לא נמצאו תוצאות. ניתן לחפש פרמטרים אחרים
לעמוד האישי באתר
"אנשים נותנים לאנשים" – עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (חימוש) אנא תרמו ועזרו לנו להמשיך בעשייה ובפעילות היפה של העמותה. בעזרת תרומה זו שמנוצלת 100% לפעילות, אנו מצליחים לסייע למשפחות השכולות, האלמנות והיתומים, לחיילים הבודדים ,לחיילים ממשפחות נזקקות, ליחידות חיל החימוש ולפרויקטים חשובים שאתם התורמים שותפים מלאים , עושים ניסים קטנים ומהווים חלק בלתי נפרד מתהליכים הומניטריים והעצמה חברתית שהעמותה לוקחת על עצמה.בעזרתם של חברי הנהלת העמותה, בראשה אל"מ ( מיל' ) אהרון מועלם העובדים ללא שכר ובהתנדבות מלאה.עמותת חיל החימוש הוקמה בשנת 1984 למען המשפחות השכולות ולמען החימושניקים בעבר, בהווה ובעתיד. העמותה היא הכבל המגשר בין החימושניקים לדורותיהם, באמצעות טיפוח הקשר עם אנשי חיל החימוש בעבר ובהווה . נודה לך אם תוכל לתרום לעמותה (ולהצטרף לעמותה) על מנת להרחיב את התמיכה במשפחות השכולות ובחיילי החימוש. (קבלה תישלח לדואר האלקטרוני שהזנת מייד בגמר התשלום. ניתן לחלק את התרומה לעד 12 תשלומים בכרטיס אשראי) "התרומה לעמותה פטורה ממס על פי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אישור מספר 4510537" התורם בסוף שנה יכול להגיש את הקבלות למס הכנסה ולקבל החזר. מטרות העמותה מטרות העמותה הן להרחיב ולטפח את מרכז ההנצחה של חיל החימוש בנתניה כדי שישמש מרכז להנצחה, מרכז חינוך והתייחדות המשפחות והחברים עם חללי החיל, וכן מרכז להטמעת מורשת החיל ורוחו . העמותה עוסקת בפעולות להנצחת ולהנחלת תולדותיו של חיל החימוש ומורשתו , לאלה המשרתים בו עתה ולאלה אשר ישרתו בו בעתיד . העמותה מטפלת ומסייעת למשפחות השכולות של חיל החימוש, היא מארגנת טכסי בר - מצווה ליתומים, סופי שבוע של כיף חיבוק ואהבה ליתומים ולמשפחות השכולות, אירועי חזרה לביה"ס לאחר חופשת הקיץ ואף מסייעת בתלושי שי לחג ים למי שנזקק לכך . העמותה מסייעת ליחידות החימוש ולחיליי החיל במקרים מיוחדים. כולל ים סיוע לחיילים בודדים לבקר את משפחותיהם בחוץ לארץ ,סיוע במלגות לימוד, בתלושי שי לחג ים ובארגון ימי כיף לחיילים הבודדים הו נצרכים . העמותה מנוהלת על ידי אל"מ במיל' אהרון מועלם (אהרון אב שכול) ומסייעים בידו ועד העמותה המורכב מיוצאי חיל החימוש, קצינים , נגדים ונציגי המשפחות השכולות . מקום מושבה של העמותה הוא במרכז ההנצחה של חיל החימוש ב נתניה , המנוהל ומתוחזק על ידי סא"ל מיל' יגאל אבן זיו בהתנדבות מלאה. מרכז ההנצחה של חיל החימוש שנחנך ביולי 2009, נבנה בסמוך לבית יד לבנים בנתניה , העיר המאמצת את עמותת חיל החימוש החיל. עד לבניית מרכז זה, לא היה מרכז הנצחה ייחודי לחללי חיל החימוש. במרוצת השנים הלך וגבר הצורך בהקמת מרכז הנצחה ייחודי לחיל, אליו יוכלו להגיע משפחות החללים להתייחד עם יקיריהם . כיום טקסי סיום של קורס הקצינים של החיל מתקיימים במרכז ההנצחה ולא ב .כדי כדברי קצין החימוש הראשי, בטקס חנוכת המרכז: "מרכז ההנצחה אמור להוות, מלבד מרכז התייחדות, מרכז פעילויות, זיכרון וחינוך למורשת החיל. להוות מרכז חי ונושם, מקור השראה, בו יושבעו חיילי ומפקדי חיל החימוש, מקום בו נישא בגאון וביגון, זכר היקירים שבמותם ציוו לנו את החיים ".
לעמוד האישי באתר
תודה על פנייתך רשמנו לפנינו כי ביקשת שלא להצטרף כתובת האימייל שלך הוסרה מהמאגר שלנו
לעמוד האישי באתר
כתובתך נוספה לרשימת התפוצה שלנו נעדכנך מעת לעת
לעמוד האישי באתר
לעמוד האישי באתר
שלום לכל החברים אני פונה אליכם בבקשה לסיוע לחברינו קמחי שלמה - גיגי ,שחולה בגלאוקומה קשה אשר גורמת לאובדן ראיה. שלמה עבר כבר ניתוח אחד בגרמניה בעלות 25 אלף דולר וזקוק לעוד 15 אלף דולר לניתוח שני בגרמניה. ללא ניתוח זה שלמה יאבד את מאור עיניו. מבקש מחברים שיכולים לתרום לו או להתרים חברים . אנא עזרו ותרמו ככל יכולתכם. כל התרומות יועברו למשפחתו ישירות לצורך מימון הניתוח
לעמוד האישי באתר
לעמוד האישי באתר
לעמוד האישי באתר
מרדכי מספר לנו את סיפור מלחמת יום הכיפורים בחזית הצפונית מתוך חוויותיו לאחר שנים רבות, את נקודת המפנה בחזית הצפונית וכיצד לדעתו היה שותף כאיש חימוש פשוט לנצחון. הסיפור: רק בחלוף 30 שנה באירוע שאורגן בחטיבה 188 לציון מלחמת יום הכיפורים וביקור מלווה בהרצאות בעמק הבכא ,נגלה לי ללא ידיעה מוקדמת עד אז ,שלקחתי באופן אישי חלק קריטי בשינוי פנה המלחמה בחזית הצפונית. מהכרזה של שר הביטחון משה דיין - על היתכנות למצב של "חורבן בית שלישי" להכרזה של הרמטכ'ל דוד אלעזר- ליום המחרת ,,כעת אנחנו חוזרים לעצמנו ואנו בעיצומה של התקפה לכיוון דמשק. להלן השחקנים "במחזה" אביגדור קהלני מג"ד בחטיבה 7 בפקידו של יאנוש בן גל ,חטיבה שבאה בהוראת המטכ'ל מדרום הארץ לתגבר את הכוח הסדיר ברמת הגולן. מדובר במג"ד שכנראה אינו מופיע במעקב אצל המודיעין הסורי בגלל שירותו בדרום, אשר נקלע ללא ידיעתו לקרב מכריע להתבססות הסורית ברמת הגולן, נלחם בכוחות שתפקידם היה להתיש את ההתנגדות של צה'ל בעמק לצורך כניסה חלקה של כוח בפיקודו של ריפעת אסד (משפחת הנשיא הסורי ) באמצעות טנקים חדישים ביותר. הקרב היה מלווה ללא עזרה מצד חיל האויר שסרב לבצע המראות ביום מעונן ,כוחות קומנדו סורי חסמו אפשרות גישה או תיגבור כוחות מכיוון מערב לעמק הבכא ומכיוון דרום רמת הגולן (קונטרה) יאיר נפשי מג"ד בחטיבה 188 , חטיבה שנשחקה עד דק במלחמה, מדובר במג"ד שהיה במעקב אצל המודעין הסורי אשר הכיר היטב את קולו בקשר (כחלק המלקחים שהופקו ע'י הרוסים לאחר מלחמת ששת הימים) נישלח בגפו (ללא חיילים אתו )ע'י מפקד פיקוד צפון האלוף חופי שהיתה ביינהם הכרות ארוכה לבדוק האם ניתן לעזור לקהלני (המותש פזית בציוד ,בתחמושת ובכוח אדם ) בעזרת 12 הטנקים שעדין מושבתים טכנית ,אשר חונים בריכוז בכניסה הצפונית לקונטרה לאחר שניפגעו מטילים מסוג "סאגר" של יחידות קומנדו סורי ו/או פגזים וחלק מהצוותים של 12 הטנקים האלו שנשארו בחיים ודיי מותשים ,בלי הגנה כלשהיא וממתינים על יד הטנקים באפס מעשה. הפיקוד העליון הסורי במעקב לחוץ לתוצאות הקרב בעמק הבכא ,כאשר הוא לא מעוניין לסכן את הכוח של ריפעת אסד בקרב קשה מאחר ועיקר תפקידו לשמור על השלטון של משפחת אסד בסוריה אני סמל מרדכי גרוס חשמלאי טנקים חלק מחוליה טכנית בגדוד 74 החטיבה 188 , נפגעתי בתוך טנק חצי שנה לפני מלחמת יום כיפור במוצב 115 ברמת הגולן ופוניתי עקב התאונה הקשה למחנה כורדני בחיפה לצורך המשך השירות במעבדה במקום שקט מרעשים. רס"ר שמשון מכונאי ראשי במחנה כורדני מונה כמפקד חוליה טכנית דרג ב' לבקשת פיקוד צפון. צוות ביחד עם מ"פ המחנה צוות טכני במקצועות שונים לצורך המצאות דרג ב ' זמין ברמת הגולן ,ביקש ממני להיות חלק מהצוות למרות מצבי הרפואי ( כחשמלאי וכאדם יחיד בצוות שמתמצא בשטח ברמת הגולן) רס"ר קרן קצין חימוש בגדוד 74 שהמתין להפעיל את חוליית דרג ב' מייד שהגענו ביקש ממני אישית לאור הכרות לפקד על טנק החילוץ עם חלק מהצוות של דרג ב' ולאור הידע של רס"ר שמשון בתחום החילוצים. סיפור המלחמה בעוד אנחנו עסוקים בחילוצים בלי סוף קיבל רס"ר שמשון הוראה מהפיקוד לעזוב את הכול ולגשת מיד עם הזחל'ם הטכני ועם כל הצוות שלו (דרג ב( ולנסוע לחניון טנקים מושבתים שאובחנו קודם ע'י חוליה הטכנית דרג א' כתקלות דרג ב' הטנקים נמצאים בכניסה לקוניטרה. כאשר הגענו למקום כל הצוות (דרג ב'( עלה מיד על הטנקים כדי לבחון ניסיון להשמיש את הטנקים. כל הצוות גילה לתדהמתו כי מדובר בהשבתה של טנקים כתוצאה מחדירה של פגזים או טילים ( דברים שלא נתקלנו בהם בחיים)ואין אפשרות לתקן או להשמיש אף טנק אחד מתוך 12 הטנקים בהעדר מנוף להוצאת מנוע או סדנא מתאימה לתקלות אחרות. * בעוד אנחנו כל חברי החולייה דרג ב' כבר נמצאים על הזחל'ם כדיי לחזור בחזרה לכיוון מסעדה אני מביט בעניו של איש צוות טנק מיואש למר גורלו (נמצא בשטח מוקף אויב) מתוך הבזק של רגע אני מבקש מרס'ר שמשון לעצור את הזחל'ם היות ויש בכוונתי לעשות ניסיון נוסף לא שיגרתי (מחוץ לקופסא)בעזרת אנשי הצוות שנתרו בחיים ובעזרת חלק מחברי החולייה הטכנית לנסות לתקן חלק מהטנקים. כאשר אני יורד מהטנק השישי והאחרון שאותו השמשתי מפרוק חלקים של טנקים אחרים , אני מוצא את רס'ר שמשון משוחח עם סגן אלוף יאיר נפשי כאשר הוא מתחיל לצוות מחדש את 6 הטנקים ומודיע בקשר לסגן אלוף קהלני " אני בדרך אליך" תחת האזנה של האויב בנוסף כוח עם עוד כמה טנקים של סגן אלוף יוסי בן חנן מודעים לקהלני שגם אנחנו בדרך אליך. * הכוח של ריפעת אסד מקבל פקודה לסגת לאחר שהפיקוד הסורי מזהה כי יאיר נפשי רוצה לתקוף מאזור קונטרה (אזור שהיה ידוע כאזור מוקף בכוח סורי) לכיוון עמק הבכא, הכוח הסורי המיוחד עשה סיבוב פרסה להתחיל לחזור לדמשק וכאן בעצם החל המהפך במלחמה. מסקנות שלי בחלוף 45 שנה: - איזה מהפך איש חימוש פשוט ללא שהוא מודע מראש למעשיו יכול לחולל (כל הגנרלים במחזה ללא טנקים לא יכלו לתפקד) - לא לוותר כאשר אחרים אמרים לך אין מה לעשות - מפקדים צריכים לחלק את הקרדיטים לא רק לעצמם וקצת להפחית מהאגו של עצמם בסיפורים על גבורתם - דיברתי עם קהלני ולצערי מצאתי אדם שרוצה להפחית עד אפס את עזרתו של יאיר נפשי (שנוא נפשו) להצלת הקרב המכריע מרדכי גרוס נייד 050-8620616
לעמוד האישי באתר
אזהרה - סיפור קשה לקריאה התגייסתי בפברואר 1972.מ.א 2152129 - תמונה מהטירונות בבה"ד 13 עם סיום הטירונות עברתי קורס חשמלאי שוט קל בבה"ד 20 , לאחר הקורס הוצבתי בסדנא 704 -כורדני. בסדנא טיפלנו בטנקים של פיקוד צפון דרגי ב וחוליות טכניות ברחבי הפיקוד. בסדנא הכרתי 2 חשמלאי טנקים : גיל כהן שלמה צפורי הסדנא שימשה כבי"ס מכין והכשירה את בעלי המקצוע השונים לקראת מעבר ליחידות הפיקוד השונות אם בגדודים ברמת הגולן או בימח"ים הפזורים בפיקוד צפון. את גיל כהן ושלמה צפורי הספקתי להכיר כחיילים מעולים ובעלי מקצוע חרוצים ואמינים. ברבות הימים הם עברו לשרת בחטיבה 188 וכל זאת לאור ניסיונם. מלחמת יום כיפור מלחמת יום כיפור פרצה ב-6.10.73 ומוצאת אותי בסדנא מכשיר את הטנקים האחרונים לקראת יציאה ל"יום קרב". איש לא שיער שתפרוץ מלחמה. למחרת,7.10 יצאנו חוליה טכנית מאולתרת לכיוון רמת הגולן דרך טבריה שם סופחנו לגש"ח שהמתין בחופי הכנרת. ב-8.10 התחלנו בתנועה לעבר הרמה דרך גשר אריק-קצביה-יהודיה. לראשונה ראינו כוחות שלנו נסוגים. ניסינו להתקרב לחניוני הלילה לטפל בטנקים אך לא הצלחנו עקב קרבות עזים באזור. עם הדיפת הסורים מהרמה התחלנו להתקדם לאזור חושניה ציר הנפט. המ"פ שלנו סרן קדוש היה עסוק בעיקר בטיפוס על טנקים פגועים שלנו ורישום כמות ההרוגים בכל טנק-מלאכה קשה . ביום האירוע 12.10 כמדומני ,קיבלנו דיווח: "גשו לטנק שהיה תקוע על בולדרים (פרס זחל) שנימצא בערוץ נחל ציר הנפט-חושניה".נילווה אלינו D-9 התחלנו בתנועה למקום ועל ציר הנפט מצאנו זחל"מ נטוש, בתוכו אי סדר מוחלט וארגזי כלים של חוליה טכנית. מצאנו את הטנק הנטוש במרחק של כ-300 מטרים מציר הנפט. עקב הקושי בגישה לטנק נענו אליו רגלית יחד עם ה D9. קרוב לטנק חיכתה לנו הפתעת חינו -גופות נערמות של חילים ישראלים!! הגופות, ללא נעליים . את עיניהם קשרו בעזרת הגרביים הצבאיות! ערמו אותם בערמה כמו שקי קמח! הם היו ירויים! הוצאו להורג! קישרתי מיד בין מציאת הזחל"מ לבין הגופות. לא יכולתי להביט במחזה הנורא. מפקד הכוח שלנו בחור בשם ג'ינו התקשר לנפח והודיע מה עיניו רואות. מנפח הבטיחו לטפל בנושא ולשלוח רופא למקום. לימים, התברר לי שבמקום נמצאו 17 גופות של צוותים טכניים מחטיבה 188.ביניהם גופותיהם של חברי גיל כהן מעפולה ושלמה צפורי מבית שערים -יהי זיכרם ברוך! הסיפור מתוך הספר על הבלימה "על בלימה - סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום כיפור" הוא ספר מאת אבירם ברקאי, אשר יצא לאור ב-2009 בהוצאת מעריב, ומתאר בפרוטרוט ובתיאורים אמיתיים, מרגשים וקשים לעיתים את קורותיה של חטיבת השריון 188 שלחמה ברמת הגולן במהלך קרבות הבלימה בראשית מלחמת יום הכיפורים. בהקדמה לספרו מספר ברקאי על התחושות הקשות של לוחמי החטיבה. ויקיפדיה אשתי ואני.בודפשט.לפני חודש.על שפת הדנובה ליד אנדרטת הנעליים.
לעמוד האישי באתר
יומיים, אולי שלושה, ישב סא''ל דוד זרחיה קצין החימוש הקשוח על גדת התעלה ראשו שמוט בין שתי ידיו, לא אוכל לא שותה מחכה לחילוץ, שיבואו למשות את גופת בנו המ"פ שנפל עם לוחמיו והטנק למימי התעלה. פורסם בתאריך - 8 באוקטובר 2019 ליקט – סא"ל (במיל') מיכאל מס (צילומים וטקסטים מתוך דפי הפייסבוק של נעם הדס ודן פלג מתוך הדף "מלחמת יום כיפור – זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר". מלחמת יום כיפור – זכרונות, צלקות, כאבים וכל השאר כותב נעם הדס: יומיים, אולי שלושה,התרוצץ סא"ל דוד זרחיה קצין החימוש הקשוח לאורך גדת התעלה ראשו שמוט בין שתי ידיו, לא אוכל לא שותה מחכה לחילוץ שיבואו למשות את גופת בנו . ב-5- לאוקטובר 1973.יום שישי מוקפץ שבתאי 'שבי' זרחיה סמ"פ ו' בגדוד 430 מחטיבה 500 . ביום ראשון ה-7 לחודש מגויס אביו סא"ל דוד זרחיה למילואים עם שאר עם ישראל. רק שלושה חודשים קודם לכן סיים סא"ל דוד זרחיה ז"ל את תפקידו כמפקד יחש"ם (יחידת החימוש המרחבית) של פיקוד הדרום. . ב-18 לחודש בתוך הכוחות הצולחים את תעלת סואץ, הועמסו שני טנקים על דוברה וביניהם הטנק של שבי שהפך למ"פ ח' תוך כדי הלחימה .הדוברה הגיעה לגדה המערבית ,אלא שמנועה התקלקל והיא נאלצה לסגת אחורה שוב ושוב על מנת לצבור תאוצה ולנסות להוריד את הטנקים על הגדה שמנגד. בשלב מסויים נפגעה הדוברה מפגז והתהפכה עם שני טנקי השוט-קל שהיו עליה, מי שהצליחו להיחלץ היו עמי גרנק נהג הטנק, אמיר בגה הטען קשר וצביקה גולדברג מהטנק השני . הקשר נותק . סרן שבתאי זרחיה ז"ל ב – 20 באוקטובר החליט סא"ל דוד זרחיה לחפש את בנו. הוא שמע שהגדוד שלו צלח את התעלה והחל לחפש אותו .בחיפושיו הגיע עד סואץ שם נודע לו ששני טנקים התהפכו -אחד מהם הוא של שבי. העובדה שעדיין שמרה אצלו ניצוץ של תקווה, הייתה שנאמר לו שאחד המפקדים קפץ למים .דוד האב החליט לחזור לגדה המזרחית בצד הישראלי. כשהגיע לרפידים החל להתקשר לכל בתי החולים בארץ אבל בכל מקום נאמר שאין חייל בשם זה .האב, דוד זרחיה החליט לחפש את הטנקים שטבעו וביקש שיעזרו לו עם צוות חילוץ. שלושה ימים ישב דוד זרחיה וחיכה לחילוץ וכוח החילוץ אמנם הגיע אך התברר שהציוד לא מתאים למשימה. עומק התעלה היה 18 מטר ובלוני החמצן של הצוללנים התאימו לצלילה של עד 16 מטר בלבד .כבלי המנופים שנקשרו לטנקים השקועים והפוכים, נקרעו .כעבור ארבעה ימים רק ב-30 לחודש בוצע החילוץ כשהאמודאים של יחידת ההנדסה הימית יצאו מהמים עם גופת בנו. דוד זרחיה החזיק את עצמו עד שהעלו את גופתו של שבי על קומנדקר ואז התמוטט. . על החילוץ פיקד סא"ל חיים רזון ז"ל, חברו של האב ומומחה החילוץ הצה"לי ושל גייסות השריון. שבי ועוד ארבעה אנשי צוות אחרים לא הצליחו להיחלץ . "שבי איפה שלא תהיה בצבא, תמיד אני אמצא אותך". כך נפרד דוד זרחיה מבנו לאחר שפגש אותו בפעם האחרונה, . הבטיח וקיים. מצ"ב צילומים שאספתי. צוללני ההנדסה הימית במהלך החילוץ המסובך סא"ל חיים רזון (מימין) על אחד משני השוטקלים שחולצו ממימי התעלה ב-30 באוקטובר 1973 שרשרת כלי החילוץ במאמץ לשלוף את שני הטנקים מהתעלה שני הטנקים לאחר חילוצם מקרקעית התעלה מתוך אתר חיל החימוש פרק אודות אביו של שבתאי, סא"ל דוד זרחיה: https://www.himush.co.il/?section=552 נפילת שבתאי (שבי) זרחיה ז"ל במלחמת יום הכיפורים: 3 חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים סיים סא"ל דוד זרחיה ז"ל את תפקידו כמפקד יחש"ם דרום והעביר את הפיקוד לסא"ל ניניו אברהם, למרות זאת מצאנו לנכון להוסיף אירוע טרגי בחייו של מפקד זה באירוע במהלך מלחמת יום הכיפורים. "שבתאי הוא הבן של דוד זרחיה ז"ל ועליזה שתזכה לחיים ארוכים, עליזה היא אחות בעלי וגיסתי, שבתאי שהוא בנם הבכור שנפל במלחמת יום הכיפורים. שבי כך קראנו לו, היה אצלנו בן בית, בכל חופשה מהפנימייה הצבאית היה קופץ לביתנו לשחק שח-מט עם בעלי. הפעם אני מביאה את הסיפור שאביו, סא"ל זרחיה דוד ז"ל סיפר: כח החלוץ של לוחמי גדוד 66 טס בשני מסוקי יסעור מעל הריסותיו של מעוז "מצמד" בדרך לשדה התעופה בפאיד. שעה קלה קודם לכן יצאו שני המסוקים מהמנחת המופגז של בלוזה בגזרה הצפונית. בהפגזה הכבדה שירדה על המנחת, המריאו המסוקים, כשהם מיטלטלים בפראות בתוך גלי ההדף של ההתפוצצויות. עם הכוחות שהגיעו דרומה דרך גשר הגלילים היה גם זחל"ם ובו הקשר עם בנו ברשת "גלמוד" נותק, והוא הרגיש שדבר מה איננו כשורה. הוא חש שהנה עומד להגיע היום ממנו ירא כל חייו. לקיים את הבטחתו לבנו, לחפשו ולמצאו במלחמה הקשה הזו, מלחמת אבות ובנים. שיירות ארוכות השתרכו עד שהזחל"ם שלו נעצר כעשרה ק"מ מצפון לעיר סואץ. בצומת "חבית" וציר "סרג". מפקדי הגדודים לא ידעו, ואולי לא רצו למסור לאב , היכן נמצא הבן. לפתע זיהה את הטנק של שבי לפי פאנל הברזנט עם ח' שחורה במרכזו . דוד הבחין שבטנק נמצא קצין אחר. "היכן שבי שאל בחרדה? איש לא רצה לענות עד שקצין חימוש סיפר לו ששני טנקים התהפכו בתעלה עם הדוברה שהשיטה אותם ויש חשש ששבי נמצא באחד הטנקים האלה. קצין החימוש לא היה בטוח וכולם ניסו להתחמק מדוד זרחיה. דוד החליט להרים טלפון ולקרוא לאמצעי חילוץ". מאז ה-24 בחודש אוקטובר 1973 היה סא"ל דוד זרחיה ז"ל ,אביו של שבתאי ,ממתין סמוך לגשרים ב"דוור סואר" לבואו של ציוד החילוץ שהזמין האלוף אריק שרון. שלושה ימים ארוכים המתין , מעכל לאיטו את הידיעה הנוראה שבנו איננו. אבד לו בנו יקירו. הבן שבתאי שכה חשש לגורלו מאז לידתו בארץ האהובה , הנכספת, הקשה ומרת הגורל הזאת. הוא ישב ימים שלמים לבדו על הגשר , לא אכל , לא שתה, רק ישב והרהר במר גורלו. דוד ידע שבנו נפל משום שלא היה מניח לפקודיו לטבוע בעוד הוא מציל את חייו מתהום המצולות . כזה הוא שבי שלי, וכך נהג בחייו כמו במותו. דוד ראה את המנופים הענקיים והצוללנים מגיעים, ואינם מצליחים למשות את הכלים הכבדים השקועים בבוץ. כבלי הפלדה העבים נקרעו כמו חוטים דקיקים, והצוללנים חשו ברע בעומק הרב של המים. ב30 באוקטובר 1973 בוצע החילוץ. הייתה זו שעת ערביים ודוד הבחין ב-4 גופות צפות על פני המים. הוא ידע שאלה גופות החיילים מהטנק האחר שטבע ושבנו נמצא נמצא בטנק השני, האמודאים היו עייפים ובמצב שאסור היה להם לצלול מבחינה בטיחותית. הוא ניצב מולם , כל גופו רועד והוא פנה אליהם בתחינה: "בני נמצא בטנק השני, אל תניחו לו להיות שם לילה נוסף". היה זה רגע שאין איש יכול לסרב לו , תחושה של כאב ושל הזדהות עם אדם שהנורא מכל קרה לו, וכי זהו רגע שכל מאמץ יהיה נעלה מאין כמוהו. האמודאים מיחידת הצוללנים ירדו שוב למים השחורים וקשרו את הטנק לכבלי המנוף, אחר כך עלו למעלה וסימנו באצבע "וי" המנוף הרים את הטנק וגופותיהם של שבתאי זרחיה ויואב אברשימי צפו למעלה . האמודאים יצאו מהתעלה אחד מהם נשא את גופתו של שבי . דוד התבונן בפני ילדו המת , האב שמר על כוחותיו עד שהגיע הקומנדקר שלקח את גופתו של שבי ואז התמוטט סא"ל דוד זרחיה ז"ל והכרתו אבדה. כשהתאושש מזריקה שקיבל לקח את ארון בנו לצפון הארץ לקבורה, הוא דפק בדלת הבית ורעייתו יצאה לקראתו, רואה אותו עומד כמי שעולמו חרב עליו: " עליזה, שבי שלנו איננו"… המנוף מחלץ את הטנק ממימי התעלה ביחד עם טנק חילוץ M88 וכן טנק חילוץ שוט שרק הכבל שלו נראה בחזית הצילום מתייחס סמי בן סימון : באחד הטנקים שנפלו לתעלה היה חייל שאבא שלו שאל עליו היינו על גשר הדוברות להשגחה, ראינו סגן אלוף מסתובב על הגשר שאלנו מה הוא מחפש וענה שבנו נימצא בטנק שנפל לתעלה עם כל הצוות שלו. מתוך אתר יד לשריון
.jpg "גרסון יעקב ז")
.jpg "צבי יצחק ז")
.jpg "קיש אמיל שמחה ז")
.jpg "שרעבי יאיר ז")