לא נמצאו תוצאות. ניתן לחפש פרמטרים אחרים
לעמוד האישי באתר
שיקום ושדרוג השלל טנקי הטיראן העבודה המסיבית בהסבת השלל החלה זמן קצר לאחר תום המלחמה. הקחש"ר, חיים דומי, הכין תוכנית להסבת מאה וארבעים טנקי שלל T-54 ו- T-55 והחזרתם ליכולת פעולה תקינה. במקביל ביקש הקחש"ר לתת מענה ארגוני ומבני לצרכים החדשים, לאשר הקמת מדורי שלל במקחש"ר ולהתארגן להכשרת כוח אדם לאחזקת מערך הטנקים המוסבים. במסגרת מקחש"ר הוקמה ועדה, שתפקידה היה לדון בפיתוח טנקי טיראן, השם העברי שניתן לטנקים הסובייטים T-54 T-55,, שנפלו שלל בידי צה"ל. טיראנים, שמם נגזר מהאות הראשונה 'T' – 'ט' של שמם הסובייטי ועל שמם של מיצרי טיראן, אותם סגר נשיא מצרים, גמאל עבד אל נאצר, ב-22 במאי 1967 ואשר חסימתם היוותה 'קזוס בלי' מבחינת ישראל. הטנקים הסובייטים לא התאימו לאופי הלחימה של צה"ל והצריכו פתרון בעיות סבוכות, הוצאת מכללים רבים והכנסת אחרים. עיקר ההסבה התבססה על שימוש במכללים, בעיקר מנועים לאחר הסבתם, של טנקי T-34, סטאלין, SU100, ZSU57X2, שחלקם נרכשו בברית המועצות לאחר 1967. כמו כן ניצול חלפים מוסבים מתוצרת מערבית וכניסה ליצור מקומי של חלקי חילוף. דוגמה בולטת למתקנים מיותרים, שנמצאו בטנקים היו מערכות החימום בטנקים, שאולי התאימו לאקלים הקר ברוסיה, אך בוודאי שלא התאימו לאקלים החם שלנו ואשר תפסו מקום רב בטנק. הטנק הסובייטי T-55 היה הטנק הבינוני, הסטנדרטי של עוצבות השריון בצבא הסובייטי. בזמנו הוא היה גולת הכותרת של הפיתוח הסובייטי ופותח מהטנק T-54, שקדם לו. משקלו עמד על 37 טון וצלליתו הנמוכה היקנתה לו יתרון רב מבחינת סיכויי ההיפגעות. המנוע היה מדגם V2-55 דיזל בעל 12 צילינדרים ו-560 כוחות סוס. מערכת הדלק היתה חדשנית והכילה 938 ליטר, בשבעה מיכלים, חיצוניים ופנימיים. הצריח היה יצוק כולו מיקשה אחת. התותח, בקוטר 100 מ"מ היה יעיל ומשקלו הופחת הודות לשימוש במנגנון רתיעה קפיצי-נוזלי. בזכות מבנהו, היתה יעילותו בטווחים של מתחת ל-2,000 מטר גבוהה ולכן ניתן היה לוותר על שימוש בפגזים בעלי מטען חלול. בחזית הטנק ניתן היה להרכיב ערכת 'נוכרי', שגרמה להפעלת מוקשים לפניו. הטנק מסוגל היה גם לצלוח מכשולי מים בעומקי שניים-שלושה מטרים. טנק טיראן מוסב לתותח 105 מ"מ למרות יתרונותיו של הטנק כמתואר לעיל, היה צורך להכניס בו שיפורים ושינויים על מנת להפכו לטנק מבצעי ברמה של טנקים מערביים, להתאימו לאופי הלחימה של צה"ל ולשפר את יעילותו הקרבית. הסבת הטנקים היוותה אתגר הנדסי למתכננים ולעושים במלאכה בחיל החימוש, בכל הרמות והדרגים. היא חייבה מאמץ מתמשך וכושר אילתור ובעיקר יצור מיגוון חלקי חילוף וכלי עבודה ייעודיים, שלא ניתן היה לרכשם בחו"ל. זאת נוסף להכנת ספרות טכנית לטנקים והכשרת כוח אדם מקצועי. בהקשר זה מן הראוי לציין, את תרומתו המיוחדת של בח"ק ארקדי תימור, ראש מדור טיראן במקחש"ר, לקליטת והסבת הטיראנים. תימור היה מהנדס, קצין שריון בצבא האדום במלחמת העולם השנייה, אשר עלה ארצה ב- 1960. הוא הכיר היטב את הטנקים הסובייטים וסייע רבות בהבנת המבנה שלהם ותפעולם, כמו גם בתרגום והבנת הספרות המקצועית שלהם, שנמצאה במחנות צבאות מצרים וסוריה ואשר היתה כתובה בשפה הרוסית. תימור קידם את קליטת הטיראנים בצה"ל בתחום הטכני והתפעולי, בדיגום ובציודים. מספרים עליו כי היה 'רודף' אחרי טנקי הטיראן במהלך המלחמות ונותן הוראות בכתב ובע"פ. תהליך תכנון ההסבה החל בסדנה הגייסית 650, שם נבנו דגמים מזוודים של טנקי הטיראן, בהם נעשה מאמץ להתאמת הזיווד לציוד צה"לי תקני. ענף הטנקים וענף הנשק במקחש"ר העבירו את המלצותיהם וחברי הוועדה עברו פריט אחר פריט, התקן אחר התקן, עשרות רבות כאלה והחליטו מה יהיה גורלם; האם יושארו, יוחלפו, יבוטלו או ישונו. כך למשל הוחלט להגדיל את החורים בלשונות הסגרים של תאי הזיווד שלא ניתנו לנעילה במנעולים הסטנדרטים הצה"ליים, לקוטר מתאים למנעול צה"לי 333. כיוון שחלקם התחתון של הכנפיים האחוריות של הטיראנים התכופפו, הוחלט שהחלק התחתון יהיה עשוי מגומי, או כיוון שלא נמצא בטנק מדיד שמן לתיבת ההעברה, הוחלט לתכנן מדיד מקורי ולייצרו וכן הלאה. לאחר בדיקת כל הפריטים, הועברו השרטוטים והתוכניות למש"א 681, אשר עמל בשנים 1969-1968 על מלאכת השיקום וההסבה. בשלב הראשון של הסבת הטנקים הוחלט על שלושה שיפורים מרכזיים: החלפת מערכת הנשק המשנית בנשק קל תקני, החלפת כל המתקנים הפנימיים בציוד של צה"ל וביצוע שינויים חיצוניים כמו הסרת המשאבה למילוי דלק ושמן, הגדלת כמויות התחמושת וכמויות המים. יחד עם זאת, השינוי המרכזי בטיראנים, היה הסבת התותח 100 מ"מ המקורי בתותח 105 מ"מ ('שריר'), התותח התקני באותה תקופה בצה"ל. הסיבה העיקרית להחלפת התותח היתה מחסור בתחמושת של 100 מ"מ, שיצורה בתעשייה הישראלית היה כרוך בהשקעה כספית גבוהה מאד. לאחר בדיקות של מבנה התותח התברר כי ההסבה תתבסס על החלפת הקנה, עם שינויים מיזעריים במנגנון הרתיעה ובחלקי החיבור שבין התותח והצריח. עקב צורת הפעלה שונה של תחמושת 105 מ"מ מזו של 100 מ"מ הוסבה גם ממסרת הירי המכנית לממסרת חשמלית והותקנה גם מערכת הפעלת חירום. הסבת התותח חייבה שינויים נוספים כמו בטלסקופ הטנק, בהסבת מד השיפוע ובהסבת מחסני התחמושת. הסבת התותח תרמה ליתרונות רבים כגון: שימוש בתחמושת תקנית ומגוונת, אפשרות להחליף את הקנה בתנאי שדה בפעולה פשוטה, שיפור ודיוק הקליעה. בנוסף לשינוי מחסני התחמושת והתאמתם לקוטר 105 מ"מ, בוצע גם שינוי במערך המחסנים, שאיפשר להגדיל את כמות הפגזים בבטן הטנק ולהקל על אנשי הצוות לגשת למחסנים. השינויים שבוצעו במדפי הצריח איפשרו את הגדלת שדה הראייה של מפקד הטנק ושל הטען-קשר וכן הגדילו את בטיחות הצוות בהפעלת המדפים. במושבים של הנהג, התותחן והמפקד, בוצעו שיפורים, שאיפשרו את כוונונם בכל המצבים ובמהירות ואלה תרמו להגדלת נוחות הצוות. קיבולת מיכלי המים לשתיה ולצורכי קירור הוגדלה. שיטת הסיכה במכללים שונתה לפעולה פשוטה וקצרה, שתרמה להארכת חיי החלקים הנסוכים. במערכת בקרת המפקד נערכו שינויים: במקום צידוד הצריח באמצעות צריחון המפקד, אשר להפעלתו בטנק המקורי היה דרוש כוח רב, תוכננה והותקנה מערכת בקרה ושליטה, שהפעילה את מערכת צידוד הצריח בכוח מועט והעניקה למפקד הטנק שליטה ובקרה יעילות יותר על הצריח. אמצעי הקשר הוחלפו במכשירים מודרניים, כן הותקן טלפון חיצוני אחורי. בשנת 1970 ולקראת תוכנית 'גושן', תוכנית חומש להתעצמות והצטיידות צה"ל בשנים 1976-1971, הסתבר כי לא כל טנקי הטיראן שוקמו ועדיין היה פוטנציאל לשיקום 58 טנקי טיראן, בנוסף ל-97 טנקים, שנועדו לפירוק וניצול מכללים. אברהם (אלברט) מנדלר, סגן מפקד גייסות שריון, ראה בהם עתודה לטנקים העולים באיכותם על טנקי השרמן וביקש לטפל בהם ולשמרם עד שהמצב יחייב את שיקומם המלא. חוסר הידע באחזקה, בתחילת העבודה על הסבת הטיראנים, גרם לבלאי מוגדל של מכללים מסוימים, כגון: תיבת ההעברה, תיבת ההילוכים והמנוע. כן נגרם נזק בקבוצה אחרת של מכללים, עקב ליקויים בהחלפת שמנים, ניקוי מסננים וחיזוק ברגים ואומים, שנעשו באופן לא סדיר. עם הזמן, נרכש ניסיון בטיפול בטנקי השלל שמיזער את הבלאי ואת הנזקים. חשוב לציין כי היצור המקומי של חלקי החילוף לטנקי הטיראן הלך והתרחב עם הזמן. מצל"ח 687 היה אחראי על הכנת האופיונים לפריטים ועל השרטוטים, כאשר בדרך כלל הוטלה עבודת התכנון על היצרנים. ענף הטנקים במקחש"ר היה בודק ומאשר את השרטוטים. על מנת לקבל מושג על היקף העבודה אפשר לציין כי עד למחצית 1969 עמד תכנון היצור בארץ על כ-2,000 פריטים וכי עד אז היו מוכנים 300 אופיונים. ברור כי כל תהליך העבודה חייב קיום קשר עם היצרנים, עם מש"א, עם מצל"ח, עם משרדי תכנון פרטיים וכלל בדיקות מעבדה, מחקרים וחיפוש מקורות, תהליך שארך זמן וחייב תוספת בכוח האדם. לסיכום ניתן לומר, כי טנקי הטיראן הובאו לרמת תקן צה"לי והפכו לטנקים אמינים אשר שולבו במערך השריון. בגייסות השריון נבנתה חטיבת שריון, חטיבת מילואים 274, שהיתה מבוססת, רובה ככולה על הטנקים המוסבים. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה אוגדה 440, שהיתה מבוססת על טנקי הטיראן ושריוניות שלל סובייטי. (פירוט נוסף ראה בפרק מלחמת יום הכיפורים) ההחלטה הראשונית שהתקבלה בדיוני אג"א לאחר המלחמה קבעה, כי מרבית הטנקים המוסבים יאוחסנו במחסני חירום; "רכב 'מזרחי', לאחר תיקונו בדרג א או החזרתו לכשירות – דרג ב, יוכנס לימ"חים". הוראת אחסון הטנקים לא עמדה במבחן המציאות והטנקים המוסבים נכנסו לשירות פעיל בצה"ל ואף השתתפו בפשיטות ומבצעים צה"ליים, כטנקים מוסבים שסייעו בהטעיית האויב. אחד המבצעים הראשונים בו נטל חלק השלל המוסב היה מבצע 'רביב', פשיטה משוריינת בחוף מפרץ סואץ, ב-9 בספטמבר 1969 בו השתתפו, בין השאר, שישה טיראנים ושלושה נגמ"שי שלל BTR-50. הטנקים והנגמ"שים הונחתו מנחתות חיל הים בצד המצרי ותוך השימוש בהם הצליחו להרוס תחנות מכ"ם, מוצבי חוף, מחנות וכלי רכב מצריים (ראה להלן). סופם של הטיראנים, שהוצאו מהמערך הצה"לי לאחר כניסת טנקי המרכבה לשירות וחלקם נמכר למדינות שהשתמשו באמל"ח סובייטי. האחרים הוסבו ל'אכזרית', נגמ"ש כבד המשמש ללחימה ולנשיאת חיילי חי"ר, באמצעות הורדת הצריח והתותח והחלפת המנוע לאמריקני. נושא הסבת הטיראנים, האימונים שנעשו עליהם והכנסתם למערך הצה"לי סווגו על ידי ביטחון שדה בסיווג "סודי". התברר, כי נספחים זרים ניסו להשיג מידע בהקשר זה. לכן הונחו הנוגעים בדבר להשיב למתעניינים, כי נושא קליטתם מצוי עדיין בבדיקת כדאיות. פרטים על ההסבה פורסמו שנים מאוחר יותר, ב-1973 ועוררו התעניינות רבה. נגמ"שי BTR משימת פיתוח בעלת חשיבות של רכב שלל, היתה זו של הנגמ"שים הסובייטים BTR-152 ו-BTR-50. BTR-152 היה הנגמ"ש התקני ביחידות המשוריינות והממוכנות בצבא הסובייטי ונחשב לנפוץ ולמוצלח מבין הנגמ"שים הסובייטים. הוא נבנה על בסיס משאית ZIL, משקלו למעלה מתשעה טון ונועד להסיע 12 חיילים, בנוסף לשלושה אנשי צוות. הנגמ"ש היה משוריין נגד אש מנשק קל ומרסיסים והיו לו שתי דלתות מצידי תא הנהג ושתי דלתות בחלקו האחורי. הוא היה חמוש במקלע נ"מ 14.5 מ"מ דו-קני והיה רכב חזק שאחזקתו פשוטה יחסית. בחיל החימוש סוכם כי הוא ידוגם בדיגום צה"לי. כך למשל הוחלט להתקין או להחליף בסיסים למקלעים, התקנים לחצובה ולקנה רזרבי, התקנים לארגזים, לנרות עשן ולרימוני עשן. כן היו צריכים להכין התקנים לציוד קשר והתקנים מחוץ לנגמ"ש עצמו, כמו לאלונקה או לכבל גרירה. משימה זו הוטלה במלואה על חיל החימוש. במקביל הוחלט לשפר גם את הנגמ"ש BTR 50. היה זה נגמ"ש זחלי אמפיבי בשירות הצבא הסובייטי. בנוי על שלדת טנק הסיורPT-76 ומשקלו 16 טון. הוא צוייד במנוע דיזל, נשא שני אנשי צוות ועוד 12 חיילים והיה חמוש במקלע כבד 12.7 מ"מ. סוכם לדגמו בדיגום צה"לי ולערוך בו שינויים אחדים, כגון הכנסת התקנים לתחמושת והרכבת מתקנים חיצוניים למקלעים. משימת שיפוץ ודיגום זו בוצעה על ידי מש"א 682 בהנחיית ענף הרכב במקחש"ר. כמחצית השנה לאחר הכנסת הנגמ"שים לשירות צה"לי, בנובמבר 1969, החליט מקחש"ר לרכז את המידע שהצטבר עד אז מניסיון הפעלת הכלים ולגבש המלצות לגבי אחזקת כלים אלה לטווח של כחמש שנים. סך כל כמות הנגמ"שים שלל BTR 152 עמד על 290 כלים, מתוכם הוכנסו 160 לשירות: 62 לפיקוד הצפון, 68 לפיקוד המרכז, שם הם הופעלו בתעסוקת בט"ש בקווים אשר הכתיבה תנאי תפעול ואחזקה לא קלים, 10 למש"א 682 ו-20 ליחידות שונות וכעתודה. נוסף לכך הוחזרו 16 BTR 50 לכשירות והוכנס בהם דיגום צה"לי. מאז נפילתם כשלל ועד הכנסתם לשיפוץ במש"א 682 חלף זמן רב והנגמ"שים עמדו ללא טיפול. מסיבות משקיות הוכנסו הנגמ"שים למערך, בשלב ראשון, בתהליך של 'קליטה' בלבד, במתכונת של החזרה לכשירות ורק בשלב מאוחר הועברו לשיקום. לאחר הטיפול היסודי שעברו, הוכיחו הנגמ"שים ביצועים טובים מאד ובמקרים רבים, כמו בתחום העבירות וההגנה בפני מיקוש הם עלו על הזחל"ם. תא הלחימה שלהם היה מרווח מאד, והיה להם יתרון ברור מעצם מיקומו הנמוך של מיכל הדלק. מגבלותיהם העיקריות היו פגיעות הגלגלים, היגוי קשה, בילום אוויר שגורם לאובדן כושר בלימה בכל מקרה של תקלה המשתקת את המנוע ומערכת חשמל 12 וולט שלא איפשרה התקנת מכשירי קשר חדישים, מערכות א"א ועוד. בכלים המיוחדים שהוכשרו עבור גייסות השריון הוסבה מערכת החשמל ל- 24 וולט. בחיל החימוש לא היתה ספרות טכנית או קטלוגים מקוריים אודות הנגמ"שים. אי לכך פורסמו הוראות לתפעול וטיפול ונתוני אחזקה עיקריים, שנלמדו תוך כדי עבודה. בה"ד 20 קיים השתלמויות למכונאים ולחשמלאים בנושא וכן התקיימו השתלמויות במש"א 682. הבעיה המרכזית בהפעלת הנגמ"שים ואחזקתם היתה מחסור בחלקי החילוף ובמכללים. בתחום חלקי החילוף הושקעה בשנת 1969 עבודה טכנית רבה מצד כל הגופים שנגעו בדבר: מקחש"ר, מש"א 682 ומצל"ח 687. עיקר העבודה נסובה אודות ביצוע סקרים השוואתיים של BTR ורכב ממשפחת ZIL, התאמת תחליפים מערביים לתת-מכללים וחלקי החילוף, שרטוטי יצור ואופיונים למאות חלקי חילוף ואישור פריטים רבים מיצור מקומי. מקלעים ותותחים מכיוון שמספר גדול של מקלעי נ"מ 14.5 מ"מ, דו-קני וארבעה-קני נפלו שלל, הקימו ב- 1969 מספר מסגרות נ"מ 14.5 מ"מ, במסגרת גדוד נ"מ 883, המהווה בית הספר לתותחנות נ"מ. השתלמות הנשקים למקלע זה הועברה בבה"ד 20. גם במקלעים אלה בוצעה עבודת פיתוח ושיקום, שכללה הוספת ניצרות לדוושות הירי, עקב סכנה של פליטת כדורים עם לחיצה בטעות על הדוושה. הפיתוח של מערכת המקלע כללה בניית מקלע נגרר, במפעל ב של התעשייה האווירית והרכבת 94 מערכות דו-קני ו-32 מערכות ארבעה-קני, על זחל"ם ועל נ"נ. גם תותח נ"מ 57 מ"מ שלל עבר תהליך פיתוח ושיפורים שכללו את מוט ההיגוי המרכזי, ירי חשמלי, יצור כוונות החזרה בארץ (גם עבור מקלע 14.5 מ"מ), שיפור הטעינה והגברת מהירות הצידוד. נושא פיתוח התותח בנוהל מזורז היה למורת רוחם של אנשי אג"א, שחששו שמא אנשי מקחש"ר, שכבר החלו בתהליך התכנון, עקפו את הנהלים. לדעת מקחש"ר היה קצב העבודה במש"א איטי מאד ולכן רצו להעביר משימת פיתוח זאת למפעל ב. עבודת הפיתוח העיקרית בתחום התותחים היתה הסבת תותחי הטנקים 100 מ"מ ל- 105 מ"מ. (פירוט ראה לעיל) הגדלת קיבולת מיכלי הדלק פיתוחים אחרים שנעשו במסגרת מקחש"ר היו אילתורים למיניהם, שנועדו לספק פתרון זמני לבעיות קיימות. כך למשל עלה הצורך להגדיל את כמות הדלק בטנקי שלל M-48, שתוכננו לעבור הסבה. עד ביצוע ההסבה הועלה רעיון להגדיל את כמות הדלק בטנק, שהספיקה לחמש שעות לחימה, על מנת שתספיק ל-7.5 שעות. ענף הטנקים הציע לבנות ערכה, הניתנת לפירוק והרכבה בשדה בקרב, שתהיה מבוססת על שתי חביות דלק שיחוברו לחלקו האחורי של הטנק. ג'יפים חיל החימוש החליט לשנות את ג'יפ שלל 'שמל' ולהתאימו להטסה, כמשימת פיתוח נוספת. לשם כך סוכם למתקן התקנים חדשים, כמו ג'ריקנים למים, התקנת כלי נשק כמו תמ"ק עוזי ורומ"ט, חיזוק רשת ההסוואה על הגג והתקנת מכשיר קשר ואנטנה. הוחלט להסיר את כיסוי הברזנט שהיה מודבק על תא הנהג ובמקומו הוטל על מדור היצור במצל"ח 687 לטפל ביצור כיסוי חדש. הדגם לכיסוי אמור היה להיתפר במש"א 681, ביוזמת ראש ועדת הפיתוח לג'יפ, סרן מרדכי פרנסס. תוך כמחצית השנה הושלם הפיתוח והג'יפים הראשונים היו מוכנים. חשוב לציין בהקשר זה כי עבודת פיתוח מעין זו דרשה שילוב ותיאום בין גורמים שונים: מתקון צה"לי, תיקונים סופיים וצביעת הג'יפ על ידי מצל"ח 687, הכשרת המשגרים והתקני הכיוון על ידי מש"א 681 ומתקון מערכות אלקטרוניות ייעודיות קשר על ידי מש"א 398. לאחר תום העבודה נבחן הג'יפ על ידי בוחנים שונים לאישור תקינותו. תחמושת ב- 1969 פנה ראש אג"א, האלוף עמוס חורב, לחיל החימוש לבדוק אפשרות להספקה מזורזת של תחמושת 130 מ"מ לתותח שדה M-46. בדיקה זו היתה בעיתית משהו. במלאי תחמושת השלל היו בנמצא כ-4,000 פגזים רוסיים לתותח חופים, שלא ברורות היו תכונותיו ובעיקר לא היה ידוע מהו הלחץ בו נורים פגזים אלה. יחד עם זאת, משקלם, הקוטר שלהם וכן תכונות אחרות היו תואמים למידות פגזים 130 מ"מ לתותח שדה. לפגזים היו צריכים להרכיב מרעומים, שלא ברור היה אם כלל קיימים כאלה במלאי. בנוסף לא היו ברשות החיל לוחות טווחים לתותח זה, שחייבו בדיקות ממושכות ויקרות לבנייתם. למרות האמור לעיל, הינחה הקחש"ר דומי, את התעשייה הצבאית להכשיר פגזים אלה בדחיפות וגם העביר להם הנחיות טכניות ושרטוטים להכנתם. כלי הרכב והמשאיות כחלק ממדיניות הכנסת רכב השלל למערך הוכנסו גם משאיות 'גאז' כרכב רב-מינוע וכן גם נגמ"שי BTR 40, בעלי מבנה אוטומוטיבי דומה. קליטת כלים אלה נעשתה בשני אופנים: קליטה מלאה של 450 נגמ"שים, שעברו תיקוני דרג ב והתקנת מגבר בלם. כמו כן קליטה רדודה של מאתיים ועשרים משאיות, שכללה רק תיקוני דרג א, ללא התקנת מגבר בלם, שנועדה להכנסה מהירה של הרכב תחת סככות ולמסגרות אחזקה ימ"חיות, בהנחה שיוחזר לקליטה עמוקה מאוחר יותר. הבעיה העיקרית של המשאיות היו הבלמים, שבעת בלימה חזקה גרמו לסטיית הרכב ולסכנה לרכב ולתנועה בכללה. ניסיונות לפתור את הבעיה, גם בסיוע מוסכים אזרחיים, לא צלחו. ב- 1973 ועוד טרם מלחמת יום הכיפורים סוכם להוציא, בהדרגה את כלי הרכב האלה משימוש בצה"ל.
לעמוד האישי באתר
ריכוז לקחי חיל החימוש במלחמות לקחי מלחמת יום הכיפורים להלן פירוט עיקרי הלקחים וההמלצות בעקבות מלחמת יום הכיפורים, בהיבטים הארגוני, תפעולי והטכני: כוננות בנושא הכוננות הומלץ שלא להטיל על אנשי החימוש לעסוק בתפקידי גיוס, כיוון שעליהם להתגייס בעדיפות ראשונה. ימ"חים לתכנן מחדש את מבנה הימ"חים ואת שיטת האחזקה וההצטיידות. הארגון מחדש צריך לענות על הצורך להצטיידות מהירה במכללים ובחלפים. כיוון שרבים בחיל לא הכירו את מחסני החירום שלהם, הומלץ לקבוע נהלים לפיהם יכירו אנשי החיל את ציודם וישותפו בארגון המחסנים. כמו כן ובעקבות פקקי התנועה שנוצרו ביציאה מהימ"חים, הומלץ לתכנן מסלולי יציאה מתאימים ולבצע ניסויי דרך. ארגון ותפעול לשחזר את התקנים והמבנה של יחידת הבחינה במקחש"ר, בשל היעדר גוף שירכז את נושא הבטחת האיכות במלחמה. להקצות שני חדרים לנציגות החיל במצפ"ע. לפעול, גם בעת מלחמה, לרכש אפסניית חימוש על פי נהלים קבועים. לארגן מחדש את מערך האחזקה הפיקודי. לבדוק את מבנה משרד המחש"פ ולהתאימו לצרכים הדרושים. בזמן המלחמה לא ניתן היה לבצע תיקוני דרג ג באמצעות היחש"מים מחוסר חלפים וכלי עבודה מתאימים. לכן נדרש לשחזר דרגי תיקון, לשפר הכשרה מקצועית, לספק כלי עבודה, מכללים וחלקי חילוף ליחש"מים. למסד את נושא קציני הקישור בכל הרמות, כולל אספקת אמצעי ניוד וקשר. לרענן בקורסים את נושא העברת כוחות החימוש עם הכוחות הלוחמים. להקים פלוגות פיקודיות לאחזקת הצמ"ה ולארגן את מערך החימוש ביחידות הצמ"ה. לבדוק את נושא מבנה הפלס"דים. לבחון מחדש את הפעלת רשת המוסכים האזרחיים במטרה להגיע לשליטה מלאה וניצול מירבי. לבדוק את תקני קציני התחמושת בפיקודים ובאוגדות, כיוון שאלה התקשו במלחמה לשלוט על התחמושת הארטילרית המגוונת. לעדכן את המחשב על מנת לקבל בחירום דיווחים עדכניים בנושא התחמושת האסורה בשימוש. כל פיקוד יתחזק את הארטילריה, התומ"תים, ה'רוכב' וה'רומח', בתחום מרחבו. להתאים את תקן קציני החימוש במפקדות האוגדות לצרכים. לתחזק אוגדה סדירה באמצעות יחש"ם, לו תהיה אחריות מרחבית. בעת מלחמה יוציא היחש"ם מתוכו גש"ח נייד. להוסיף לגש"ח פלוגה קידמית לתחזוקת האגד הארטילרי. יש לארגן במסגרת הפלוגה הבסיסית של הגש"ח פלוגת אפסנאות ושירותים, שתהווה גוף שיספק שירותים אפסנאיים. למצוא פתרון לטיהור הטנקים שבהם נפגעו אנשי צוות מהבחינה הרפואית והטכנית. לקבוע השלמות של נהגי המילואים לתקן א בגש"חים. לשחזר את תקני הגש"חים במקצועות כמו: מפ"טים, נשקים, נהגים, מסגרים ועוד. לשנות את מערך האחזקה בחטיבות החי"ר ולהקים מחלקות חימוש גדודיות בגדודי החי"ר המנויידים על זחל"מים או נגמ"שים. לבדוק מחדש את היחס בין בעלי המקצוע בסוגי הטנקים השונים בכיתת החימוש. להקצות זחל"מים טכניים גם למחלקות החימוש הגדודיות. עקב טעויות בניפוק בתחמושת במהלך המלחמה הוחלט להוציא פרסום שיסייע בזיהוי תחמושת, כמו כן לקיים קורסים בתחמושת לקציני הסדיר והמילואים, במטרה לעדכנם בסוגי התחמושת החדשים, הובלתה, אחסנתה וכדו'. לשנות את מבנה משרד החימוש במקהנ"ר, שלא סיפק את צורכי חיל ההנדסה. להמשיך ולתפעל את בה"ד 20 בזמן מלחמה, בהיקף מלא ולארגן מראש כוח אדם, אמצעים והדרכה לשעת חירום. בנוסף, להשאיר בזמן המלחמה בבה"ד חלק מהצל"ם , שיידרש להמשך ההדרכה. כוח אדם – הכשרה לעשות לשיפור רמתם הצבאית של חיילי החיל, שרמת אימונם לא הוכחה בתקופת המלחמה. כולל מפ"טים, מפ"טי תחמושת, מכונאי נגמ"שים, מסגרי תותחים, חמשים, מכשירני מגח, מכונאים ועוד. להכשיר סמלים טכניים ומפקדי כיתות ברמת מפקד הכיתה, כיוון שהתברר כי במהלך המלחמה היה עליהם לפעול עצמאית בשטח. ציוד, צל"ם וחלפים להשאיר בזמן מלחמה את כל האמצעים בידי יחידת הניסויים. להחליף את כל הזחל"מים הטכניים, שלא התאימו לייעודם, בנגמ"שים. לבדוק תקני ציוד הסיכה והמכשור הצמוד לו, עקב מחסור באביזרים אלה בעת המלחמה. לבנות ערכת כלים מתאימה למפ"טים. להכין כלובים להובלת מצברים, שרבים מהם התקלקלו בעת הובלתם על כלי הרכב. להחליף את זרקורי "60 הישנים בזרקורים מסוג אחר. לאתר את כלי העבודה היעודיים החסרים במערך השדה הנייד, למסד את יצורם ולנפקם למערך. לפתח ולשכלל את שיטת אספקת החלפים בהיטס. לשם כך, לבנות בבסיסי מצל"ח מנחתי מסוקים. לשחזר תקן והצטיידות בחלקי החילוף לארטילריה. לפרסם הוראות ונהלים לשימוש בחלקי החילוף בשיטת הקניבליזציה. להקים שלוחת מצל"ח ברמת הגולן שתקצר את זמן אספקת החלפים. ליצור רזרבה טכנית לפריטי זיווד ולצל"ם החיוניים לכשירות הטנקים, בתיקוני דרג ב בסדנאות. לשפר אריזות חלקי החילוף על מנת למנוע בלאי או טעויות בזיהוי. לקבוע בפלוגות הגש"ח תקן לפריטי זיווד ואביזרים, בהם מותנית הפעלתו המבצעית של הרק"ם. לקבוע קדימות גבוהה לניוד כיתות הרק"ם ורכב ב בגש"חים ובפלוגות החימוש הניידות, ברכבים מוגנים בעלי הינע קדמי. להקים בית מלאכה נייד לתיקון נשק קל וציוד אופטי. הצטיידות הגש"חים הניידים במלגזות שדה. כן לציידם ברכב רב-מינועי צה"לי וכלי רכב המתאימים לצרכיו. לצייד את כיתות הגש"ח באפודי מגן. להוסיף לגש"ח נשק נ"ט ונ"מ להגנה עצמית. לקבוע בתקן ולצייד את הגש"חים במטבחי שדה, במקלחות ניידות, בבתי שימוש שדה וכדו'. לשחזר את תקני החלפים בכל הרמות בגש"ח, עקב חוסר איזון בין תקן החלפים לבין החלפים שנצרכו. לרכז את הקנייה והיצור של חלפים בגש"חים על ידי מצל"ח או באמצעות היחש"ם, ברמת הפיקוד. לשפר את מערכת הדיווח והשליטה של המלאים ברמת הגש"ח ולטפח שיטות אספקת חלפים בין הגש"חים ויחידות האוגדה. קשר להקים קשר אלחוטי בין נציגות חיל החימוש במצפ"ע ובאג"א לבין קציני הקישור וקציני החימוש ברמת הפיקוד והאוגדה. הוספת שני קווי נל"ן, לפחות, לקחש"ר ולהקים נל"ן ישיר בין לשכת הקחש"ר לנציגות החיל במצפ"ע ובאג"א. להתקין מכשירי קשר ברכבי החילוץ של היחש"מים, הגש"חים והפלס"דים. לקבוע תקן של מכשירי קשר ליחידות החימוש ברמת הפיקוד ולהקים רשת חימוש פיקודית. להמיר את מכשיר הקשר המצוי במערך החימושי באוגדה ב- מ"ק 44. להכפיף את פלוגת תחזוקת ציוד הקשר לגש"ח. לשנות את מבנה פלוגת תחזוקת ציוד הקשר לעבודה, בו זמנית, בפיצול לחמישה. להוסיף בתקן מכשיר קשר לקצין החלפים ולהקים בדחיפות מערכת קשר טלפרינטר בין הגש"ח למצל"ח. להשלים בדחיפות את הצטיידות כל יחידות החימוש והגש"חים במכשירי V.R.C.. החילוץ מומלץ להקים כוח חילוץ פיקודי, שיכלול טנקי חילוץ למשימות על-אוגדתיות ופיקודיות. לשנות את תקן הגש"ח הנייד ולהעמידו על שישה טנקי חילוץ. להקצות טרקטורים לכל גש"ח למשימות חילוץ וגרירה. טכני – כללי לסמן רק"ם בסימני זיהוי שיכולים להתקיים גם בתנאי שריפה. לערוך סקר על שריפות שפרצו ברק"ם בעת המלחמה. לפתח מערכת כיבוי אש חדשה לרק"ם. לבדוק אפשרות להוציא את מיכלי הדלק אל מחוץ לתא הלחימה בנגמ"שים ובזחל"מים. לפתח חומרים חסיני אש לשימוש ברק"ם, כמו שמן הידראולי, חומרי ריפוד, כבלים צבעוניים. לפתח אמצעי בידוד לידיות כנגד כוויות ולשפר את הפתחים כדי לאפשר מילוט מהיר. לקבוע מראש הוראות ואמצעים לביצוע שגרת טיפולים יזומים בעת המלחמה. לברר אפשרות שילוב חיל החימוש ברשימת התפוצה של צבא ארצות הברית לגבי פרסומים הנוגעים לציוד הנמכר לצה"ל. לזרז את תהליך הכנסת השיפורים הטכניים שנעשו בצל"ם בעת המלחמה. טנקים ותומ"תים טנקי השוט לפתח ולהסב מערכת חדישה ואמינה של בקרת הצריח. לכלול פריטי חלקי מתקון ופח בטנקים במלאי החלפים. לתכנן מדף נהג משופר. לשפר או להחליף וסת דינמו וגלגלי מרכוב. לפתח אמצעי אבטחה נגד עקירת צריחון בעת פגיעה בצריח. להכניס פתח לריקון מים המצטברים בתא הנהג. לתכנן שיטת אבטחה והגנה לברגי החיבור בהינע סופי של התובה. לחקור את הסיבה לכך שהינעים סופיים רבים נשברו. לפתח שיטה מהירה לחיבור ושחרור מגן אבק התותח, שהצריכה זמן רב מידי. לתכנן וליצור שק לתרמילי הכדורים של המקלע. טנקי המגח לחקור את הסיבה לבלאי גדול של מוטות הפיתול של בתי הזרוע ומיסבי הזרוע לבדוק אפשרות של שיפור מערכות מנגנוני הרתיעה של התותח. להתקין הגנת שריון על מסנני האוויר כנגד פגיעה של רסיסים ונק"ל, או להסב למסננים משוריינים. בשל ריבוי דגמי המגח, לפרסם הוראות טכניות המפרטות את ההבדלים. להסב את מקלעי מגח 6 המקוריים שנמצאו לא אמינים, במקלעים תקניים בצה"ל. לחקור את הסיבה לשבירת זרקור העזר של המט"ק ולעשות לתיקון המצב. טנקי השרמן והתומ"תים על תובות השרמן, עם מנוע קמינס להחליף, באופן יזום, את מיכלי הדלק ולהתקין מערכות דלק משופרות. להסב למערכת קירור משופרת. להתקין מערכת הגבהה למנועי מכמ"ת 160 מ"מ ולהסב את המערכת ההידראולית שלהם. לחקור את הסיבה לבלאי הגדול של הקפיצים ומנחתי זעזועים ולהביא לתיקון המצב. להוסיף הגנה למסנני האוויר במכמ"ת 160 שנפגעו מתחמושת מפוזרת. לשפר את ניצרת חלון הנהג במכמ"ת 160 מ"מ. לשפר את נושא הנזילות והסדקים ברדיאטור שמן הממסרת בתומ"ת M-50. לשנות את מיקום ההתקן של גלגל המרכוב הרזרבי בתומ"ת. 'רועם', 'רומח' ו'רוכב' לפרסם הוראות כוונון של מערכת ברירת ההילוכים ב'רועם' ולבדוק אפשרות לשיפורה. להחליף את כל המכלול במצמד המגנטי של ממסרת ההעברה ב'רומח'. לתקן ולהחליף את מצמד ה'רומח' בדרג ב בעורף. לבדוק אפשרות להחלפת מאווררים ב'רומח'/'רוכב', ללא הוצאת מנוע. לפתח מערכת חדשה להרמת חירום של המעדר ב'רומח'/'רוכב' במערכת ההידראולית. לפתח אמצעי הגנה על ברגי לוחות הגחון ב'רוכב'. טנקי הטיראן להסב למערכות מערביות עקב מחסור בחלפים ומכללים לאחזקה. למצוא פתרונות לבלאי הגבוה של המנועים. להדריך ולאמן את הנהגים ולהסב לדגם משופר של המזווג, עקב בלאי מופרז. להתארגן בחלפים למערכות בקרת הצריח ולהסב למערכות מערביות. לשפר את מגן האבק של התותח. לשפר את מערכת צידוד הצריח. לתכנן מערכת משופרת של בלימה והיגוי. לשחזר את תכנון ויצור הפינים והטבעות מיצור מקומי שלא התאימו לדרישות. נשק ומכשירים מדויקים לבסס את ההצטיידות בקנים ביחס מתאים להצטיידות בתחמושת, עקב השבתת קנים רבים ולהתארגן למדידת קנים בדרג ב. לבדוק אפשרות של הצמדת מדידים לנק"ל ולהגביר את ההדרכה והאימון בדרג המפעיל. לסיים פיתוח מתקנים למניעת הזנה כפולה במרגמות 120 מ"מ ו-160 מ"מ. לשפר את מערכת אטימת הסדן ב'רועם' ועד אז, להגדיל את מלאי החלפים. להוציא את הרומ"ט משימוש בדרג המסתער. לסיים הסבת מקלעים בינוניים בראונינג 7.62 מ"מ לפעולה בסרטי מתכת. התחמושת לצייד רכב מוביל תחמושת במטפים שייקבעו בתוך התקנים מתאימים. למצוא פתרון טכני לפתיחת זבילי קרטון בתחמושת רק"ם ומרגמות. לשפר את היצור המקומי של כדורי "0.5 מתוצרת הארץ. להתקין סותר רשף בכל נשק בקליבר 7.62 מ"מ עקב יצירת רשף מסנוור. לפתח כיסויים לתחמושת המאוחסנת בעירומים ולרכב. לפתח אריזות משופרות לשינוע תחמושת ולפתח ולהצטייד באמצעי שינוע תחמושת. כלי הרכב למסד את התאמת רכב היר"ם לצורכי צה"ל. לתגבר את המערך הלוגיסטי ברכב זחלי ולשפר את כושר העבירות של הרכב האופני. להמשיך בפיתוח אופנים מוגנים ולפתח בית מלאכה נייד לתיקוני תקרים. להחליף את מובילי טנקים 'דיאמונד-טי' ברכב חדיש ושיקום והסבה של גרורי 'רוג'רס'. לצייד את כל גוררי הטנקים בכננות מתאימות. להדריך ולאמן את הדרג המפעיל בגרירת הדוברות, השקתן במים והטיפול בהן. לשפר את הליקויים בגרורי הדוברות הקיימים ובגרורים שביצור. לפתח ארגזי משאיות עם דפנות מתקפלות על מנת שיתאפשר להעמיס עליהן רכב צה"לי באמצעות מלגזות. להסב את מערכת החשמל של משאיות 'ריאו' לאזרחית. לבצע שיפורים טכניים ב'תמסחים' ולעשות להגדלת שרידותם. ציוד כללי וייעודי להסב את מערכת החשמל במנועי 'שוטל' בדוברות ה'יוניפלוט', להסב את המסעות שלהם לציפוי מתכת ולהצטייד במחבר מהיר לחיבור דוברות לגשר במים. לבדוק מחדש את הקונספצייה של ערכות תדלוק ומים לעומת מיכליות ייעודיות ולהדריך ולאמן את הדרג המפעיל ולעשות שיפורים טכניים שונים. להצטייד בטנקי חילוץ שרמן דגם ג וטנקים M-88 במקום טנקי שרמן M-32 הישנים. טנק החילוץ חייב לכלול מתקן להרמת פריטים כבדים.[i] [i] לקחי חיל החימוש במלחמת יום הכיפורים, שם, עמ' 48-16. [ii] לקחי חי"ח אג"א, שם.
.png)
לעמוד האישי באתר
קד"צ - קיצור הדרך להצלחה ענף קד"צ בחיל החימוש אמון על איתור מקורות כ"א איכותיים - טכנולוגיים לחיל החימוש. בשנים האחרונות השיק החיל את תוכנית "ליבה טכנולוגית" אשר יצרה מגוון רחב של תוכניות ושיתופי פעולה המאפשרים לתלמידים מעולמות תוכן שונים ובגילאים שוני " לגלות עולם שלם של טכנולוגיה " ולהשתלב בחילהחימוש. מה מתאים לך? בחיל מציעים כיום מגוון תוכניות ללימודי טכנולוגיה משלב התיכון, דרך לימודי הנדסאים, ועד לאקדמיה- לימודי הנדסה. לימודי תיכון במעמד שוחר- במגוון תיכנים ברחבי הארץ.נשארים ב"תיכון שליד הבית" עולים על מדים ומקבלים ליווי צמוד של חיל החימוש בלימודים , מלגות, צמדריך לשיעורי עזר, הכנה לצהל ועוד... לימודי טכנולוגייה מתקיימים גם בבתי ספר המשלבים לימודים ועבודה (בשכר), וגם כאן חיל החימוש מלווה את הכתה מגיל צעיר ועד הגיוס לחיל. לכל התלמידים הלומדים במגוון התוכניות בשלב התיכון הזדמנות להמשך לימודים להנדסאי ע"ח החיל, ובליווי צמוד של החיל במגוון מכללות ברחבי הארץ. לא למדת טכנולוגיה בתיכון ובכל זאת מעניינים אותך לימודי הנדסאי? הצטרף למסלול "מרום" הבנוייה במיוחד לבוגרי בתי ספר עיוניים. לימודי הנדסה- למצטיינים במסלול העתודה הטכנולוגית תינתן הזדמנות להשלמת לימודיהם למהנדס. גם בנות- יכולות. מסלול רקיע הינו מסלול ייחודי לבנות המעוניינות ללמוד הנדסאי אלקטרוניקה טרם גיוסן לחיל, במימון מלא של הצבא ובסיוע משרד התמ"ת ומה עושים עם זה בצבא? החיל מציע לבוגרי הקד"צ מגוון תפקידים: בשטח , בהדרכה, בפיקוד וקצונה, וביחידות הפיתוח. בוא לעשות מזה קריירה... החיל חבר לתעשיינים מובילים בחיל אשר מלווים את התלמידים עוד על ספסל הלימודים, ומוכנים לקבלם לתפקידים לאחר השרות הצבאי במגוון משרות. לסיכום, טכנולוגיה זה השטח שלנו. בואו ללמוד מקצוע מוביל, להשתלב בחזית הטכנולוגיה הצבאית ובמשרות אטרקטיביות בתעשייה הישראלית. למידע נוסף - נא לפנות לענף קד"צ - נשמח לענות לשאלות בטלפון : 7377670 - 03
.gif)
לעמוד האישי באתר
"דור ההמשך" בחיל החימוש חיל החימוש פונה אליכם אנשי חיל החימוש בסדיר ובמילואים לאפשר לדור ההמשך - בנך בתך להמשיך את דרכך בחיל החימוש
.jpg)
לעמוד האישי באתר
ברקוביץ' אסף, אסי קראנו לו, נולד ב-ט' באב תשכ"ח, ב-3.8.1968 בבוקר יום שבת. בן שלישי במשפחה, אח צעיר לאריק וזהר, בן לאביהו ברקוביץ' וזיוה לבית לוביץ' מכרכור. אריה ברקוביץ' מראשוני נתניה, בנם של מייסדי זכרון יעקב שעלו לקרקע בשנת 1882. סבתא פניה, עלתה ארצה בשנת 1924 מריגה בלטביה, הייתה זמרת באופרה של גולינקין בתל אביב. סבא אנשל לוביץ', עלה ארצה בשנת 1924 מגרודנו שבפולין בן 17 ובנה את הארץ. סבתו חנה, חניכת השומר הצעיר בליטא, עלתה ארצה בשנת 1929 והייתה ממקימי קיבוץ אפיקים ובית זרע. בית ציוני חם היה ביתו, משפחה אוהבת ומחבקת, מכניסה אורחים ומרבה לטייל ברחבי הארץ. אסף גדל בנתניה, תלמיד מצטיין היה. בהיותו בן 6 שנים ביקש ללמוד נגינה בפסנתר, 6 שנים למד לנגן והיה מתמיד ומוכשר עד מות אביו. בן 12 שנים היה כשנסע עם הוריו לטיול ממושך בארצות הברית. חצי שנה לאחר מכן קרה אסון במשפחה, בבוקר שישי גשום וסוער ד' בשבת תשמ"א ה-10.1.1981 מת אביו פתאום לעיני כל בני המשפחה, הלם נורא זה הכה במשפחה בעוצמה אבל באסף יותר מכל, בן 12 וחצי התייתם. לאחר מות אסף, בימי השבעה, שמענו רבות אודותיו וציטוטי דברים שסיפר על חייו: "אני חייב לשמור על הבריאות כדי שלילדים שלי לא יקרה מה שקרה לי". בנעוריו היה חבר בזבולון, שם למד לשייט ולהכיר את הים. עם סיום לימודי התיכון למד כעתודאי, 4 שנים בטכניון בחיפה הנדסת מכונות ולאחר מכן יצא לשירות הצבאי לתקופה של 5 שנים. בראשית שירותו הצבאי בתל השומר באגף מלגזות ערך והכין חוברת זהירות לשימוש במלגזות, שם שירת 3 וחצי שנים ועוד שנה ומחצה שירת בקריה. טרם שחרורו החל מסע שכנוע לחתום על שירות קבע, "לא רצינו לוותר עליו ושכנענו אותו לחתום קבע" סיפרו המנחמים. הוא החל לשרת בחיפה במש"א, כ-6 שנים שירת שם. טרם עזיבתו סיים בטכניון תואר שני בכלכלה. בשנים האלו התחתן עם מרתה מולנר. אסי חזר לשרת בתל השומר בתפקיד רמ"ד רכב מבצעי, שלוש פעמים ביקר במפעל בארצות הברית כשהוא מתכנן ומשפר את הרכב לשימוש צה"לי. תפקיד נוסף שמילא בצבא היה בנס"א, תפקיד שעשה באהבה ובמסירות הלב. התפקיד האחרון בחייו שאותו לא הספיק למלא, שבעה חודשים בלבד פיקד על המחנה בחיפה אליו חזר בשמחה. 7 חודשים הספיק לעבוד שם עד אותו ערב ארור, מר ונמהר – ה' בכסלו תשס"ט (1.12.2008), שבו נקטעו חייו. נהג שעבר שני רמזורים באור אדום פגע ברכבו כשיצא מבסיסו בחיפה. בן 40 היה אסף במותו. חודשים ספורים קודם לכן חגג עם שלושת חבריו המסורים והאהובים עליו, טיול גיל 40 בדרום אמריקה. חובב אופנועים כאביו ז"ל וכאחיו, אופנוע היה ברשותו, והיה מצטרף לאחיו בטיולי אופנועים בארץ ובחו"ל, איתם נסע לאיטליה, לגרמניה, לארצות הברית ועוד. אסף היה יפה תואר ויפה נפש, חכם וטוב לב ובעיקר צנוע וענו. מעולם לא דיבר ולא סיפר על מעשיו. לאחר מותו, ביום הולדתו ה-41 כשהוא כבר איננו, הוזמנה המשפחה למחנה בחיפה, תערוכת רכבים עוצבה בפנינו, אלו שטביעת אצבעותיו נתונה בהם, כמו השיפור ברכבי ההאמר, בזלדות, משאיות שונות ובעיקר רכב ה"זיבר" המסוגל לנוע בכל המקומות הבלתי אפשריים, את ה"זיבר" בנה אסי בעצמו מגרוטאות שהתגלגלו בחוצות המחנה, פרי מחשבתו ויצירתו. כמו כן, שמענו את שבחיו במחנה תל השומר כשהוזמנו לטקס חנוכת הבית של חדר הכושר שהוקם לזכרו של אסף שחינך ל"נפש בריאה בגוף בריא". שמונה עשרה שנים שירת אסף בצה"ל, ושמונה עשרה שנים גדל בביתו וארבע שנים מתוכם למד בטכניון. אסף הותיר אחריו, אישה אלמנה מרתה ושלושה ילדים יתומים: אביה בת שמונה שנים, זיו בן השש וירון תינוק בן ארבעה חודשים, שלעולם לא ידע מה הוא אבא, אמא ושני אחים שבורי לב וכואבים. אנשי נס"א הוציאו אלבום לזכרו של אסף בו תמונתו – נוטע במחנה עץ זית עתיק וציטוט מדבריו: "החושב לדורות נוטע עצים". לפיכך החלטנו להקים גן לזכרו במושב בורגתא שבו מתגוררת המשפחה ובמרכזו נטענו עץ זית עתיק. אסף אהב את המקום ולכן נקבר בבית העלמין של בורגתא. "חבל על דאבדין ואינם משתכחים".
לעמוד האישי באתר
צילום הכתבה שהתפרסמה בעיתון כתבה מצולמת על המגמה החדשה.
לעמוד האישי באתר
הצמיגאי יתקן תקרים: חיל החימוש מרענן שמות עשרות מקצועות בחיל החימוש קיבלו שם חדש: טכנאי חשמל במקום חשמלאי, ובמקום נַשָק - טכנאי נשק. "אנחנו רוצים שמי שמתגייס לחיל ידע שהוא בא לעסוק במקצועות אטרקטיביים" לחץ כאן לקריאת הכתבה המלאה ב - ynet
.gif)
לעמוד האישי באתר
עוד בית ספר מצרף את תלמידיו למסלול המשותף עם חיל החימוש. כתבה מתוך אתר העיר אופקים "לקראת פתיחת שנת הלימודים הודיע בית הספר התיכון "עתיד" באופקים על פתיחת מסלול שחרות בשיתוף חיל החימוש. מסלול השחרות שמתקיים בשיתוף עם חיל החימוש הינו מסלול לימודיים ייחודי שיעניק בסופו תעודת טכנאי לכל בוגר." לקריאת הכתבה -קישור
לעמוד האישי באתר
חיל החימוש מהדק את הקשר, עם הקריה הרב תחומית אורט לוד ומפעיל את תוכנית השוחרות לתלמידי כיתה י' במגמת חשמל והתמחות מערכות הספק, פיקוד ובקרה בשילוב משרד החינוך ורשת "אורט" ישראל. קישור לכתבה
.jpg)
לעמוד האישי באתר
כתבה שפורסמה באתר העיר אריאל בטקס השתתפו ראש העיר מר רון נחמן , מפקד המכללה הטכנולוגית סא"ל דני ברכה, נציגי הרשות, רשת אורט, חייל חימוש, צוותי החינוך, הורים ושוחרים. לקריאת הכתבה באתר העיר אריאל - קישור
.jpg "ספקטור שמשון ז")
.jpg "רום ליאור ז")
.bmp "פיניש אשר ז")