בדרך כלל נהג לצייר את הדברים שראה ואהב והשאיר אחריו ציורים רבים של מכוניות
ספורט, של סוסים בתנועה וברגיעה ושל נופים שהרשימו אותו. הוא אהב לטייל בירושלים
ובעיקר בשבתות, שעה שלמד בפנימייה "כרמית". תמיד הצטיין בלימודים ושקד עליהם
ברצינות רבה, בלי לחשוש שילגלגו עליו בשל כך. חבריו לכיתה העריצוהו על הישגיו
ושמחו בהצלחתו, משום שאהבוהו כאדם וכחבר, מה גם שישב אתם פעמים רבות ועזר
להם בעבודותיהם. ב"כרמית" בחר ללמוד במגמה לאוטומכניקה (מכונאות רכב), שהייתה
קרובה ללבו, בהיותה מזיגה של מחשבה עם מלאכת כפיים. בשנה הראשונה ללימודיו נערך
יום ספורט לכל תלמידי בתי-הספר התיכוניים בירושלים, ועמירם ייצג בתחרות את בית
ספרו. הוא תכנן את ריצתו בהיגיון וסיים את הסיבוב הראשון בין האחרונים, את הסיבוב
השני בין האמצעיים, וכשחבריו כבר אמרו נואש, פתח לפתע בריצה מאומצת והגיע ראשון
במרוץ. עמירם גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט .1967 עמירם התנדב לחיל האוויר הוא עבר
.את מבחני הטייס וקורס הצניחה והיה טייס פוגה
אך בשלב בו עבר לטוס במטוסי סקייהוק התברר כי מטעמי בריאות לא יוכל לטוס בגובה
.רב במטוסי קרב. הוצע לו להיות טייס מסוק אך הוא העדיף לחזור לחבריו בחיל החימוש