת הוכיחה את עצמה כמוצדקת במלחמה האחרונה296." והיה מי שאמר כי: "שימוש באמצעים חדישים טומן בחובו סיכון של הבלתי ידוע בכל הקשור לטיבה ומידת אמינותה של ההגנה הניתנת לציוד." כן נמצאו מגרעות בשיטת 'דריקלד,' שהועלתה כאפשרות מתאימה. נטען, כי בשימוש בשיטה זו "זמן ההפשרה ]של הציוד[ הוא ארוך יחסית ומשך ההכנה ללחימה הוא ארוך." בנוסף: "הפשרות מרובות לאימונים פוגעות ביעילות ובכדאיות שיטת ההחסנה החדישה, כך שכניסה לשיטה מחייבת החלטה על אי הפשרה לפחות לתקופה ההופכת את השיטה לכדאית." היה גם מי שחשש כי השיטה תכשל ותגרום לנזק ולפגיעה בציוד וברק"ם היקר. עם כניסת החיל לשיטה החדשה התעוררה, גם בדרגי האחזקה בשטח, התנגדות כלפיה. האנשים חששו לאובדן עבודתם לאחר שהשיטה החדשה תוכיח את חוסר נחיצותם. דברים הגיעו עד כדי כך שהתגלו חבלות מכוונות בכיסויים וברוכסנים, על מנת שלחות תחדור פנימה ותחבל בניסוי297. יתכן והדברים לעיל נאמרו על מנת להגן על השיטה שהיתה קיימת, מתוך חשש שהפחתת הטיפולים בכלים תגרע מכושרם. אך נראה, כי בעיקר היה זה החשש וחוסר האמון בשינויים, שעלה מדבריהם של שוללי השיטה החדשה,כפי שקורה לא אחת, עם הכנסת שיטות עבודה חדשות בארגונים גדולים. בודקים את השיטה למרות האמור לעיל ולנוכח הצורך שהלך והחריף למצוא פתרון לבעיות אחסון כמויות צל"ם ניכרות בימ"חים ובעיקר רק"ם, הבינו בצמרת החיל כי יש למצוא שיטת החסנה שתחליף את השיטה הישנה. שיטה, שתשמור על הצל"ם ברמת זמינות מבצעית ואמינות טכנית גבוהה, תאפשר את הוצאת הכלים מהימ"חים במצב כשיר לקרב, כאשר הכלי מזווד במלואו ותוך כדי כך גם תחסוך עלויות וכוח אדם, באמצעות צמצום שגרות אחזקה וחסכון באמצעי האחסון. במרס 1974 הורה הקחש"ר, אלעזר ברק, לשגר משלחת לחו"ל ללימוד ובדיקת נושא ההחסנה בצבאות זרים על מנת שתמליץ על שיטות העשויות להתאים לצה"ל. המשלחת כללה את אהרון ברניר, בן עמי כהן, חיים אדמון ומיכאל אורן מחיל החימוש ומשה מלר מחיל השריון. המשלחת יצאה לדרך ביוני 1974 וביקרה בבריטניה, אצל שתי החברות שעסקו בנושא: חברת 'דריקלד' ו'-טום אנד סקוטני.' ביקרה בבסיסי החסנה לרכב ומכללים, שכבר אוחסנו בשיטת 'דריקלד' וביחידות טנקים שאיחסנו צל"ם, הן בשיטת 'דריקלד' והן בשיטות אחרות, כמו 'אירפלקס' ו'חניטה.' המשלחת ביקרה בשבדיה, אצל יצרני ציוד החסנה ובסיסי החסנה, בשוויץ, במפקדת מערך שימור ושיטות החסנה לרכב, במכון לשימור חלקי חילוף ובמחסן לאחסנת רכב ובגרמניה, ביחידות טנקים, הן של הצבא הגרמני והן של הצבא הבריטי שאוחסנו בשיטת 'דריקלד' ובשיטת 'טקסיקון' )השם המסחרי ל'תום אנד סקוטני,(' שאף היא שיטת החסנה יבשה בדומה לשיטת 'דריקלד,' בתוך 'שק שינה,' אלא שהכיסוי ניתן לפתיחה וסגירה רק בנקודות פתיחה וסגירה קבועות. חברי המשלחת המליצו על אימוץ ההחסנה היבשה לטנקים בלבד, עקב חוסר ניסיון באחסנת רכב ב, בשיטת 'שק שינה.' על פי שיטה זו עוטפים את הטנק בכיסוי .P.V.C התפור החסנה יבשה לטנק, בשיטת 'שק שינה' לפי מידה cover) .(tailored הכיסוי מורכב מיריעה תחתונה - רצפה, יריעה עליונה ושרוול לתותח, המחוברים ונסגרים באמצעות רוכסנים מיוחדים. ייבוש האוויר ושמירת לחות רצויה של 45-40 אחוזים בתוך הכיסוי למניעת יתר לחות או ייבוש מוגבר, מתבצעת באמצעות 'יבשן,' מייבש אוויר חשמלי, הפועל על עקרון הקרור או הספיחה הכימית. הציוד מאוחסן על משטח בטון, אספלט או קרקע מיושרת ומהודקת, עליה מונחים לבידי עץ, המחלקים את משקל הרק"ם/רכב ומקטינים את לחץ הקרקע299. חברי המשלחת טענו, כי אין מניעה טכנית לאחסן את הטנק על תחמושתו, מצבריו וסולר במיכלים. נושא 'המשיכה לאחור' של התותח נפתר על ידי הכנת שרוול מיוחד, שאיפשר את ביצוע 'המשיכה לאחור' ללא פתיחת הכיסוי. בדיעבד עלה, כי פעולת 'המשיכה לאחור' הפכה למיותרת, עקב תנאי ההחסנה היבשה והיא בוטלה. אמנם, טענו חברי המשלחת, כי אין ברשותם נתונים מדוייקים על החסכון בכוח האדם לאחזקת הטנקים בשיטת החסנה זו, אך ניתן להניח שהחסכון יהיה גדול. בבדיקת הכיסויים של שתי החברות, 'דריקלד' ו'טקסיקון' לא נמצאו הבדלים ניכרים בין שני הסוגים, אלא בסוגי הרוכסנים, ולכן החליטו לרכוש מאה כיסויים מכל חברה, לצורך ניסוי. באשר ל'יבשנים,' כל שלושת הסוגים שהיו בשוק הוכחו כטובים והוחלט לנסות שניים מהם: מתוצרת 'ווסטרן' ו'מונטרס.' בעקבות המלצות המשלחת ובטרם החלטה על יישום מלא של השיטה בכל הימ"חים, סוכם להיכנס לניסוי, שיקיף את סוגי הציוד השונים, בשלושה אזורי אקלים שונים בארץ: בדרום, במישור החוף ובצפון300. בסוף שנת 1974 החל ניסוי ההחסנה היבשה, בראשות מקחש"ר ובתיאום עם חיל התחזוקה שהיה אחראי על ההספקה. הוקמו צוותים וציוד מתאים הוזמן בחו"ל. הוראות נכתבו וצוותים תודרכו כיצד לתפעל את הציוד בשיטה החדשה, בימ"חים. בה"ד 20 אירגן בתחילת 1975 יום עיון לקח"שים אוגדתיים/חטיבתיים ולצוותי הבוחנים, להצגת השיטה. ארגון הימ"חים במקביל לתהליך זה התבצעה תוכנית רחבת היקף לבינוי ושיפור הימ"חים. בימ"חים נבנו מחסנים חדשים, במטרה להעביר אליהם את הציוד והרכב שאוחסן במקומות אחרים. כל זאת על מנת שהימ"חים ימלאו את ייעודם בעת מלחמה: כוננות לגיוס, לציוד ולהוצאת יחידות המילואים שבאחריות הימ"ח לשטח. בנוסף להקמת מחסנים החלו בהכנת תוכנית אבטחה ומיגון הימ"חים. זו כללה מיגון לחיילים בעת תקיפת מטוסים, הגנת נ"מ, תכנון גידור הימ"ח וצביעת המתקנים בצבעי הסוואה על מנת להקשות על זיהויים מהאוויר301. לאור תוצאות הוועדה, שמינתה מקחש"ר בנושא ניהול וארגון הימ"חים, תוצאות ששיקפו את מצבם הגרוע של הימ"חים, הוחלט לקיים ב1975- בבה"ד ,20 קורסים לנגדים ולמנהלי העבודה בימ"חים. נושאי הקורס כללו: מבוא לניהול וארגון העבודה, מדידת העבודה, שיפור שיטות העבודה, עקרונות מערכי האחסון והמלאי, ניהול כוח האדם, עקרונות מערכי המחשב וכדו.' אלה הועברו על ידי גורמים אזרחיים, מכיוון שבבה"ד 20 לא היה פוטנציאל הדרכה מתאים בנושא302. בשנת 1977 התברר כי לא היו קיימות עדיין פקודות מטכ"ל בנוגע להוצאת הטנקים מהימ"חים. כמו כן, שיש להכשיר את הסגל הסדיר של הימ"חים, לבצע את כל סוגי הפעולות הנדרשות להפשרת הכלים מהחסנה יבשה ולהוצאת הכלים מהסככות, בעת הצורך. בעקבות תרגיל, שבוצע ביולי 1977 לבחינת גיוס החיילים לימ"ח והוצאת הטנקים לשטחי ההתארגנות בחטיבה ,434 עלו מספר מסקנות ובהן: יש לתכנן את הוצאת הטנקים מהסככות עוד לפני הפשרתם מההחסנה יבשה, אל שטח ההתארגנות, שזמן הנסיעה אליו קצר וזאת, בשלבי הגיוס הראשונים. כך תושג מוכנות של יותר טנקים בפרק הזמן הראשון. כן הומלץ לבחון את שיפור הדרכים המשמשות לתנועת הטנקים ממקום האחסון ועד לשטח ההתארגנות, על מנת לקצר את משך הנסיעה. יש להחזיק מיכלי מים מלאים, שיוחלפו מידי מספר חודשים, בכל המקומות בהם מאוחסנים טנקים בהחסנה יבשה. כן הומלץ להמשיך ולבחון, תוך ביצוע תרגולים וניסויי דרך, את הוצאת הטנקים מהחסנה יבשה ורגילה לשטחי ההתארגנות, על מנת להגיע למודלים אופטימליים של הרכב כוח האדם וסדרי קדימויות בימ"חים בעלי נתונים שונים303. ב1978- הוקמה ועדה לבחינת המבנה, הארגון ותפעול ימ"ח חש"ן )חיל שריון( בהחסנה יבשה, זאת, בהוראת מפקד גי"ש ולקראת הרחבת ההחסנה בשיטת ההחסנה היבשה. לדעת חברי הוועדה, כבר באותו שלב, ניתן היה לראות כי שיטת ההחסנה היבשה הביאה תפנית חדה וחיובית בתחום ההחסנה והכוננות. בתחום הארגון המליצה הוועדה כי היחידה הבסיסית לאחסנת הרק"ם תהיה החטיבה. שני שלישים מטנקי החטיבה יימצאו בהחסנה יבשה והיתרה באחסנת הכן רגילה. בתחום הטכני המליצה הוועדה לקיים שגרת טיפולים כפי שהוגדרה לטנקים בהחסנה יבשה, אך לעדכנה מידי תקופה, לאור הניסיון שיצטבר. כן הומלץ כי הטנק שיוכנס להחסנה יבשה יהיה על כל תכולתו, כשהוא מוכן לקרב, למעט תחמושת רגישה )משיקולי בטיחות,( מים, נשק אישי וסוללות ניקל304. ב1983- הוציא אג"ם-מבצעים פקודה הדנה בכוננות לפיזור הימ"חים. הרקע לכך היו החששות, שהימ"ח, בהיותו מטרה אטרקטיבית לאויב, יהיה חשוף לפגיעת האויב בו בעיתוי קריטי, בעת גיוס והתייצבות, במטרה לגרום לנפגעים ולשבש את התארגנות היחידות. האיומים לימ"ח הוגדרו כטילי קרקע-קרקע, מטוסים, ארטילריה, קומנדו ופח"ע. מניתוח האיומים עלה שפיזור הימ"ח למרחק של 1,500 מטר ומעלה, יקטין בצורה משמעותית את כמות הנפגעים בעת תקיפתו. בעקבות זאת הוכנו לכל ימ"ח תוכניות, שיאפשרו הוצאת האמצעים העיקריים אל מחוץ לימ"ח תוך שמונה שעות מזמן פקודה, תוכניות שהוחל באותה עת בתכנונן ותרגולן. ניסויי ההחסנה היבשה בשנים 1977-1975 נערכו בחיל החימוש מספר ניסויים לבדיקת אמינות שיטת ההחסנה היבשה בימ"חים. הניסויים נערכו בפיקודים השונים והקיפו 111 טנקים ו81- נגמ"שים וזחל"מים. אחת לתקופה נערכו דיונים בנושא, בהם הועלו הבעיות שהתעוררו במהלך הניסויים ותוכנן המשך הפעילות. חשוב לציין, כי למרות שבתחילה נקבע כי הניסויים יתבצעו בטנקים בלבד, הרי שבפועל נערכו ניסויים גם בנגמ"שים, בזחל"מים ובמשאיות ריאו. מבין הטנקים נדגמו טנקי מגח, שוט, שוט-קל וטיראן. ניסויי ההחסנה נקבעו לפרקי זמן של עד שנה וכאמור, באזורים גיאוגרפיים שונים. במהלך הניסויים הוצאו הכלים בפרקי זמן שונים, מהכיסויים, נבחנו ונדגמו השמנים ופורקו המכללים, לצורך בדיקות במש"אות306. החסנה יבשה של צוקיות לאחר שהסתיימה תקופת הניסויים בהצלחה, נכנס הצבא לתוכנית עבודה מואצת, שכללה הכנסת כלים להחסנה יבשה בכלל יחידות צה"ל. הכנסת הכלים להחסנה חייבה את הכנתם, הקמת אתרי החסנה ורכש הציוד הנדרש, ולכן התמשכה התוכנית על פני מספר שנים. כך היו במרס 1978 - 405 טנקים בהחסנה יבשה ובמרס 1979 - 1,309 טנקים. התוכנית הושלמה עד סוף 307.1980 בתוך כך החלו לאחסן בשיטה זו מנועים, חלקי חילוף ותחמושת והמעניין ביותר, הועתקה השיטה לחיל האוויר לאחסנת מטוסי הכפיר, הסייקהוק והצוקית במערך ההדרכה של חיל האוויר בשיטת ההחסנה היבשה308. בשנת ,1983 לאחר שהשיטה נבחנה שוב ושוב והוכחה יעילותה, בנוסף לחסכון הכספי הרב ובמשאבי האנוש שלצידה, הוחלט להחיל את השיטה גם על כלי רכב ב וכלי נשק. כן החלו באותה שנה בהכנסת טנקי מרכבה סימן 1 להחסנה יבשה, ישירות מקווי היצור. חילוקי דעות בצמרת כבר בשנת 1976 ונוכח הצלחת הניסוי, המליץ האלוף משה פלד, מפקד גייסות השריון, שדחף לאמץ את השיטה, לקבל החלטה על מעבר לשיטת ההחסנה היבשה בימ"חים, בהיקף מלא בטנקים, למעט שרמן ותומ"תים. לדברי פלד, המעבר לשיטת ההחסנה היבשה יחסוך כ- 67 מיליון ל"י בשנה, עקב חסכון של שבע שעות מנוע לכל טנק, בשנה, שהיו מחויבות לפי שגרת הטיפולים בשיטה הישנה. בנוסף תחסוך השעטה החדשה כ900- בעלי מקצוע, תגדיל את הכוננות, עם זיווד הרק"ם ותקטין את היפגעות וסיכון הימ"ח בשל המיגון והפריסה, כן תקטן צריכת חלקי החילוף ויהיה חסכון בבינוי. פלד הציע לרכוש, לאלתר 2,370 ערכות החסנה ולהיכנס מיידית ליישום השיטה309. הקחש"ר, אלעזר ברק, היה זהיר הרבה יותר. לצד היתרונות המובהקים של השיטה, הוא ציין כי ישנן מספר אי וודאויות כמו, אמינות הציוד שאוחסן בשיטה זו, רמת הכוננות הכוללת של יחידות שאוחסנו בשיטה זו והשפעת ההפשרות התכופות על הציוד. רק ביצוע ניסוי יישומי בקנה מידה נרחב, יוכל לתת מענה לשאלות הפתוחות וזה טרם הסתיים. ברק הוסיף, כי באותה עת, ספטמבר ,1976 היו 217 כלים שונים בהחסנה יבשה במסגרת הניסוי ולמרות שהוא טרם הסתיים הרי "התעוררו מספר נקודות כבדות משקל, שיש להן השלכה על זמינות הטנקים ומשך הזמן הדרוש להפשרת היחידה." מבין הליקויים העיקריים ניתן היה למנות את התרוקנות מצברי החנקן, התרוקנות מיכלי האוויר הדחוס והרטבת המצברים. בנוסף הזכיר הקחש"ר, כי למרות שהניסוי בעיצומו, לא התקיימה עדיין ולו השתלמות מעשית אחת לצוותי הימ"חים בהפשרת הרק"ם המאוחסן, פעולה שממנה ניתן ללמוד גם על בעיות הכוננות הכרוכות בכך. ברק ערער על חישובי פלד באשר לחסכון הכספי. אמנם נכון, אמר, כי ייחסכו שעות מנוע וחלקי חילוף, אם כי בעלות נמוכה יותר משהציג זאת פלד, אלא שבתחום השקעות התשתית ועלות הציוד הדרוש להחסנה יבשה, יתכן ותהיה אף עליה. בסיכומו של דבר המליץ ברק להיכנס להחסנה יבשה "תוך בקרה מתמדת ומתמשכת ושמירת היד על הדופק, לאורך זמן310." בדיון שהתקיים בסוף ,1976 בהשתתפות ראש אג"ם, ראש אכ"א, סגן מפקד גי"ש, היועץ הכספי לרמטכ"ל, הקחש"ר וקצינים בכירים נוספים, הועלו ספקות רבים באשר לשיטה. אמנם, טענו רובם, כי השיטה רצויה ויש להרחיבה, אך אין לראות בה פתרון לכל בעיות האחזקה וכן גם לא חסכון משמעותי בכוח האדם. התומך העיקרי בשיטה היה נציג גי"ש, שהעלה את דברי מפקדו, משה פלד, כאמור לעיל311. בסוף 1977 הסתיים ניסוי ההחסנה היבשה, שכלל 172 טנקים, נגמ"שים ומשאיות, ביניהם מגח, שוט, טיראן, נגמ"שי ברדלס, זחל"מים ומשאיות ריאו, שאוחסנו בשיטה זו לתקופות של עד שנה. הכלים אוחסנו באתרים שונים ובפיזור גיאוגרפי, מרמת הגולן ועד סיני, במגמה לעמוד על ההשפעות על הרק"ם וציוד ההחסנה בתנאי אקלים שונים. עם הפשרת הרק"ם התגלו תקלות שנבעו מחוסר הקפדה בתהליך הכנסת הרק"ם להחסנה יבשה. תקלות אותן לא ניתן היה לגלות בעת ההחסנה, עקב הימצאות הטנק סגור ב'שק שינה' ותקלות שנגרמו עקב ההחסנה באוויר יבש. כשליש מהטנקים שהופשרו התגלו כבלתי כשירים בעת ההפשרה, בעיקר, עקב תקלות אשר לא הובחנו טרם ההחסנה. בנגמ"שים לא התגלו תקלות אופייניות ונגמ"שים שהוכנו כראוי לקראת ההחסנה, יצאו תקינים בעת ההפשרה. לא כך היה מצבם של הזחל"מים והמשאיות, בהם אובחנו תקלות של נזילות במשאבות בלמים וחוסר אוויר באופנים. בתחמושת לא נמצאו תקלות, בנשק ובאופטרוניקה לא נמצאו תקלות משמעותיות. לסיכום הוחלט לאשר את שיטת ההחסנה היבשה, ללא טיפולי ביניים לשנה נוספת. להאריך את הניסוי על 60 טנקים לתקופה נוספת של שנה. להקפיד הקפדה יתרה על הכנת הרק"ם המיועד להחסנה ולא לאחסן זחל"מים ומשאיות בהחסנה יבשה. סיכום זה התקבל על דעתו של סגן הרמטכ"ל, שאישר ביצוע החסנה לרק"ם לתקופה של שנתיים, ללא הפשרה312. במהלך השנים שלאחר מכן נמשכו ניסויי ההחסנה היבשה והוארכו משכי הזמן בהם אוחסנו הכלים ללא הפשרה. ההוכחה המעשית ליעילות השיטה ואמינותה התקבלה בשנת ,1982 עם פתיחת מלחמת של"ג, אז הופשר הצל"ם ומאות טנקים וכלי רכב יצאו מהימ"חים במצב של כוננות מלאה. ראש אג"א בתקופת מלחמת לבנון, האלוף יוחנן גור, הגדיר את שיטת ההחסנה היבשה כ"אחת התגליות הגדולות של המערכה בלבנון.... נראה כי הותיקים טרם התאוששו מן העובדה, שאפילו מנות הקרב היו מוכנות בטנקים, לא כל שכן הפגזים." גור הוסיף ואמר כי השיטה הוכיחה בתנאי חירום את מה שהוכח עוד קודם לכן בשלבי הניסויים. "דהיינו, שזו שיטה טובה ואמינה המאפשרת לצייד כוחות גדולים במינימום של זמן ובאפס תקלות כמעט." גור, בהשוותו את מצב הימ"חים במלחמת של"ג למצבם בפתיחת מלחמת יום כיפורים, אמר כי הכתם שדבק אז בימ"חים נמחק במלחמת לבנון. הימ"חים היו כשירים, מאורגנים ומסודרים. הכלים הוצאו מתחת ליריעות, הועלו על מובילים ונסעו, כאשר הצוותים שנסעו אחריהם באוטובוסים, הגיעו רעננים לחזית. מעבר ליצור בארץ ומכירה לצבאות זרים בתקופת הניסויים, עסק משרד הביטחון באמצעות מנה"ר, בביצוע מכרזים לקניית הכיסויים והיבשנים. במקביל, החלה מגמה ליצורם בארץ. לשם כך נרכש הידע מחברת 'תום אנד סקוטני,' שכן חברת 'דריקלד' סירבה לכך, מסיבות פוליטיות וכניעתה לחרם הערבי. הידע בתחום הכיסויים נמכר לחברת 'כימו-פלסט' שתפרה והלחימה אותם. את הידע ליצור חומר הגלם העבירו לחברת 'עוגן-פלסט,' שייצרה את היריעות עצמן. את הידע אודות היבשנים רכשו מחברת 'ווסט-אייר' הבריטית ולאחר מכן העבירו אותו לחברות 'אמקור,' 'אלקטרה' ו'אל אור,' שייצרו אותם בארץ. לאחר מספר שנים רכשה חברת 'אחיטדקס' את הידע מחברת 'דריקלד,' באמצעות מתווך והחלה אף היא לייצר את היריעות בארץ. למרות שהשיטה יובאה מחו"ל, הרי שבארץ נערכו בה שיפורים ושינויים. הבריטים, למשל, אחסנו רק טנקים ריקים ללא דלק או תחמושת. השבדים אחסנו בעיקר תחמושת. האמריקנים אחסנו את הטנקים במחסנים גדולים ובצפיפות רבה. בצה"ל מאחסנים את הטנקים בחוץ, תחת כיפת השמים ובמרווחי ביטחון. באופן זה ניתן להוציאם לקרב באופן מיידי. הפיתוח הישראלי של השיטה היה של זיווד מלא ומוכנות לקרב. הפיתוח הישראלי נמכר ושווק לצבאות זרים ובהם ניתן לציין את ארצות הברית, גרמניה, איטליה, צ'ילה, קולומביה, ברזיל, ועוד315. מהפך וחסכון אימוץ שיטת ההחסנה היבשה על ידי חיל החימוש, אם גם בזהירות ותוך כדי בקרות, הביא למהפכה גדולה בתחום האחזקה בימ"חים. הגדיל לומר טוביה מרגלית, הקחש"ר לאחר מלחמת של"ג, כי לולא נכנס החיל לשיטה זו, הוא היה קורס. הצלחת השיטה הצילה את החיל שסבל ממחסור בכוח אדם ואף חסכה משאבים כספיים רבים שנדרשו לשעות מנוע ושעות עבודה. הימ"חים תופעלו על ידי מספר קטן של חיילים שתפקידם היה לבדוק את שלמות הכיסויים ופעילות מדי הלחות. מחיר כיסוי לטנק עמד על כמה אלפי דולרים, אך, הסתבר כי הוא החזיק מעמד לפחות 12 שנה, למרות שההערכה הראשונית עמדה על חמש שנים בלבד. יותר מכל חשוב לציין את יתרונה הגדול של השיטה, באפשרה מוכנות מלאה ומיידית לקרב של הרק"ם, כלי הרכב, כלי הנשק, התחמושת ושאר הציוד הנדרש. החסנת מספר כלי רכב תחת יריעה אחת בתוך מבנה סגור תמונות משיטות אחסנה בשנות השמונים והתשעים
.png)
לעמוד האישי באתר
מלחמת העצמאות הנקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות ומלחמת תש"ח פרצה ב 30- בנובמבר 1947 . לאחר פרסום ההודעה על קבלת תכנית החלוקה של האו"ם יצאו ערביי ארץ ישראל למתקפה כנגד היישוב היהודי, במטרה למנוע את יישום התוכנית בשטח. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ניתנה ביום 14 במאי 1948 , יומו האחרון של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. הלחימה בפועל החלה כבר למחרת ההכרזה כאשר פלשו לארץ צבאות סדירים של מדינות ערב חברות הליגה הערבית. יריית הפתיחה של מלחמה נחשבת כהתקפה על אוטובוס 2049 של חברת " אגד" ב 30- בנובמבר, מתקפה בה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס היהודים.הלחימה הסתיימה בינואר 1949 , אך הסתיימה באופן רשמי רק ב 20- ביולי 1949 בהסכמי שביתת הנשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה. חיל החימוש במלחמת העצמאות מספר גורמי חימוש, שכונו באותה התקופה "שירותים" החלו מתלכדים עד שהתגבשו והפכו לחיל החימוש תחומי השירות של אותם גורמים היו שירות חימוש, שירות תחבורה ושירות משוריינים. בתחילה היו שירותי החימוש והתחבורה כפופים לאג"א ושירות המשוריינים היה כפוף למטה הכללי – אג"מ. את תחילת שירות החימוש ניתן לחלק לשלוש תקופות. תקופת ההקמה בין ינואר לאפריל 1948 , תקופת התנופה בין אפריל לדצמבר 1948 והתקופה מינואר 1949 עד דצמבר 1949 בה כווצה המערכת הלוגיסטית כתוצאה מהחלטה הממשלה לצמצם את הצבא ולהפוך אותו ברובו לצבא מילואים. בנובמבר 1948 נוסחו לראשונה משימות שירות עבור המערך הנפרס. תורת חימוש מוגבלת זו כללה את שבע המשימות הבאות: 1 . לספק לצבא ציוד חימוש הכולל נשק קל ובינוני, מטולים, תותחים ומרגמות כבדות ומכשירים מדויקים. 2 . לארגן ולבצע את התיקונים הדרושים להבטחת שימוש יעיל בחימוש שיסופק. 3 . להעביר לצבא הוראות טכניות לשימוש ולטיפול בכלים ובאמצעים שיסופקו. 4 . לחקור מגרעות, לבצע ניסויים להציע שינויים באמצעים אלה. 5 . לספק חלפים, כלי עבודה וחומרי ניקוי לנשקים ולאחראים על הטיפול בנשק. 6 . לבחון אמצעי לחימה חדשים הנכנסים לשימוש בצבא, הן מייבוא ומתוצרת מקומית. 7 . להדריך ולהכשיר בעלי מקצוע בהתאם לתפקידי השירות. מאז אותם ימים הספיק החיל להתרחב, להגדיל את מבחר השירות שהוא נותן ואת הציודים שבו הוא מטפל, אך ניתן לראות בשבע ההוראות הללו את הבסיס לחיל החימוש אותו אנו מכירים היום. חיל החימוש אחראי באופן מקיף לחימוש בצה"ל ולתפעולו ולתחזוקתו של ציוד זה. לחיל סמכות לבצע תיקונים נדרשים בכל דרג והוא מוביל ניסיונות שיפור ושדרוג של אמצעים קיימים או חדשים המגיעים מהארץ ומחוצה לה. הקמת חיל הטכנאים בשנת 1948 קיבל אגף האפסנאות , אג"א שש משימות עיקריות מהמטכ"ל: "הספקת כלכלה וציוד, הספקת חימוש, הספקת אמצעי תחבורה והובלות, אחסון ודואר צבאי". בהתאם להנחיה זו, הקימו באג"א מערכת לוגיסטית שכללה את השירותים הבאים: •שירות ציוד והספקה אשר עסק באספקת מזון ובאפסנאות כללית. •שירות תחבורה שמטרתו לספק את כל צרכי הצבא בהובלה, באחזקת רכבים ובבנייתם ולהיות אחראים לקנייה, לגיוס ולהשגת רכבים, דלק וחלפים. •שירות חימוש אשר נועד לאחסן, לתקן ולספק לצבא נשקים ותחמושת מוכנים לפעילות מבצעית •שירות אחסון שבאחריותו הקמה ותחזוקה של בסיסי צה"ל •שירות בהמות משא ורכיבה - כיום שירות זה עשוי להישמע מגוחך, אך באותן שנים כלל הצבא משק בהמות משא שהיוו חלק חשוב מפעולת החיל. תחת אחריות זו היו גם הכלבים הצה"ליים. •שירות דואר צבאי בשנת 1948 יכלה מפקדת ההגנה לחמש רק אחד מכל ארבעה חברים בארגון באמצעות מגוון רחב של רובים מתוצרת בריטית, קנדית, גרמנית, איטלקית וצרפתית. פריצת הדרך המשמעותית בתחום הייתה כאשר החלה תע"ש לייצר,בהיקף גדול, את תת-המקלע סטן ותחמושת כדורי 9 מ"מ שהיו דרושים לנשק. החל מפברואר 1948 כבר היו בידי חברי ארגון ההגנה מאות תתי-מקלע וקצב הייצור רק הלך וגדל. עד לחודש אוגוסט של אותה שנה ייוצרו מעל 16,000 תתי-מקלע והחיל שימוש כמרכיב מפתח בהפצת הנשק והתחמושת, תוך מתן תשומת לב קפדנית לתחזוקה ולאחסון נכונים של הנשק. באותה שנה קלט צה"ל מגוון רחב של כלי נשק כבדים, ביניהם תותחי 20 מ"מ ותותחי שדה מסוג הוביצר 65 מ"מ. אף כי כלי הנשק היו לרוב באיכות טובה, התחמשות שנלוותה אליהם הייתה באיכות ירודה ובמקרים רבים היוותה סכנה ממשית למשתמשים בה. שירות החימוש של החייל היה אחראי לבדיקה, לתיקון ולפסילה של התחמושת הפגומה ומנע בעבודתו פגיעות עתידיות רבות לכוחותינו. ***מתוך ספר חיל הטנ"א - מסע מורשת בציר הזמן
.png)
לעמוד האישי באתר
קצין חימוש ראשי בשנים 1954-1962 , 1965-1966 אלוף עמוס חורב מונה לקצין החימוש הראשי בנובמבר 1954 ושירת בתפקיד זה עד אוגוסט 1966 , עם הפסקה של שנתיים לצורך לימודים מתקדמים בארה"ב. האלוף חורב היה מראשוני הפלמ"ח שאל כוחותיו הצטרף בשנת 1941. הוא שירת כמפקד פלוגה ו' בשנת 1945 ומפקד פלוגה ח' ב 1946. לאחר מכן שירת כסמג"ד הפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים במלחמת השחרור ובגילוי ופריצת " דרך בורמה". לאחר מכן שירת כעוזרו של קצין המבצעים בחזית הדרום באותם ימים – יצחק רבין. חורב הקים את מחלקת אמצעי הלחימה במטכ"ל והוביל אותה משנת 1953 עד שמונה לקצין חימוש ראשי בנובמבר 1954 . הוא שירת בתפקיד זה עד שמונה לראש אג"א במטכ"ל בשנת 1968. בסוף שנת 1972 מונה חורב למדען הראשי של מערכת הביטחון ובשנת 1973 פרש מצה"ל, אך המשיך לשרת את מערכת הביטחון בתפקידים שונים. האלוף חורב פיתח והרחיב את תחומי הפעילות של החיל ופעל רבות להעלאת רמתו המקצועית, רמה שהביאה לביסוס מעמדו החשוב בצה"ל. הוא היה אחראי לפיתוח מערכות נשק וארטילריה מתקדמות לאותן תקופה ולניוד מרגמה 120 על גבי זחל"ם, פיתוח אשר זיכה את חיל החימוש בפרס ביטחון ישראל בשנת 1962.
לעמוד האישי באתר
כתובת דואר אלקטרוני Idandegani@gmail.com תאריך גיוס לצה"ל - 13/10/2004 תאריך שחרור מצה"ל - 31/12/2021 מצב משפחתי - רווק כתובת מגורים - יהוד הקורס שביצעת - מכונאות רכב השנה בה הוכשרת בבה"ד 2004 התפקיד הראשון בצה"ל - מדריך מכונאות רכב בבה"ד 20 התפקיד השני שביצעת בצה"ל קח״ש גדוד מה עשית בתפקידך השלישי - ע.קח״ש חטיבה תפקידים נוספים שביצעת במהלך שירותך - קח״ש חטיבה כיצד אתה מסכם את שירותך הצבאי ? - למדתי המון על עצמי, נהנתי, חשתי גאווה, זכיתי בסיפוק אדיר לצד כישלונות וחוויות לכל החיים הסיפור של עידן כפי שנשלח על ידו רקע משפחתי - דור שלישי לניצולי שואה ובן להורים קצינים בצה"ל לשעבר. אמא הייתה מנהלת שיווק בהייטק הישראלי בתחום הצבאי והאזרחי (אלביט ותדיראן קשר), אבא היה מנהל מכירות בתחום האזרחי. 2004 – 2005 מדריך אוטוטרוניקה. בבה"ד 20, בצריפין. פיקוד והדרכה של טירונים במקצועות חשמל ומכונאות הרכב הצבאי ופיקוד על כ- 30 חיילים. מפקדים מרכזיים איציק ועקנין ואבי בן יתח 2006 קורס קצינים בבה"ד 1 והשלמה חילית בבה"ד 20 2005 – 2006 קמב"ץ חימוש אוגדה 36, ברמת הגולן. השתתפות במלחמת לבנון השנייה. קבלת דרגת סג"מ. ניהול ותיאום המשימות של יחידות האוגדה בשגרה ובמלחמת לבנון השנייה. 2006 – 2007 קמב"ץ (קצין מבצעים) ביחידת חימוש מרחבית, בפיקוד צפון. קבלת דרגת סגן. ניהול ותיאום משימות של הפלוגות ביחידה המרחבית, בדגש על תחום האבטחה והפקודות לחרום. מפקד רונן אדרי 2007 – 2008 מפקד מחלקת החימוש בגדוד מודיעין שדה (מוד"ש), בגבול לבנון. ניהול מחלקת החימוש הגדודית הייחודית לאחזקת אמצעי מודיעין השדה בגבול לבנון ופיקוד על כ- 20 חיילים. 2008 – 2009 קח"ש גדוד הקשר הארצי 376 הפועל בכל חלקי הארץ. השתתפות במבצע "עופרת יצוקה", בעוטף עזה. ניהול מחלקת חימוש גדודית ייחודית לאחזקת אמצעי הקשר בפריסה ארצית, תוך השתתפות באימונים ותרגילים ופיקוד על כ- 30 חיילים. 2009 – 2010 קח"ש גדוד נ"מ 947, חיל האוויר שותף בהקמת גדוד "כיפת ברזל". במסגרת תפקידי אחראי על תפיסת קו מבצעי בגבול לבנון, מבצוע, הסבה והטמעת פרוייקט "כיפת ברזל", ניהול מחלקת חימוש גדודית ופיקוד על כ- 30 חיילים. קבלת דרגת סרן. 2010 – 2012 ע' קח"ש חטיבה מרחבית "ברעם" 300 בפיקוד צפון, בגבול לבנון. ניהול אגף החימוש בחטיבה, הכולל הכנת דו"חות כשירות, קביעת יעדים, מדדים לביצוע ותוכנית עבודה ופיקוד על כ- 30 חיילים. שנה תחת פיקודו של לירן יחזקאל ושנה תחת פיקודו של דניאל פז. משלחת צה"ל לפולין - "עדים במדים" 2010 קכ"ו צוות 1 מערך נ"מ 2012 – 2014 תוכנית שירות לימודים אקדמאים. במסגרת הצטיינות בשירות קבע. במסגרת הלימודים השתתפות במבצע "צוק איתן" – ע' קח"ש חטיבת שיריון 188, בבארי בעוטף עזה. ניהול תא האחזקה בלחימה בחטיבת השיריון הכולל מעקב אחר כלל התקלות, החלפים הנדרשים, תאום כוחות האחזקה והאמצעים הנדרשים. השתתפות במבצע "עמוד ענן" – קח"ש גדוד מילואים, בעוטף עזה. ניהול מחלקת חימוש גדודית במילואים, הכנתה המבצעית לכניסה להתקפה ברצועת עזה ופיקוד על כ- 20 חיילים. 2014 – 2016 קח"ש (קצין חימוש) חטיבת מילואים 228 בפיקוד צפון. קבלת דרגת רס"ן. קצין מטה בתחום האחזקה, אחראי על שמירת יחידת המילואים בכשירות ומוכנות למלחמה. מפקד על כ- 35 חיילים בסדיר, נגדים בקבע ואזרחים עובדי צה"ל. מתוקף התפקיד, אחראי על ביצוע טיפולים ותיקונים לאמצעי לחימה, הכשרות ואימונים לאוכלוסיית המילואים לביצוע תרגילים לתרחישי מלחמה שונים. כמו-כן, ביצוע ממושך להעברת היחידה למחנה אחר, כולל תכנון השטח, הבינוי והלוגיסטיקה. קבלת פרס יחידה מצטיינת בפיקוד צפון 2016. 2016 – 2018 מפקד פלוגה בסדנת "צנובר", ברמת הגולן. מפקד בסיס ויחידה, האחראית על ביצוע טיפולים ותיקונים לכשירות אמצעי לחימה לביטחון שוטף ואימונים בכל גיזרת רמת הגולן, בגבול סוריה. מפקד על כ- 160 חיילים בסדיר, נגדים בקבע ואזרחים עובדי צה"ל. מתוקף תפקידי, הנני אחראי לניהול ובקרה בתחומים רבים ומגוונים, כגון: כוח-אדם, תקציבים, חלפים (בשווי כ- 10 מיליון ₪), חומרים, אבטחה, בטיחות, אפסנאות, חדר-אוכל ובניית לוח-זמנים לשמירת שיגרה צבאית תקינה. קבלת תעודת הוקרה על אימוני חילוץ כבד בפיקוד צפון 2017. 2018 – 2019 קצין טכנולוגיה ואחזקה, בסיירת מטכ"ל. פיקוד על מחלקה לאחזקת אמצעים מיוחדים ביחידה ועוד. 2019 – 2020 מפקד פלוגה בסדנת משמר הנגב של מרכז הובלה. ניהול כוח-אדם, תשתיות אחזקה, מחסן חלפים, תקציבי יחידה לטובת ביצוע טיפולים יזומים ותיקונים מזדמנים לרכבי משא כבד, הכוללים בעיקר משאיות ראשי-גורר ונגררים מובילי-טנקים. 2020-2021 קט"א צפון פיקוד העורף לתמונות נוספות מצה"ל מוזמנים לבקר בדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/degani/photos קורסים בצה”ל: קורס קצין טכנולוגיה ואחזקה חטיבתי קורס מפקדי פלוגות אחזקה ובתי-מלאכה קורס אג"מ פו"מ (פיקוד ומטה) לדרג הרס"ן קורס ייעוד וייחוד לדרגת רס"ן קורס קצין חימוש מתקדם קורס קצין חימוש גדוד ליבה קורס קצינים (קק"צ) "מעוז" קורס חשמלאי רכב קורס טכנאי רגל-עץ יאגי קורס מפקדים להדרכה קורס מכונאי רכב טירונות רובאי 02 השתלמויות בצה"ל: עורך מיבדק פנימי (באירגון) הבטחת איכות בסיס תקשורת בינאישית מצבי לחץ ושחיקה מיחשוב אישי איכות מערכות משולבות פיתרון בעיות וקבלת החלטות קצין שיפוט בכיר בדין משמעתי סידרת יעוד וייחוד הכשרה למיוני מיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) השכלה: 2019 בוגר תואר שני במינהל עסקים, במרכז האקדמי פרס, רחובות. 2019 תעודת הסמכה ברמת מומחה במשאבי-אנוש. 2014 בוגר תואר ראשון במינהל – לוגיסטיקה וכלכלה, באוניברסיטת בר-אילן. 2004 בוגר תיכון מקיף יהוד, במגמת רובוטיקה ופיסיקה – תעודת בגרות מלאה. 2004 בוגר קורס מדריכי כדורסל, במכון וינגייט לחינוך גופני וספורט. תמונות נוספות מהשירות
לעמוד האישי באתר
.jpg)
לעמוד האישי באתר
מספר הטלפון שלי - 0529271400 | כתובת תיבת דואר אלקטרוני שלי -bargig7100@gmail.com התגייסתי לצה"ל בשנת -1970 | השתחררתי מצה"ל בתאריך - 2/9/1991 מצבי המשפחתי - נשוי+3 | אני גר בעיר - פתח תקווה שם היחידה בה שירתתי בתפקידי האחרון - מקחש"ר התפקיד הראשון שביצעתי בצה"ל מתכנן בענף רכב -מדור רכב תובלתי במקחש"ר משך זמן ביצוע תפקיד ראשון -1970-1972 ספר לנו על התפקיד הראשון שלך - שנתיים ההייתי בתפקיד. רמ"ד היה רס"ן אריה יערי ז"ל..ועוזרו היה סרן בן ארי שמואל. אני הייתי העוזר של סגן אמיר זיו אב התפקיד השני אותו ביצעתי בצה"ל קצין חמוש גדוד צליחה 630 אודות התפקיד השני - חצי שנה. בתפקיד זה ארגנו את הדוברות שצלחו את התעלה במלחמת יום הכיפורים. לצערי אחי הצעיר הרצל ג'ורג' נהרג במלחמה ונאצתי לעזוב את הגדוד בכדי לתמוך במשפחתי הגדולה. מלחמת יום הכיפורים-קציני ענף רכב שבאו לעזור. ברקע דוברה - יעקב בר התפקיד השלישי שביצעתי בצה"ל במש"א 7100 עוזר מפקד ב"מ אחזקה וראש צוות ייצור חוץ סיפור התפקיד שביצעתי - 6 שנים שמות חברים שאני זוכר מהתפקיד- תא"ל יהודה אדמון. תא"ל מיכל דיג תא"ל בן בסט. תא"ל נחמן לוינגר. תפקידים נוספים שביצעתי רס"ן - רל"ש קחש"ר, 4 שנים מ 1984-1988. סא"ל - רע"נ קד"צ 1988-1989 רע"נ הדרכה במקחש"ר 1989-1991 משנת 1993 עד 2016 שירתתי במילואים כקצין קשר למשפחות שכולות לסיכום - שירתתי בחיל 45 שנים. 22 שנים בסדיר והשתחררתי בדרגת סא"ל ו 23 שנים כאזרח עובד צה"ל במש"א 7100 בתפקיד עוזר רע"נ משאבי אנוש וארגון. בשנת 2016 שיצאתי לגמלאות חשוב לי להוסיף כי - כל -3 בנותיי שרתו בחיל החמוש והצעירה משרתת עד היום במש"א 7000 כמנהלת משאבי אנוש במפעל המכללים. חיל החימוש היה עבורי - החיל שעיצב את דמותי וקידם אותי בחיי .
לעמוד האישי באתר
רס"ן פלומנבוים פז ז"ל בן רינה ונחום נפל ב - ה' בשבט תשע"ד, 6/1/2014 שרת בחיל החימוש התגורר בחדרה בן 30 בנופלו הותיר : הורים ואח - עמית
לעמוד האישי באתר
טוראי אטיאס עדן ז"ל בן אליה ועמיר נפל בעת מילוי תפקידו י' בכסלו תשע"ד 13/11/2013 התגורר בנצרת עלית בן 18 בנופלו
לעמוד האישי באתר
רב"ט גבריאל ניר ז"ל בן דורית ויורם נולד בקרית מוצקין התגייס ביוני 2011 נפל בעת מילוי תפקידו כ"ד בתמוז תשע"ג 2/7/2013 שירת באגד ארטילרי 7338 התגורר בקרית מוצקין בן 20 במותו הותיר הורים ואחות ניר גבריאל, בן דורית ויורם, נולד בי"ט בחשוון התשנ"ד (3.11.1993) בקרית מוצקין שם למד בבית הספר היסודי ע"ש בגין והמשיך בלימודיו התיכוניים בבית הספר אורט במגמת תכנות מחשבים. המחנכת ביסודי, יעל וינברג קראה לו "נירוש" כמו שמשפחתו קראה לו בבית ואהבה את הביישנות שלו והרגישות. בתיכון, המחנכת שוש דביר תמיד אמרה שניר כל הזמן מחייך ולא משנה אם היו רגעים של כעס, הוא תמיד חייך והראה לעולם שהכול טוב בעולם הזה. ניר התגייס לצה"ל ב-10.6.2012, ביצע טירונות ולאחריה קורס חשמלאי רכב בבה"ד 20. במהלך הקורס רומם את רוחם של החיילים בסביבתו אשר הגיעו ללא מוטיבציה, חיזק אותם, עזר להם במהלך כל הקורס ואמר להם לחייך כל הזמן, גם אם מישהו כועס עליך תצחק. גם אם לא היו מרוצים מהתפקיד שקיבלו בצבא עודד אותם ניר לקבל זאת ברוח טובה ולסיים את הקורס. במותו רשמו לו חבריו מהקורס: "בזכותך למדנו לצחוק גם כשעצוב לנו, ניר אתה ילד יחיד ומיוחד בדור, לא בכל יום פוגשים חבר כמוך". בסיום הקורס ניר הוצב כחשמלאי רכב באגד 7338 בעמיעד. ניר נפל בעת שירותו, לאחר מחלה קשה, ביום כ"ד בתמוז תשע"ג (2.7.2013). בן תשע-עשרה בנפלו. הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית אתא. הותיר הורים ואחות. על מצבתו של ניר כתבו בני משפחתו: "תשמור על העולם ילד עם חיוך של מלאכים. המשפחה האוהבת".
.jpg "בוטבול דוד ז")